השופט ניל הנדל דחה בקשתו של הרב יוסף אליצור המואשם בהסתה נגד ערבים לקבל ראיה חסויה “פגיעה בביטחון המדינה” בש”פ 3111/19
המדינה הגישה כתב אישום ביוני 2017 נגד הרב יוסף אליצור, מהישוב יצהר, מחבר הספר “תורת המלך”, בטענה שהוא פרסם מאמרים שבהם הסית לפעולות אלימות נגד ערבים. כתב האישום הוגש באישורו של היועמ”ש מנדלבליט, מאחר ואופי העבירות המיוחסות ליוסף אליצור הם בעניין חופש הביטוי.
הרב יוסף אליצור, שימש רב ומורה בישיבת “עוד יוסף חי”, בישוב יצהר ומורה של בני נוער במועצה אזורית שומרון והוא בעל טור דעה קבוע באתר האינטרנט “הקול היהודי”, בו פרסם מאמרי דעה שונים. לטענת המדינה 2 מאמרים שפורסמו על ידו במאי 2013 הם הסתה לפעולות אלימות נגד ערבים. לדוגמא, ביום 1.5.13 לאחר רצח אביתר בורובסקי הי”ד, בפיגוע בצומת תפוח, כבוד הרב אליצור כתב מאמר דעה שכותרתו “אסור להתייאש – רק לצמוח יש”, וכתב:
“ישנה תופעה ההולכת ומתרחבת של פעולות שעושים יהודים חמים כנגד האויב. אפשר לראות בכך מעשים נואשים של ציבור שנדחק לפינה, אבל מי שיתקרב יבחין כי מדובר בניצנים של ציבור הולך וגדל שלוקח אחריות על בטחון היהודים.
אחרי הירצחו של הקדוש, אביתר בורובסקי הי”ד, התבצעו פעולות שונות ברחבי הארץ. הפעולות כוונו בעיקר כנגד האוכלוסיה הערבית, המחפה על פשע… העיקר הוא שהולך ומתרקם ציבור שיש לו חזון אחר, חזון של שלטון שמייצג את העם היהודי. הציבור הזה גם פועל פעולות בשטח האויב. הפעולות הללו אינן נובעות מייאוש; הן מעשים ראשוניים של הרמת ראש על ידי ציבור חדש. במעשים הללו מתחילים להתבטא היהודים המפוכחים, אלה שמבינים שהיהדות היא עיקר הקיום שלנו פה. המעשים הללו הם ניצנים ראשונים של אמון יהודי, ערבות הדדית, ודאגה לשלום היהודים בארץ ישראל ובעולם…”.
מדובר בכתב אישום מטופש ומיותר, שכן המדינה, יכולה להסיר את תוצאות החיפוש מגוגל, כפי שעשתה באתרי לורי שם טוב, כך שמדובר ברדיפה אחרי כבוד הרב.
השופט ניל הנדל נתן החלטה פוגענית, שיש בה למנוע את זיכויו של יוסף אליצור, כשהמדינה מסתירה חומרי חקירה בעניינו, והוציאה תעודת חיסיון על מסמך שכתב, כשהמדינה גייסה עד מדינה שטינקר שיעיד נגד הרב מאחורי פרגוד.
השופט ניל הנדל קבע, שגם שהראיה החסויה לא מוגשת לידיו של בא כוחו, הרי שעורך הדין יוכל לחקור את העד. איך הוא יכול לחקור את העד, כשהראיה אינה בידיו?! כך הפרקליטות מרשיעה אזרחים חפים מפשע, בטענה לחיסיון ראיותיה. התנהלות השופט הנדל מתאימה למדינות עולם שלישי, ולא למדינת ישראל המתהדרת כמדינה דמוקרטית אך מתנהגת כמו במשטר ארדואן.
| בבית המשפט העליון |
| בש”פ 3111/19 |
| לפני: | כבוד השופט נ’ הנדל |
| המבקש: | יוסף אליצור |
| נ ג ד |
| המשיבה: | מדינת ישראל |
| עתירה לגילוי ראיה חסויה |
תאריך הישיבה: י’ בכסלו התש”ף (8.12.2019)
בשם המבקש: עו”ד שרון דניאלי
בשם המשיבה: עו”ד שרית משגב
| החלטה |
- מונחת לפניי בקשה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971.
בעתירה זו התקיימו מספר דיונים והיא עברה מספר גלגולים. בסיומו של הגלגול הראשון ניתנה הוראה כי תעודת החיסיון תציין במפורש או באופן ברור אחר כי לפי החיסיון – יהיה על העד שאותו המדינה מבקשת להעיד למסור את עדותו מאחורי פרגוד. התעודה אכן תוקנה בהתאם.
העותר עמד על העתירה וטען כי גם לאחר תיקון התעודה, אין בגילוי החומר החסוי מכוח התעודה כדי לפגוע בביטחון המדינה, בהתאם לתנאי הקבוע בסעיף 44 לפקודת הראיות. לשם כך התקיים ביום 10.11.2019 דיון שבו הוגש חומר מודיעיני. כמו כן, נערך היום עוד דיון, שבו הוגש מידע מודיעיני נוסף, המתייחס באופן פרטני יותר לנסיבות המקרה.
- צודק בא-כוח העותר כי גם אם הפגיעה בנאשם כתוצאה מתעודת החיסיון אינה בעוצמה הגבוהה ביותר – הואיל ופני העד ייחשפו בפני בא-כוח העותר – עדיין יש לוודא בתעודה מעין זו כי אכן עלול להיפגע ביטחון המדינה. זאת בשים לב למכלול המידע והנסיבות.
קיימתי היום דיון נוסף במעמד צד אחד לשם בירור הסתייגות בא-כוח העותר. מהחומר שהוגש במעמד צד אחד עולה כי התערבות בתעודה באופן המבוקש עלולה לפגוע בביטחון המדינה. כך ביחס למקרה הפרטני ולנסיבותיו של העד.
אף נכון לקחת בחשבון כי קיימת פגיעה בעותר בהליך הפלילי, אך לא באופן מלא, משום שסנגורו יהיה רשאי לחקור את העד בלי שהמגבלה שבתעודת החיסיון תתייחס אליו.
- העתירה נדחית.
ניתנה היום, י’ בכסלו התש”ף (8.12.2019).
| ש ו פ ט |
_________________________
19031110_Z09.docx מא
מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
