לשכת הרווחה הרצליה ובית משפט לנוער בדלתיים סגורות מדיניות השקר והאימה: "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא יקחו אותה"

לפני תשעה חודשים הוצאו שניים מארבעת ילדיה של תושבת הרצליה מביתה והועברו לפנימיות. מאז היא מנהלת מאבק עיקש להחזרתם. "עקרו לי את הלב מהמקום", היא אומרת.

לפני תשעה חודשים דפקו שוטרים על דלתה של א', בת 30 מהרצליה , אם לארבעה ילדים. באותה העת א' השכיבה את התינוקת, בת החודשיים, לישון, כשהשוטרים הגיעו בליווי פקידת סעד וצו מבית משפט המורה להוציא את הילדים מהבית. התינוקת הוחזרה אליה כעבור זמן קצר, כמו גם בתה בת ה-11, אך שני ילדיה האחרים עדיין נמצאים בפנימייה. היום, חודשים אחרי, היא נאבקת להחזיר את הילדים הביתה. "פשוט מתנכלים לי. הילדים שלי רוצים וצריכים לחיות בבית", היא אומרת.

את אותו היום א' לא תשכח לעולם. "החזקתי את התינוקת שלי בחוזקה, התחננתי שלא ייקחו אותה", היא מספרת. "צרחתי, אבל הם היו חזקים ממני, משכו אותה מידיי ולקחו אותה ואת שלושת ילדיי מהבית". מאז, מספרת א', הפכו חייה לסיוט, חלום בלהות שממנו היא מתקשה להתעורר. לדבריה, היא גידלה ביחד עם בעלה את ארבעת ילדיהם, בעזרת הוריה. היא פנתה לרווחה לבקשת עזרה, מכיוון שבתה בת ה-11 חולה בסוכרת נעורים, אך במקום עזרה ילדיה נלקחו ממנה. "אמא שלי התקשרה למוקד בגלל שהיא כבר לא יכלה לסבול את האטימות של גורמי הרווחה כלפינו", מספרת א'. "אך במקום לעזור לנו, שלחו אליי שוטרים ולקחו לי את הילדים".

המשפחה מתגוררת באחד האזורים היוקרתיים בהרצליה, בדירת חמישה חדרים. לכל אחד מהילדים יש חדר, והבית מאובזר ומסודר. "אני רוצה את הילדים שלי בחזרה. מישהו חייב לעזור לי", אומרת א' בקול חנוק. לדברי האם לפני כחודש הובהלה בתה, החולה בסכרת נעורים, לטיפול נמרץ, וזאת לאחר שבפנימייה שבה שהתה לא נתנו לה לטענתה את זריקות האינסולין בזמן, מה שגרם לה להתמוטטות. "הגענו לבית חולים, והרופא אמר בעצמו שזו הזנחה פושעת, הילדה שלי יכלה למות", מספרת האם.

א' טוענת שילדיה הוצאו מהבית ללא סיבה מוצדקת. "עקרו לי את הלב מהמקום. אני לא נרקומנית ולא מפקירה את הילדים שלי. זה שאני נעזרת בהורים שלי, לא אומר שאני אמא לא טובה, ובגלל זה צריך לקחת לי את הילדים". היום שניים מילדיה של א' נמצאים בפנימייה, וזאת לאחר שא' דחתה את ההצעה לשלבם במשפחות אומנה. "אני אמא שכן גידלה את הילדים שלה", היא אומרת. "בחיים לא חשבתי לעזוב אותם. אגף הרווחה בהרצליה עושה הכל כדי להתיש אותי ולקחת את הילדים שלי. אין לילדים מה לחפש שם, יש להם חדרים של מלכים בבית, והם רוצים לחזור לכאן".

א' טוענת כי בכל פעם שהילדים באים לחופשה הביתה, הם לא רוצים לחזור, ורק לאחר שהיא מסבירה להם את ההשלכות ואת העובדה שהמשטרה תגיע ותעצור אותה, הם נעתרים וחוזרים לפנימייה בבכי. בצו בית המשפט הוחלט להוציא את הילדים מהבית בשל הזנחה. "בנו לי תיק עם טענות שרובן שקריות, ואין להן כל יסוד", אומרת א'. "אני לא ישנה בלילה, אני בנאדם מת בלי הילדים שלי. אני מתחננת שיחזירו לי אותם ויעזבו אותנו לנפשנו".

ממשרד הרווחה נמסר: "הילדים הועברו לפנימייה בצו של בית משפט. במידה והמשפחה מבקשת לשנות החלטה זו, עליה להגיש ערעור לבית המשפט. מפאת החיסיון איננו יכולים לפרט מעבר לכך".

מעיריית הרצליה: "העירייה אינה מגיבה בנושאים פרטניים בכלל מעל דפי העיתונות, במיוחד כשמדובר בקטינים. חשוב לציין כי כל נושא הטיפול בילדים שאיננו בהסכמת ההורים, נדון וכפוף להחלטות מחייבות של בית המשפט לנוער".

יוער, כי בתי משפט לנוער כפופים להחלטות פקידת הסעד, והם מבצעים הלכה ולמעשה את שהחליטו פקידות הסעד. בתי משפט לנוער משמשים חותמת גומי להחלטות פקידי הסעד, ובמאה אחוז מהמקרים הם מאשרים הוצאת ילדים בכפיה ממשמורת ההורים, רק בגלל שפקידת הסעד פסקה והחליטה.