השתלחות אלימה וברוטלית של משרד הרווחה נגד כבוד השופטת בדימ' חנה בן עמי

מכתב העיתונאית לורי שם טוב המגנה אלימות עו"סיות כלפי השופטת בדימוס שהעזה לבקר את משרד הרווחה.

1/11/2013

לכבוד

ח"כ ציפי לבני

שרת המשפטים

ח"כ, ושרה נכבדה.

הנדון: תגובה על מכתבם המשתלח, המשמיץ והמכפיש של יו"ר איגוד העו"ס כלפי כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי

1. דברי כבוד השופטת, על התנהלותן הכוחנית והאלימה של העו"סיות כלפי כל מי שנקרה על דרכם, נאמרה עוד בלשון ההמעטה ובאופן מינורי שאיננו משקף אף לא פסיק מפשעי הארגון המתיימר להיקרא בשם "רווחה".

2. כבוד השופטת ועל פי עדותה, התריעה באופן קבוע על התנהלותן זו, כתבה פסקי דין ופנתה אף לנשיא בית המשפט העליון. ויידעה וזעקה על פשעי העובדים הסוציאליים, המתנהלים בניגוד לדין.

3. פסק דין של כבוד השופט אסף זגורי, מיום 10.10.13, בתמ"ש 19980-10-13, פלוני נ' פלוניות ולשכת הרווחה מגדל העמק, הינו דוגמא מייצגת להתנהלותן זו. פסה"ד מתאר באופן הברור ביותר את העבירות הפליליות החמורות שמבצעות פקידות סעד, בניגוד לטובת הילד, בניגוד לטובת כבוד המשפחה וחירותה, בניגוד לרצון ההורים, בניגוד לחוק וחמור מכל – מתוך שיקולים הזרים לטובת הילדה, וכך פסק השופט:

"האמת חייבת להיאמר, בתחילה התקשה בית המשפט להאמין שאכן העובדות וההליכים שבוארו בבקשה של המבקש אכן נכונים וכי ילדתו הקטינה אכן הוצאה ממשמורתו על ידי ועדת ההחלטה וללא כל הליך אחר בבית המשפט לנוער או בערכאה מוסמכת אחרת. 

ברם משקיימתי היום דיון במעמד הצדדים והעו"ס מלשכת הרווחה, הסתבר כי אכן, לשכת הרווחה במגדל העמק החליטה על הוצאת הקטינה ממשמורת האב, ללא צו שיפוטי מתאים.

על מצב דברים זה לא ניתן לעבור לסדר היום וראוי להבהיר לגורמים שהשתתפו באותה ועדת תוכנית טיפול, כיצד אמורים היו לנהוג במקרה הנוכחי ולהבא.

קשר זה בין הורה לילדו זכה לכינוי "קול הדם". קול הדם הוא "קול הטבע" והוא קולה של המשפחה הביולוגית ועדיפותה על פני כל משפחה אחרת.

בשל חשיבות העיקרון שטובת הקטין היא לגדול אצל הוריו, צריכה הוצאתו להיעשות בזהירות, על סמך נתונים מספקים וכאשר בית המשפט משוכנע כי הפגיעה היא משמעותית.

והנה לדיון שנערך היום, לא טרחה לשכת הרווחה לשלוח את העו"ס לחוק הנוער (דבר המלמד על אי הדחיפות או על אי ההבנה של החוק) אלא עו"ס המשפחה.

העו"ס לא מסרה מהו המועד שבו מתכוונת העו"ס לחוק הנוער לפנות לבית המשפט לנוער לבקש צווים מתאימים ורק אמרה שזה ייעשה בקרוב.

יוצא איפוא שבפנינו החלטה בלתי חוקית של לשכת הרווחה מגדל העמק ומצב בלתי חוקי שבו קטינה הוצאה ממשמורת הוריה הביולוגיים ללא צו חירום כנדרש בסעיף 11 לחוק הנוער וללא צו שיפוטי מתאים של בית המשפט לנוער והכל כאשר אבי הקטינה מודיע כבר ביום 6/10/13, כי הוא מתנגד לכך.

