השופט עודד מורנו זיכה נאשם מתקיפה זיכוי מוחלט כשהוא מבקר בחריפות את הפרקליטות: “לא היה סיכוי סביר להרשעה מלכתחילה” ת”פ 67347-12-18
השופט עודד מורנו זיכה את אלירן ירדני מתקיפה, תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת כלפי הפרקליטות.
אלירן ירדני הוא בעל מועדון “דרינק פויינט”. ביום 10.2.18 הגיע בשעות הערב ד.מ, המתלונן לבילוי במועדון, כשהוא שרוי בגילופין, והחל להטריד את יתר הבליינים במועדון. מיד לאחר מכן, ניגש המאבטח יוסף בוקוביצקי ל-ד.מ והוציא אותו מהמקום. כאשר ד.מ והמאבטח שהו מחוץ למועדון, אחז ד.מ בידו של המאבטח והמאבטח השתחרר מהאחיזה. אותה עת, שהה מחוץ למועדון וצפה במתרחש אלירן ירדני, ובין שניהם התפתח דין ודברים.
ד.מ תפס בחולצתו של אלירן ירדני וטלטל אותו מספר פעמים. מיד לאחר מכן, אלירן השתחרר מאחיזתו של ד.מ הדף אותו מספר מטרים, אחז בבטנו, הרימו והשליכו בחוזקה לרצפה. כתוצאה מכך נטען כי אלירן תקף את ד.מ וגרם לו שבר בבסיס הגולגולת חבלה חמורה.
במענה לכתב האישום טען אלירן ירדני להגנה עצמית והוסיף כפי שניתן לראות בסרטוני מצלמות האבטחה, כי הוא עומד ולא מדבר כלל, כשלפתע ד.מ הסתובב אליו והחל לתקוף אותו. כמו כן נטען כי ירדן לא השתחרר מאחיזת ד.מ ולא הדף אותו מספר מטרים, אלא שד.מ אחז אותו בידיו וביצע לו תרגיל הגנה עצמית, הפיל אותו לרצפה ואז נסוג לאחור. באשר לשבר בבסיס הגולגולת, מאשרים כי נגרמו נזקים כפי שנטען, אך מסייגים זאת בכפוף לכל חוות דעת.
הפרקליט ביקש לחקור את הנאשם ד.מ למרות שהתיק הוגש בהסכמה והודיע כי יזמן אותו לעדות, מאחר וזה נכון מבחינת ניהול התיק. הפרקליט טען כי יש הודעה אחת של בליין במועדון בשם עומרי קאשי אותה הוא מתגד להגשתה, וככל שההגנה תבקש להעידו, הרי הוא ייחקר בחקירה נגדית.
ב”כ הנאשם הצהיר כי אלירן יעיד להגנתו וביקש לזמן את קאשי מאחר והמאשימה מתנגדת להגשת הודעתו.
ב”כ הנאשם העלה תהיות בדבר כוונת המאשימה להעיד את המתלונן ד.מ וסבר כי הדבר עלול “לזהם” את דעתו של בית המשפט, אשר ייחשף למצבו הבריאותי, שעה שאין כל מחלוקת עובדתית באשר להתרחשות האירוע וזירת המחלוקת נוקזה לסוגיה משפטית גרידא, וביתר שאת.
בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 15.7.19 בחקירתו הראשית תיאר ד.מ המתלונן שהיה לראשונה במועדון, ובזמן שישב על הבר ניגש אליו הסלקטור והחל לבעוט אותו החוצה. כן ציין כי דרש את הצילומים מתוך הבר היות וההתנהלות שם היתה נוראית. עוד הוסיף כי יכול להיות שהתנהג בצורה לא הולמת ואגריסיבית, אך היה זה בתגובה לכך שהוציאו אותו מהמועדון ומטרתו היתה לדרוש את פרטיו של הסלקטור.
ד.מ. הודה שתפס את אלירן ירדני בחולצתו בגלל ה”סטרס” שהיה נתון בו, והטיל את האשמה על הסלקטור שהיה אגריסיבי וכתוצאה מכך התגלגל האירוע עד לפציעתו החמורה ולשיקומו הארוך, שלטענתו ספק אם יחזור לאיתנו שוב.
לשאלת בית המשפט השיב ד.מ כי ציין שהיה אגרסיבי וכוונתו היתה שלא מדובר באגרסיה של מכות / אלימות ובסה”כ האגרסיה באה לידי ביטוי בכך שיכול היה לתת דחיפה דבר שלא הוביל לשום נזק.
ב”כ המאשימה עימת את ד.מ עם עדותו של קאשי אשר בילה אותה עת במועדון ותיאר כי המתלונן התפרע, ניגש לאנשים ואמר להם לצאת החוצה על מנת לריב מכות. המתלונן השיב כי אינו מכיר את קאשי והסויף כי יתכן ויש לו קשר עם אלירן ירדני שפגע בו.
בחקירתו הנגדית הודה ד.מ שהיה נתון תחת השפעת אלכוהול ותחת אותה השפעה ניער את אלירן באמצעות תפיסה בחולצתו. בנוסף השיב שלא תקף את אלירן אלא רק הביע אגרסיה ושוב הפנה אצבע מאשימה לעבר הסךקטור שהוציא אותו ללא כל סיבה מוצדקת. עוד הוסיף ד.מ כי לא ידע שמדובר בבעל המועדון.
