השופטת מרב גרינברג אישרה קבילות האזנת סתר לאחר ששוכנעה באשמתה של המטפלת היכתה פעוט תוך החלפת חיתול ת”פ 38041-08-16
אחרי 3 שנים, ניתנה הכרעת דין נגד מטפלת מתעללת בת 47, אימא לשלושה ילדים בעצמה, שמספרת על עצמה שהיא עבדה כ-15 שנים בתחום החינוך בגיל הרך, מתוכם 7 שנים מנהלת משפחתו בביתה, אולם השופטת מרב גרינברג לא חשפה את שמה של המטפלת המכה. כיצד יישמרו ההורים מפניה כשהשופטת לא חושפת את שמה?
השופטת מרב גרינברג הרשיעה את המטפלת המתעללת בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי וגרימת חבלה של ממש.
למרות שמדובר בהאזנת סתר, השופטת קבעה שהקולות הנשמעים בהקלטה הם חבטה ומקורם במעשי תקיפה שביצעה המטפלת כלפי הפעוט. מדובר בריבוי מעשי תקיפה ובהמשך להם בכי כואב ולא סיטואציה חד פעמית. המטפלת הותירה על השופטת רושם בלתי מהימן, עדותה הייתה בלתי אמינה ובלתי עקבית והיא לא הצליחה להציג גרסה סדורה ביחס למעשיה במהלך האירוע, מה גם שהיא לא הביעה חרטה או אשמה על התנהגותה ולא הביעה אמפטיה להורי הפעוטות וזלזלה בתחושותיהם הקשות.
המטפלת הואשמה כי ביום 14.4.16החליפה לפעוט חיתול וסטרה לו, 4 פעמים. בעקבות כל מכה, בכה הפעוט, ותוך כדי הכאת הפעוט כינתה אותו המתעללת בכינויים עולבים, לא ניסתה להרגיעו, אף שצרח ובכה ממושכות. בכך תקפה את הקטין וגרמה לו למכאוב תוך חבלה של ממש.
הראיה המרכזית לאישום זה הינה הקלטת שמע של 7 דקות האירוע, אולם ההקלטה מקורה האזנת סתר. המטפלת הכחישה וטענה כי ההקלטה ערוכה. הפרקליטות טענה כי מדובר בהאזנה קבילה.
“המאשימה אחזה בדעה שההקלטה הינה האזנה קבילה, שאינה מהווה האזנת סתר. לשיטתה, יש לראות בפעוט, בן האב המקליט, וכפועל יוצא מכך במתלונן עצמו, ‘בעל שיחה’ לגיטימי ובהקלטת ההתרחשות בפעוטון באותם זמנים ‘שיחה’ אחת מתמשכת שהתקיימה בין הפעוט בן המתלונן, לכל הנוכחים במקום, ובין היתר, הפעוט א.ב. והנאשמת.
עוד סברה המאשימה, שמשבחרה הנאשמת לנהל את עסקה בביתה, בדגש על סלון הבית, לא ניתן לראות בו מקום פרטי אלא חלק מבית עסק, שלו ממד ציבורי. המאשימה שבה והדגישה, כי ההקלטה עצמה בוצעה מתוך חשש כן ואמיתי של הורה לשלום ילדו והקטינים הנוספים. על כך, לשיטתה, נסוגה זכות הפרטיות של הנאשמת ובני ביתה מפני טובת הקטינים והדאגה לשלומם. לצד זאת ולמען הזהירות, הצהירה, כי ככל שעמדתה לא תתקבל, תבקש להכשיר הראיה מכח סעיף 13(א)(2) לחוק ועל יסוד בקשה מטעם פרקליט המדינה המצויה בידה”.
השופטת קבעה כי האזנת סתר מותרת כשמדובר בעבירות פשע חמור בלבד, או הבקשה לקבילות הראיה תוגש על ידי הגורם הבכיר ביותר ברשות התביעה היועמ”ש או פרקליט המדינה, ושלישית היא נוסחת האיזון שנקבעה בהוראת הסעיף ומחייבת את בית המשפט לשיקול דעת זהיר בין האינטרסים הציבוריים השונים, טרם קבלת הבקשה.
סופו של דבר, השופטת קיבלה את קבילותה של האזנת הסתר, לאחר ששוכנעה שהוכחה אשמת המטפלת בעבירה המיוחסת לה.
38041-08-16 הכרעת דין בדלתיים סגורות על מטפלת מתעללת, קובץ pdf
