ארה"ב: 22 שנות מאסר לישראלית לי אלבז (38) שהובילה הונאת ענק באופציות בינאריות
לי אלבז (38), לשעבר המנכ"לית של "יוקום תקשורת", הורשעה בהונאה של אלפי משקיעים מרחבי העולם בהיקף של יותר מ-145 מיליון דולר באמצעות "אופציות בינאריות"
בית משפט פדרלי במדינת מרילנד שבארצות הברית גזר אתמול (חמישי) 22 שנים בכלא על המנכ"לית לשעבר של חברת "יוקום תקשורת", לי אלבז (38), שהורשעה באוגוסט בהונאת ענק של אלפי משקיעים מרחבי העולם בהיקף של יותר מ-145 מיליון דולר. אלבז הואשמה בשלושה סעיפים של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק (Wire Fraud) וביצוע הונאה מרחוק באמצעות כלי פיננסי המכונה "אופציות בינאריות".
אלבז היא אחת מ-15 הנאשמים בפרשה והראשונה ביניהם שנשפטה. חמישה כבר הודו בהאשמות המיוחסות להם ושיתפו פעולה עם התביעה. "יוקום" פועלת מקיסריה בישראל, וכתב האישום ייחס לאלבז את הדרכת העובדים שהוליכו שולל את הלקוחות. התובע ראש אטקינסון אמר במשפטה כי "אין אפשרות שההונאה התרחשה ללא לי אלבז. כולם סיפרו בדיוק את אותם שקרים כי זה מה שגברת אלבז לימדה אותם לעשות".
אלבז נעצרה בנמל התעופה קנדי בניו יורק ב-2017 ושוחררה למעצר בית אצל דודתה שמתגוררת בארה"ב בתמורה לערבות של 1.8 מיליון דולר. לפי כתב האישום שהתבסס על חקירת ה-FBI, אנשי יוקום נהגו להתחזות לעובדים ממדינות אחרות אף שפעלו מישראל, שיקרו לגבי כישוריהם המקצועיים ואימצו "שמות במה". הם שיקרו כשהבטיחו להחזיר ללקוחות לפחות 40% מההשקעה. נטען גם שהם לא אמרו למשקיעים שהחברה שסחרה באופציות הבינאריות שלהם הרוויחה רק כשהם הפסידו כסף.
מנגד טען סנגורה של אלבז, בארי פולק, שהיא לא עודדה את העובדים להשתמש בשיטות שפורטו בכתב האישום, אלא ביקשה מהם "לעבוד נקי". לדבריו, "העובדים שהונו את הלקוחות הונו גם את אלבז. היא ניסתה למנוע זאת".
מאז מעצרה הוגשו כתבי אישום בין היתר גם נגד שלוש נשים נוספות – שירה אוזן, ליאורה וולס וליסה מל (שכיכבה לפני עשור בעונה השנייה של "היפה והחנון"). וולס ואוזן, שעבדו כנציגות מכירות תחת אלבז, היו בין אלה שהודו במעורבות ישירה לגרימת הפסדים למשקיעים בסך של 2.4 מיליון דולר ו-1.8 מיליון דולר, בהתאמה. גם מל הודתה באשמה.
בכתבי האישום פורטו השמות הבדויים שבהם הציגו עצמם עובדי החברה. לי אלבז כונתה "לנה גרין", ליסה מל הפכה ל"מוניקה סנדרס", ליאורה וולס ל"לינדזי קול", ושירה אוזן ל"שירה ברור או אמילי לסקי". יאיר הדר, שאף הוא נאשם והודה, הפך בחברה ל"סטיבן גולד".
