השיטות המלוכלכות של יהורם שקד לכפות פשרה על בעלי הדין – אמר לב"כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו"

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-8x

התנהגותו של השופט יהורם שקד פוגעת לא רק באמון הציבור בבתי המשפט, אלא גם בערכים המקצועיים של עורכי דין, עדים, מומחים וכמובן בבעלי הדין עצמם. בית משפט עולם תחתון.

הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו"

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3583686,00.html

ענת רואה – כלכליסט 12.9.12

שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים.

כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים.

זה יותר מחודשיים מונחת על שולחנו של שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן יהורם שקד, בקשת פסילה המייחסת לו התבטאויות חריגות לכאורה שנאמרו במהלך דיון. הבקשה טרם הוכרעה, אך שבועות ארוכים מנסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים המיוחסים לו.

מאחר שמדובר בתיק העוסק בענייני משפחה לא ניתן לפרט על טיב הסכסוך ושמות המעורבים בו. עם זאת, לפי בקשת הפסילה שהוגשה, נטען כי השופט שקד ניסה להפעיל לחץ מוגזם על הצדדים להתפשר מבלי שהוא בוחל באמצעים.

לפי הנטען, באוקטובר 2011 לאחר שבמהלך הדיון סירב אחד הצדדים להיענות להצעת הפשרה שיזם השופט, הביע השופט שקד את מורת רוחו ואמר כי הוא אינו צריך ללמד עו"ד כיצד לשכנע לקוח להיעתר לפשרה: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

לפי הנטען, מכבש הלחצים המשיך כשהשופט שקד השווה בין ההליך שבפניו למשפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת הטיעון המקלה שהוצעה לו בראשית ההליכים: "מוטיב זה חזר בכמה דיונים. בית המשפט הנכבד חזר והבהיר למבקש ולבא כוחו את הטעות שביצע הנשיא לשעבר כאשר לא נעתר להסדר טיעון בעניינו… ההקבלה שאותה חזר וביצע כבוד ביהמ"ש בין המבקש ובני משפחתו לבין עבריין שהורשע בעבירות חמורות ביותר ונידון למאסר ממושך אינה מתקבלת על הדעת", נטען.

בנוסף נטען בבקשת הפסלות כי השופט גיבש כבר בתחילת ההליך דעה קדומה נגד אחד הצדדים ו"רכן קדימה בגופו תוך שהוא מביט במבט חודר במישרין בעיניהם של המבקש ואחותו", ואמר להם לפי הנטען "האם אתם ישנים טוב בלילה, בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?". בהמשך נטען כי השופט אמר "במה שאינו שלך אין ברכה", מה שהותיר את הצד שכלפיו הופנו הדברים "המום, נדהם, פעור פה וחסר הגנה, נוכח הבעת דעה כה נחרצת כבר בשלב זה ועוד בטרם החל הדיון בתביעה לגופה".

פינג פונג של בקשות והחלטות

בקשות פסילה נגד שופטים בטענה להתבטאויות שונות ומשונות מוגשות כדבר שבשגרה מדי יום ביומו. אלא שבמקרה זה, הבקשה הובילה לפינג פונג של בקשות והחלטות, שבראשן הניסיון לברר, עוד בטרם מתן ההחלטה בבקשת הפסילה לגופה, האם מישהו מחזיק ברשותו הקלטה של הדיון.

מיד לאחר הגשת הבקשה הגיש הצד השני, המיוצג ע"י עו"ד בעז קראוס, בקשה מטעמו ובה נכתב כי "האמירות הנטענות מצוינות בבקשת הפסילה כציטוטים ממש של אותן אמירות". לפיכך ביקש עו"ד קראוס להורות לשלושת בני המשפחה שעומדים מאחורי בקשת הפסילה וכן לשני פרקליטיהם שנכחו בדיונים, עו"ד רנן גרשט ועו"ד מור ורשיצקי, "לפרט בתצהיר כל הידוע להם על זהות המקליט, הנסיבות והאופן שבו תועדו בזמן אמת התבטאויות בית המשפט המצוטטות בבקשת הפסילה".