הנאשם תיאר כי היה לו מועדון במשך 3 שנים ומעולם לא היתה קטטה בתוך המועדון, עוד ציין כי הוא נמצא בקשר רציף עם משטרת ישראל, והכל תחת פיקוחם. כמו כן ציין כי למרות שהמשטרה נתנה הוראה לסגור את המקום לאחר האירוע, הרי שלאחר שראו את צילומי האבטחה ונוכחו לדעת שהמקום עבד על פי הנהלים איפשרו מחדש את פתיחתו.
הנאשם אישר כי ד.מ. דרש את פרטיו של המאבטח והצדיק את הוצאתו של ד.מ מחוץ למועדון היות ולפי סרטוני האבטחה הוא נראה מציק לאנשים.
ד.מ נראה מפשפש בכיסיו מספר פעמים ונראה מחפש משהו, וחשש אלירן ירדני שד.מ יוציא סכין זאת ביתר שאת לאחר שד.מ תפס בחולצתו, חנק וניער אותו כך שהוא פחד שהדבר יתגלגל לאירוע חמור, מה גם שאשתו ההרה היתה צמודה אליו, דבר שיכול היה להיגמר באסון.
אלירן ירדני נוכח לראות כי ד.מ לא מפסיק להשתולל וחש בסכנה נוכח הסיטואציה המורכבת אשר דרשה תגובה מידית, הרי שלא היתה ברירה אחרת בידו אלא לנטרל את ד.מ באופן בו הוא מורידו לרצפה. עוד הוסיף אלירן כי אם באמת חפץ היה שהאירוע יגמר באלימות היה משתמש בשרותי האבטחה מיומנים, וכדבריו “היו לי שתי גורילות” אשר היו זמינים לו. אלירן סיים את דבריו באומרו כי מעשיו ופעולותיו היו למטרת הגנה עצמית.
השופט עודד מורנו קובע כי אין כל חולק כי המתלונן ד.מ תקף את אלירן כשהוא אוחז בחולצתו בפלג גופו העליון, מנער אותו לעברו. מסרטון האבטחה ניתן לראות את המתלונן ד.מ שולח את כף ידו השמאלית לכיס מכנסיו, ובהמשך ללא כל התגרות מוקדמת מצידו של הנאשם, תוקף המתלונן את הנאשם בכך שהוא תופס את חולצתו בשתי ידיו, מנער אותו ומושך אליו בכוח. אלירן רחוק מלהראות כמי שש אלי קרב, הוא עומד חוצץ בין ד.מ למאבטח ונראה כמי שמנסה להבין לפשר העניין ולשמוע את גרסתו של ד.מ.
השופט מקדיש 3 עמודים לביקורת נוקבת נגד הפרקליטות:
“עצם ההחלטה על הגשת כתב אישום. סבורני כי המדובר הוא בכתב אישום שראוי כי לא היה מוגש מלכתחילה. התביעה הכללית אוצרת בידה כוח רב, עוצמה אדירה, עוצמה שבכוחה לשנות את גורלו של אדם ומסלול חייו. בהתאם לגודל העוצמה גודל האחריות שכן “לעולם יזכור תובע ותשמור פרקליטות מה כוח ושליטה על חיי אדם וכבודו ניתנים בידיהם”.
יש מי שיטען כי במשולש הכוחות המרכיב את ההליך המשפטי, תביעה, הגנה ובית המשפט, כוחה של התביעה הוא הרב ביותר, ועל כן עלינו תמיד לזכור, כדברי הפילוסוף לוקיוס אנאוס סנקה כי “מי שיש לו כוח רב, צריך להשתמש בו ברכות”.
התוצאות המיידיות של הגשת כתב אישום כנגד אדם הופכת את חייו מן הקצה אל הקצה וביכולתה לקטוע ולגדוע מסלול חיים: “‘המעמד’ של נאשם קשה הוא לאדם. עם הגשת כתב-האישום משתנה עולמו. שיווי המשקל הנפשי והחברתי ממנו נהנה מתערער. הוא נתון לסיכונים חדשים. הוא נפגע חברתית. הוא נפגע כלכלית. ימיו ולילותיו אינם כתמול שלשום”.
השופט מורנו קובע כי לאחר שעיין במכלול הראיות ושמע את העדויות, לא היה סיכוי סביר להרשעה מלכתחילה ועל המאשימה היה להבחין בכך מבעוד מועד ולהורות על סגירת התיק מחוסר אשמה. הזיכוי בתיק זה הינו זיכוי מוחלט.
בנוסף מבקר השופט את הפרקליטות בכך שסירבו להגיש את הודעתו של מר עומרי קאשי לבקשת ההגנה, מאחר וסברו כי הודעתו לא מיטיבה עם המאשימה, ובכך פעלו להסתרת האמת מבית המשפט, שכן זו חובתה כתביעה כללית להביא בפני בית המשפט את מלוא הראיות הרלבנטיות והכל בשם חשיפת האמת.