לפי כתב האישום, חברות-בנות של יוקום בשם "ביינארי-בוק" ו"ביג-אופשן" הבטיחו לאלפי אנשים החזרים גבוהים בסיכון נמוך על כספם, באמצעות השקעה באופציות בינאריות. בכתב האישום נגד אלבז צוינו כמה מהקורבנות, בהם זוג הקשישים פנלופה ויוג'ין טימונס (82) מקנזס סיטי. את כל החסכונות שלהם, בסך 110 אלף דולר, הם השקיעו דרך "ביינארי-בוק" תוך שנתיים – והפסידו הכול. בני הזוג סברו שהם מדברים עם ברוקרים מנוסים מלונדון. פנלופה, בת 72, אמרה כי אתר החברה יצר את האשליה שהם מרוויחים כסף: "לא יכולנו למשוך בחזרה את הכסף שלנו. כל מה שהם עשו זה להעביר אותנו לאנשים אחרים".
התביעה טענה שאלבז ויתר העובדים קיבלו עמלות על בסיס ההפקדות של הלקוחות, ולא על בסיס הרווחים שלהם. הוזכר כי ב-2015 נשלח מייל מעובד לעובדים אחרים בנוגע ל"מרתון מכירות" – תחרות להשגת הפקדות מלקוחות: "כאן לא בית קברות! זה 'בוילר רום'!", כתבו שם כשהם מתכוונים ל"קול סנטר" שבו נוקטים טקטיקות מכירה מעוררות מחלוקת.
במסגרתה הפרשה נחקר בישראל על ידי ה-FBI גם בעל השליטה בחברה, יוסי הרצוג. לפני הגשת כתב האישום דחה השופט את בקשתה של אלבז להעניק חסינות להרצוג, כדי שתוכל לקרוא לו לעדות. נדחתה גם בקשה דומה שלה לתת חסינות לאלעד ביגלמן (שכונה "מייקל גולדברג"), ניסים אלפסי ("ניק אונסיס") וחנן טברקו.
אופציות בינאריות הן מכשיר פיננסי שמאפשר להמר על מגמה של נייר ערך, סחורה, מטבע חוץ וכדומה, בתוך זמן נתון. כך למשל, יכול המשקיע להמר על עלייה בשער הדולר בין השעה 8:00 בבוקר ל-14:00 בצהריים. אם הוא טעה, הוא מפסיד את ההימור. אם צדק, הוא מרוויח. "זו בעיה כלל עולמית", אמר התובע על האופציות הבינאריות.
מד"ר צבי גבאי ועו"ד הדר ישראלי ממשרד ברנע, שליוו את לי אלבז בשיתוף עם צוות ההגנה האמריקני בתיק, נמסר: "ההרשעה וגזר הדין שהוטל על לי ממחישים את ההבדלים בין מערכות המשפט בישראל ובארצות הברית. ראשית, מידת ההחמרה במדיניות ההעמדה לדין והענישה בתחום העבירות הכלכליות בארה"ב גבוהה לאין ערוך ביחס למדינת ישראל. לי אלבז שילמה ומשלמת מחיר אישי כבד על כך שנשפטה על-ידי חבר מושבעים שראה בה כזרה. בנוסף, העידו במשפטה עדי מדינה שבניגוד לנהוג בישראל, עונשם נקבע רק לאחר שהעידו ועל-פי מידת 'שביעות הרצון' של התביעה מעדותם.
"לא ניתן שלא לתהות לגבי אמינות העדויות האלה. הלקח שפרשה זו מלמדת הוא שישראלים הפועלים בישראל, גם במסגרת עבודה הנתפסת על-ידם כלגיטימית, עשויים למצוא את עצמם נותנים את הדין בפני חבר מושבעים אמריקני, בהליך משפטי המושתת על כללים שחלקם אינם מוכרים כמקיימים הליך הוגן בישראל, ומשלמים על כך מחיר כבד ביותר. מאז ההרשעה באוגוסט 2019 אנו מגבשים, ביחד עם עורכי הדין האמריקנים, את עילות הערעור ובקרוב תתקבל ההחלטה לגבי המשך הדרך".