עו"ד קראוס הסביר שהסיבה שהוא זקוק לכך היא כדי לבחון את מכלול הדברים, לרבות הקשרי הדברים שנאמרו, כדי לבחון אם לא הוצאו הדברים מהקשרם. השופט העביר את הבקשה לתגובת מבקשי הפסילה, ואלו טענו כי בית המשפט אינו "זקוק לראיות על שהתרחש באולמו" לרבות התנהלות שבה היה נוכח בעצמו, וכי "אין מחלוקת ולא יכולה להיות" שהאמירות המיוחסות בבקשת הפסילה לשופט אכן נאמרו על ידיו, והדברים אף לא הוכחשו על ידי עו"ד קראוס.

"חושש להיתפס בגרסה שגויה"

עם זאת, נטען כי מעבר לצורך מבהירים עורכי הדין שהם לא ביצעו כל הקלטה של הדיונים, וידוע להם שביצוע הקלטה כזו נחשב לעבירה אתית של עורכי דין. לפי הנטען, כל שנמצא ברשות מבקשי הפסילה הוא תרשומת פנימית שערכו. לדברים צורף תצהיר של מבקש הפסילה.

החוק אכן אוסר במפורש על עורכי דין להקליט דיונים בלא ידיעת השופט, אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה שאין הוראה חוקית האוסרת על צד לדיון להקליט אותו.

כמה שבועות לאחר מכן, ב־30 באוגוסט, ניתנה החלטתו של השופט שקד, שבמסגרתה הוא כתב כי ניתן היה להסתפק באמירתם של עורכי הדין ובתצהיר, "ואולם יש לזכור כי באולם בית המשפט נכחו גם שתי בנות משפחה נוספות, אשר לא הובאה במסגרת תגובת המשיב התייחסות עניינית מטעמם לטענה כי הדיון הוקלט על ידי מי מהן". לפיכך הורה השופט להורות לשתיים "להודיע לבית המשפט אם הדיון הוקלט על ידיהן או על ידי מי מהן, והאם ידוע להן על הקלטה שבוצעה במהלך הדיון על ידי מי מהנוכחים בדיון".

כמה ימים לאחר מכן הגישו שתי בנות המשפחה הודעה שבה הבהירו כי "הן לא הקליטו את הדיון". אלא שבכך לא הסתיימה הסאגה: עו"ד קראוס, המייצג את הצד שכנגד, טען שהתצהיר אינו מפורט דיו ואין בו הצהרה שלבנות המשפחה גם לא ידוע על הקלטה שבוצעה על ידי גורם כלשהו שנכח בדיון. השופט שקד קיבל את הבקשה והורה על הגשת תצהיר נוסף.

בשלב זה הגיש עו"ד גרשט "בקשה לעיון חדש" לשופט שקד, ובה טען כי השופט מעכב מתן החלטה בבקשת הפסילה במשך חודשיים, ולדבריו "לא ניתן אפוא להימנע מן המסקנה כי מאן דהוא חושש 'להיתפס' בגרסה עובדתית שגויה שיכולה להיות מוכחת כשגויה באמצעות ראיה אובייקטיבית כגון הקלטה, לו כזו היתה קיימת".

לפי הנטען, בידי השופט נמצאים תצהירים המאשרים כי כל בני המשפחה לא הקליטו את הדיון ולכן יש להכריע בבקשת הפסילה בהקדם. בקשה זו כנראה הרגיזה את השופט שקד, שמסר בשבוע שעבר החלטה שבה ציין כי "תמוה ביותר מדוע תחת קיום החלטתו שלכל היותר מצריכה הגשת תצהיר בן מספר שורות, מצאו לנכון המשיבים להגיש לו בקשה המתפרסת על פני 16 עמודים". לדברי השופט בהחלטה, בקשת הפסילה הוגשה כמה ימים לפני פגרת הקיץ ובלא שמצורפים לאמירות הנטענות כל תמליל או ראיה, ולכן בירור הבקשה ממשיך להתעכב. "כל הטוען לעיכובים במתן החלטה לגופה של בקשה, טוב יעשה באם יפשפש במעשיו הוא", קבע השופט.

דוברת ביהמ"ש מסרה בתגובה כי "העניין תלוי ועומד בהליך הנידון בדלתיים סגורות".