אסיר שוהה 11 שנים בהפרדת יחיד עתר להשתלב באגף השופט נעם סולברג דחה את העתירה “אין חשיבות משפטית” רע”ב 7558/19
העליוניסט נעם סולברג מעולם לא פסק לזכות אסיר או אסירה שערערו לעליון. כל הבקשות אצלו נדחות בטענה סטנדרטית “נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה מתן רשות ערעור“.
אלא כשבוחנים במקרה ספציפי את עתירת האסיר, לא רק שדעתו של השופט לא אמורה לנוח. הוא אמור להזדעזע מהעובדה שאזרח מדינת ישראל נמצא בבידוד 11 שנים, כשמידי שנה שב”ס ממשיך את ההתעללות הכפוייה שלו פעמיים בשנה וגוזר על האסיר בידוד שוב ושוב ושוב. בוודאי שיש חשיבות משפטית וגם ציבורית למנוע התעללויות באסירים. הרי העליון טבע את המילים “אדם לא מאבד את צלם האנוש שלו כשהוא במאסר” . טענת שב”ס הזויה כשלדבריהם האסיר נמצא בבידוד כ”הגנה”, לאחר שהתהפך על החברים שלו והפליל אותם. האסיר השטינקר, בכלא משנת 2009 בהפרדת יחיד, שזה עונש נוראי וגורם לבעיות נפשיות קשות ביותר לאנשים השרויים בבידוד.
האסיר דנן טוען שמדובר בדוחות מודיעיניים שקריים, כשאין שום סכנה לחייו, ובמילותיו: “דברי שקר ותירוצים“, ושב”ס עושה הכל למנוע ממנו להשתקם ולחזור למוטב. לפי הגישה של שב”ס האסיר אמור להיות כל תקופת מאסרו בבידוד, במקום לטפל במאיימים ולהרחיק אותם מהאסיר המאויים. השופט סולברג דחה את העתירה המזעזעת כלאחר יד, בלא שטרח לזמן את האסיר לדיון, או שטרח לקרוא את דבריו. דעתו המשובשת של השופט סולברג, ניזונה משנאת אדם קלינית ורצון להזיק ולהרע לכל מי שפונה לבית המשפט העליון.
כך נראה הגועל שהשתן עלה לו לראש. שופט מטורף. 