אוסיף עוד, כי גם לגופה של ההחלטה להוציא הילדה ממשמורת אביה נראית בעיני כהחלטה תמוהה ואבאר להלן. אילו הייתי סבור, כי יש להפעיל סמכויות לפי חוק הנוער ייתכן והייתי עושה כן כעת ולאלתר מכוח הוראת סעיף 4(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 המעניק סמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לבית המשפט לענייני משפחה. ברם סבור אני, כי ניתן לעגן מצב המשמורת באמצעות החלטה פשוטה יותר ללא הפעלת סמכויות וזאת בפרט כאשר אין בפניי בקשת עו"ס לחוק נוער ואין בפניי תסקיר.

אין פגמים בהורותו של המבקש!

סיכום ותוצאה

אני קובע, כי החלטת לשכת הרווחה להוציא הקטינה ממשמורת האב הינה בלתי חוקית.

אני קובע, כי הקטינה תהיה במשמורת זמנית של האב ותלון בביתו מדי יום."

 4. למעלה מן הצורך ציין השופט, כי גם אילו הייתה ההחלטה חוקית, הרי שהיא תמוהה למדי. זאת, נוכח העובדה שרק כשנה קודם לכן, הוחלט להעביר את הקטינה למשמורת האב, ונקבע כי הינו אב ראוי. אם כך, שאל השופט, כיצד אותו אב הפך לפתע, במחי יד, לבלתי ראוי?

5. הנה כן, מדובר בשיטה של העובדות הסוציאליות, לבזות את קדושת המשפחה, לנתק ילדים מהוריהם ואף אחים מאחותם ולגרום לנזקים איומים – ובסופו של יום, אותה פקידת סעד לעולם לא עומדת לדין על מעשיה.

6. וחמור מכל, הינו הגיבוי אותו מעניק האיגוד לעו"סים שהוכח כי פשעו. לדוגמא: אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה המופקד על רווחתם של אלפי חוסים, ניהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. אך איגוד העו"ס לא גינה את מעשיו הפליליים החמורים של פקיד הסעד אמיר שוורץ, ולא השעה אותו מאיגוד העו"ס.

7. כך גם הפדופיל הסוציאלי יוסי דיאמנט, פקיד סעד לחוק הנוער מלשכת רווחה חוף הכרמל, שבמשך שנים ארוכות היו נגדו תלונות על מעשי פדופיליה חמורים בקטינים חסרי ישע, ושהורשע בסופו של דבר ב- 12.9.2013. אך רק לאחר שהרס את חייהם של קטינים שהיו נתונים למרותו וסמכותו והיוו "טרף קל" – גם כאן איגוד העו"ס לא גינה את מעשיו הפליליים החמורים של פקיד הסעד יוסי דיאמנט, ולא השעה אותו מאיגוד העו"ס.

8. ועוד ועוד מקרים מסמרי שיער שרשת האינטרנט מלאה בהם. מקרים מזעזעים בחומרתם הפלילית, ושכולם מגובים במסמכים משפטיים ובראיות אין ספור, המוכיחים באופן הברור ביותר, כי העובדים הסוציאליים עוברים על החוק, מוציאים ילדים שלא כדין ושלא כצורך ממשפחתם, מאיימים על הורים, כי אם לא "ישתפו פעולה" – ייקחו מהם את ילדיהם. ולעיתים, גם כאשר ההורים כן משתפים פעולה, עדיין, בסופו של ההליך, ילדיהם נלקחים מהם.

9. מכתבם זה של איגוד העו"ס, חסר הוא תום לב ואין בו מתום. הוא לא נועד לתקן עוול שמבצעים עובדים סוציאליים. הוא לא נועד להטיב נזק. כל מטרתו הינה להלך אימים נגד שופטת אמיצה, וכנגד הורים בכלל. ולאפשר לעו"סיות להמשיך ולבצע פשעים פליליים חמורים של חטיפת ילדים מהוריהם, (במילים אלו ממש), שלא כדין, וכפי שנכתב בפסק הדין שהוזכר לעיל, של כבוד השופט זגורי.

10. אין מדובר בהתנהגות חריגה של העובדים הסוציאליים. מדובר בהתנהלות שגרתית, בה עובדים סוציאליים משקרים, לא מבצעים מלאכתם, מטייחים, מעוותים ומסלפים את דברי ההורים. ולא בכדי, בכנס "ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד", נאמר על ידי כל עורכי הדין שהשתתפו בכנס, כולם וותיקים ומומחים בדיני משפחה ונוער, כי העובדים הסוציאליים לא מדווחים אמת לבית המשפט, כי תסקיר פקידת סעד מתקבל ללא עוררין על ידי השופט, וכי לא ניתן לחקור את פקידת הסעד על תסקירה.

