כבוד השופטת חנה בן עמי: עובדות סוציאליות מעלימות מסמכים מעיני מבית המשפט לצורכי סחר ילדים לאימוץ

כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד.
אוקטובר 2013, נמל תל אביב.

עובדות סוציאליות מעלימות מסמכים מעיני בית המשפט, מעבירות מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות.
כשהוחזרו ילדים למשפחותיהם, השאלה שליוותה אותי הייתה, אם אמנם באיזה שהוא שלב באמת העו”ס שקלו את טובת הילדים. לעצמי סברתי, כי הילדים הוחזרו לאלתר, כדי למנוע כתיבת פסקי דין שיפרטו את המצב, כדי שקלונן של פקידות הסעד לא יתגלה ברבים.
זהו סיפורם של שלושה ילדים, שאימם עברה לא מעט טלטלות בחיים, עברה גם תאונת דרכים, הילדים הוצאו ממשמורת ההורים באמצעות כוחות משטרה לאחר שהוחבאו אצל הסבתא במשך שבוע, והועברו למקום מרוחק מאוד ממגורי האם, והוחזקו שם במשך כשנתיים, עד שהוגשה בקשה להכרזתם כברי אימוץ ביחד עם בקשות דחופות להעביר את הילדים למשמורת הרווחה, להפסיק באופן טוטלי את הביקורים ולמסור את הילדים למשפחה שמיועדת לאמץ אותם, לקיים דיון ללא נוכחות ההורים, תוך הסתרת חומר הראיות מעיניהם.
מלכתחילה לא הבנתי כיצד ניתן לקיים דיון במסירת 3 ילדים לאימוץ בלא נוכחות ההורים. אמרתי: “סליחה, למה?”
אמרו לי שמדובר באישה אלימה, ופקידות הסעד מפחדות ממנה.
אמרתי: “נגן עליהן, אך לא נשלול זכות בסיסית של אימא להיות בדיון גורלי כל כך”, והוריתי כי האימא תשב באולם, ופקידות הסעד יעידו ממקום אחר בטלוויזיה במעגל סגול.
לאולם הגיעה אישה קטנה, מצומקת, פסיבית, רועדת מפחד. היא התיישבה בפינת האולם. אולם גדול, מפואר, והיא ישבה בפינה. במהלך הדיון התברר לי, כי גם התרשמותם הייתה שהיא אישה פסיבית, שאיננה יודעת לנקוט בסופרלטיבים שפקידות הסעד העניקו לה.
פקידות הסעד מיד אמרו שהן חוזרות בהן, ואפשר לקיים דיון באולם בצורה מסודרת, ואז הגיע התור של העובדות הסוציאליות מבית המעבר.
בזו אחר זו הן עלו, והעידו כי הן היו סבורות שמקומם של הילדים בבית האימא, במסגרת תמיכה של הקהילה במקום, אבל כשהם הציעו להגיש תכנית לטיפול במסגרת הקהילה, הבקשה שלהם נדחתה, תוך שהובהר להם שאם יהיו תכניות כאלה בקהילה, אז יקטן מספר הילדים לאימוץ והדבר יפגע במשפחות שמבקשות לאמץ ילדים.
על דברים אלה חזרה לא רק מנהלת האגף לשירותים חברתיים בצפון, אלא גם פקידת סעד לחוק הנוער באותו אזור…
כשפקידות הסעד הבינו שמצבם לא מזהיר בתיק, כשביקשתי לקבל פרוטוקולים של הוועדות שעברה המשפחה, נאמר לי שזה חסוי. אלמלא עמידתי החד משמעית על זכותי שפקידות הסעד יגישו לי את החומר לא הייתי יודעת על זה עד היום.
יותר מזה, כשפקידות הסעד נחקרו על התסקירים שלהם התגלו סתירות מהותיות.

“לעיתים התנהלותן של עובדות סוציאליות גובלת בפלילים“, תקפה השופטת בדימוס חנה בן-עמי את התנהלותן של רשויות הרווחה, במסגרת כנס הורים המגדירים עצמם נפגעי פקידות הסעד.

עד לפני שנתיים כיהנה בן-עמי כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים ושימשה בעברה כמנהלת בית המשפט לעניני משפחה בירושלים. בכנס שהתקיים בנמל תל אביב, תיארה השופטת תיקים בהם טיפלה:

“בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות, לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן”.

“למרבה הצער, התרשמותי היא כי במקרים רבים, עמדת העובדות הסוציאליות והתסקירים המוגשים על ידן, לא רק שאינם עוזרים לשופט, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו להגיע לחקר האמת”, אמרה.

השופטת בדימוס בן-עמי תיארה בדבריה מקרים קשים ושיטות אותם נוקטים עובדים סוציאלים על מנת להקשות על הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, לקבל אותם בחזרה. “נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר”.

“שופטים נוטים לסמוך על התסקירים ובכך זונחים את חובתם להגיע למסקנה משלהם, לאחר בדיקת כל הטענות”, תיארה.

“בתביעת נזיקין למשל, פרופסור שנותן חוות דעת, נחקר בחקירה נגדית. כשעובדת סוציאלית נותנת תסקיר, למרבה הצער לא ניתן לצדדים לחקור אותה, ודבריה נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, והתוצאה יכולה להיות נזק לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפטית”.

כבוד השופטת בן-עמי סיפרה במהלך הכנס, כי במהלך כהונתה, היא פנתה לגורמים בכירים על מנת להבהיר להם מה באמת מתרחש וגם במשפטים שהתקיימו בפניה, היא פעלה כבר אז כדי להוציא את האמת לאור, אך כל פניותיה לא נענו ונפלו על אזניים ערלות, כך שאמירה של איגוד העובדים הסוציאליים כאילו היא מדברת רק כעת על הנושא היא אמירה שקרית.