דוד מינץ שופט עליון דחה ערעור אישה נכה מלקבל פטור מאגרה וערובה: “אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה” בש”א 7638/19
בבית משפט עליון, יושבים להם שני רשמים האמורים ליתן פטור מאגרה וערובה לאנשים עניים: רון גולדשטיין ושרית עבדיאן. הצמד-חמד הזה לקח את התפקיד מאוד רחוק והם מפשיטים אנשים, מתעללים בהם, מעליבים אותם על עוניים, לועגים לבאי דין על שהם מעיזים לבקש לממש את זכותם לצדק, ואחרי שטחנו לעניים את הצורה במשך חמישה חודשים, הם מעיפים את העניים בטריקת דלת בית המשפט העליון בבוז.
קבלו פסק דין של השופט דוד מינץ, שהגיע לידיו ערעור של אישה נכה, המערערת על החלטת הרשמת שרית עבדיאן שטענה שהנכה לא גילתה את כל מסמכיה, למרות שהנכה התערטלה, תרתי משמע בבית המשפט עליון, גם אז לא קיבלה פטור מאגרה וערובה ורק ספגה השפלה נוספת.
מדובר באישה נכה, שהבקשה שלה לקבלת צו הטרדה מאיימת נמשכת מחודש יולי 2019. צו הטרדה מאיימת מהווה סעד בהול, שהוא עזרה ראשונה, אלא שלרשמת עבדיאן היה לה את כל הזמן שבעולם, ובמשך 5 חודשים היא שיחקה בנכה כמו בכדור פינג-פונג, כשהיום ניתן פסק דין הדוחה סופית את בקשת הנכה הענייה, שלא היה לה כסף לשלם אגרה ולהפקיד ערובה. מבחינת בית המשפט העליון, האישה יכולה למות, להירצח. פטור היא לא תקבל.
הרשמת שרית עבדיאן, דחתה את בקשתה של הנכה כשהיא קובעת: “הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית באשר למצבה הכלכלי של המערערת“.
האישה המבקשת פטור מאגרה וערובה טענה כי היא נכה, מתקיימת מקצבת נכות, ועקב היותה זכאית לסיוע משפטי, הדבר משליך גם לבקשה של פטור מתשלום אגרה וערובה, כי כך קובע החוק! אין חולק על כך שכדי לקבל סיוע משפטי, נבדק מצבה הכלכלי של האישה לפרטי פרטים, והיא נמצאה זכאית לסיוע.
השופט דוד מינץ, עט כמו עיט על האישה הנכה, וקבע ישר: “דין הערעור להידחות. אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה“.
למה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטה זו? הרי האישה ביקשה סעד ולא קיבלה אותו. למה דוד מינץ מקבל משכורת אם אין תפקידו להתערב בהחלטה זו? שיפטור אותנו מנוכחותו, ושיתן את החותמת שלו לכל פקידה בדלפק הקבלה, אם אין תפקידו להתערב, הרי בשביל לדחות את הבקשה כל פקידה זוטרה יכולה לעשות את עבודתו של מינץ. בית המשפט העליון בכלל לא דן בבקשה המקורית של הנכה, שכן הנכה היתה עסוקה במשך 5 חודשים לקבל פטור מאגרה וערובה, כשחייה מופשטים לעיני הרשמת, שתפקידה לנעול לעניים את דלתות ביהמ”ש העליון.
מה הבעיה לתת לאישה נכה פטור מאגרה וערובה כשהיא זכאית לכך, מעצם היותה מקבלת סיוע משפטי, המוכיח את עונייה?
איפה כל המילים היפות של שופטי אליטת העליון בעניין חוק כבוד האדם וחירותו? אותה נכה מסכנה, הסכימה לחשוף פרטיותה ונבכי חייה כשהיא מציגה לפני הרשמת את המינוס שלה בבנק, את עליבותה כשהיא נאלצת להתרפס בפני הרשמת שפשוט צפצפה עליה והעיפה את הבקשה שלה לכל הרוחות, כשהשופט גס הלב דוד מינץ טרק בפניה את דלתות ביהמ”ש העליון וגירש אותה בבושת פנים. כיצד היא מעיזה להטריח אותו לכתוב פסק דין בו הוא מציג אותה במלוא עליבותה.