11. מכתבה זה של יו"ר איגוד העו"ס, איננו דמוקרטי. הוא ניסיון שלא יצלח לנסות ולהשתיק ולסתום את פי כבוד השופטת, בשל מחאתה ופעולותיה בכל דרך לגיטימית אפשרית, כנגד העוול המשווע אשר נגרם להורים ולילדיהם על ידי עובדים סוציאליים הפועלים בניגוד לדין.

12. אוסיף ואומר כי על השרה הנכבדה, להוקיע את מעשי העובדים הסוציאליים הפוגעים בציבור הרחב בכלל, והם, הם הגורמים לאובדן אמון הציבור בבית המשפט. אסור לכבוד השרה לתת יד למעשי עוולה אלו של איגוד העו"ס המשתמשים בסמכות שהוקנתה להם לרעה, וכאמור פוגעים באמון הציבור במערכת הציבורית, בכלל ובמערכת המשפט, בפרט.

13. במכתבה המכפיש והשקרי של צפרא דוויק, היא מעוותת, כהרגלה, את המציאות וטוענת שהיה על כבוד השופטת לפנות ולהתריע על מעשי העו"ס, בעבר, עת ישבה היא על כס המשפט, וכי לכאורה לא ביצעה כך. אולם מקריאת פסקי הדין של כבוד השופטת, עולה כי השופטת בן עמי, התריעה גם התריעה והעבירה דיווחים לכל גורם אפשרי. אולם למרות זאת, פקידות הסעד לא הועמדו לדין ולא נפתחה כנגדם כל חקירה פלילית. פסקי הדין של כבוד השופטת מדברים בעד עצמם, וחושפים הם התנהלות שיטתית של העובדות הסוציאליות לצרכי סחר בילדים. עדויות העו"סיות, כפי שמופיעות הן בתיקים שכן פורסמו בנבו ובתקדינט, אף הן מעידות כאלף עדים כי העובדים הסוציאליים מבצעים עבירות פליליות חמורות של הוצאת ילדים ממשפחות מוחלשות, למטרת אימוצם ע"י משפחות אמידות. בכך מבצעות הן הלכה למעשה סחר בילדים, סחר האסור על פי חוק.

14. העובדים הסוציאליים אינם פתוחים לשמיעת ביקורת, ומכתבם זה מעיד על כך. כל ביקורת שיש על העובדים הסוציאליים, מתוייגת על ידם מיידית כ"אלימות", "הכפשה" וכו'. בעוד שכל שמתפרסם נגדם, מגובה הוא היטב בראיות חד משמעיות המוכיחות זאת ולהבדיל מטרוניותיהם שאין בהם מאום, ונועדו הן אך להסתיר התנהלות פלילית חמורה.

15. בכל דבריה של כבוד השופטת חנה בן עמי, אין כל "לשון הרע". כל דבריה מבוססים על עובדות, הלקוחות מתוך תיקים בהם היא שפטה, חוותה והרגישה על בשרה. ומנגד, איגוד העו"ס לא הוכיח כי המדובר בטענות שאינן נכונות. האיגוד פשוט רוצה להמשיך ולהסתיר את התנהלותם הפלילית של העובדים הסוציאליים ושמבוצעות מאחורי דלתיים סגורות.

16. זו הייתה אחת מהסיבות לקיומו של הכנס, בו דרשו הורים נפגעי משרד הרווחה לפתוח את הדלתיים הסגורות. ולפרסם, ללא יוצא מן הכלל, את כל פסקי הדין של שופטי המשפחה והנוער, ובכדי למנוע המשך מעשים פליליים חמורים שכאלו מאחורי דלתיים סגורות. פסקי הדין יכול ויפורסמו בדיוק כמו פסק הדין של כבוד השופט זגורי, כ"פלוני נגד אלמונית", וכך יוכל הציבור לדעת מהי העילה שהובילה להוצאת ילדים קטינים מביתם.

17. נסיונם של איגוד העובדים הסוציאליים לפגוע בחופש הביטוי של כבוד השופטת, הן כשופטת בדימוס והן כאדם פרטי, כאשר היא מביעה מחאה על פגיעה בזכויות היסוד של הורים נורמטיביים, אינה ראויה ומקומו לא יכירנו במדינת ישראל. מעשים כאלו נעשו במשטרים טוטליטריים אפלים, בהם כל מי שלא הסכים עם הרשות ובעל הסמכות, תויג כעבריין ו/או כחולה נפש, ממש כפי שאיגוד העובדים הסוציאליים מנסה לעשות לכבוד השופטת, בניסיונו לבצע בה רצח אופי ולתייגה כעבריינית, וכפי שמבצעים הם בפועל כנגד הורים רבים, בכלל וכנגד אבות, בפרט.

18. זכות המחאה וזכות חופש הביטוי, הינם מערכי היסוד של שיטת הממשל בישראל ואין מקום להגביל את כבוד השופטת, כאשר היא כאזרחית וכשופטת בדימוס, פועלת בדרכים ובאמצעים לגיטימיים וחוקיים בכדי לזעוק את זעקת ההורים המוחלשים, כנגד העוול הנורא הנעשה להם ולילדיהם על ידי העובדים הסוציאליים.

19. הכנס "ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד" הינו כנס פרטי, במימון ארגונים פרטיים, שנועד להביע את רגשות ההורים ותחושותיהם בשל האובדן הקשה אותו הם חווים מאז שהוצאו ילדיהם ממשמורתם. וזאת מכיון שפקידת הסעד פעלה בניגוד לדין, חטפה את ילדיהם ממניעים הזרים לטובתם, ללא כל תשתית ראייתית סבירה לטענות הכוזבות שהועלו על ידי העו"ס, תוך ביצוע מחטפים משפטיים, בניגוד להוראות הדין, ותוך שימוש בתעודות כוזבות.

20. כל הנאמר על ידי כבוד השופטת הינו אמת, ונכון עובדתית ונועד רק להגן על האינטרסים וזכויות היסוד של הורים וילדיהם, זכויות שנרמסו ברגל גסה על ידי העובדים הסוציאליים.

21. מהתנהלותם הכוחנית זו של איגוד העו"ס, עולה ביתר שאת כי כל דברי כבוד השופטת דברי אמת המה וכי גם במכתבם זה, מעשי איגוד העו"ס עולים עד כדי ביצוע עבירות פליליות רבות כנגד כבוד השופטת. והינם נסיון להשתקת השופטת, ובבחינת "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".

22. הצורך בפומביות ובחשיפת מעשי העובדים הסוציאליים והשתלשלותם והוקעת מעשיהם הנפשעים של העובדים הסוציאליים, הינה חובתו המוסרית והציבורית של כל אדם, גם באם הינו מותב בבית המשפט, על כל ערכאותיו.

23. לא למותר לציין, כי פקידות סעד דורשות מהורים להגיע לוועדות טיפול, ולועדות החלטה כשהם אינם מיוצגים, ואין מאפשרים להורים לקבל את יומם כהלכה בשימוע שנערך להם טרם לקיחת ילדיהם. העובדים הסוציאליים לא מעבירים לעיוני ההורים כל חומר ו/או את התסקירים עליהם הם מתבססים בהחלטותיהם, והכל בניגוד להוראות הדין.

24. כיום, כשכבוד השופטת פרשה מכס השיפוט, היא נלחמת באמצעים לגיטימיים של פרסום והפצה בציבור, את כל שידוע לה כי התרחש, וכנדרש וכמתחייב ובמלחמתה כנגד הפגיעות החמורות בזכויות הורים וילדיהם.

על התנהלות העו"סיות המפרות כל הוראות שבדין, אפשר רק לאמר: "הפוסל במומו פוסל".

25. בתור שרת המשפטים אנו מצפים לתת גיבוי לכבוד השופטת ששירתה נאמנה את מערכת המשפט ולא חששה להביע את דעתה בהווה וגם בעבר. מה גם שכניעה לאיומי איגוד העוסי"ם תרתיע בעתיד שופטים אחרים שיחששו מהאיגוד. בדיוק על כך דיברה אף כבוד השופטת.

בכבוד רב,

לורי שם טוב, עיתונאית