תביעות מחוז ת”א הגשת כתב אישום מופרך נגד עו”ד אלון וולף אב גרוש

אלון וולף, עורך דין במקצועו, אבא של אביב בת 4 שנים, מנהל מאבק משפטי מר על זכותו לראות את בתו. האבא מנותק מבתו מזה כשנה, ללא קביעת הסדרי ראיה שהופסקו ביוזמת פקידת סעד מלשכת רווחה ת”א.

בזמנו קבע ביהמ”ש על סמך תסקיר פקידת הסעד הסדרי ראיה של פעם בשבוע, שעה וחצי, במרכז הקשר בת”א אליו יגיע האב בליווי הוריו המבוגרים. בחודש דצמבר 2012 הופסקו הסדרי הראיה ע”י פקידות הסעד בין האב לבתו, לאחר שאלו טענו כי האב אינו מכבד את כללי מרכז הקשר ומסית הורים הרואים את ילדיהם במרכז הקשר נגד עובדים סוציאליים.

האבא פנה לביהמ”ש בבקשה לאכיפת הסדרי ראיה עם בתו, אולם השופטת הפנתה את האבא לשרותי הרווחה. האבא מותש מפינג-פונג וסחבת שלא מניבה תוצאה מזה שנה, שוחח בחודש אוקטובר עם מזכירת השופטת דורית הראל בימ”ש לעניני משפחה ראשל”צ, וביקש את עזרתה. השיחה לגטימית, מקובלת ונהוגה בין הורים למזכירות שופטים. לו היתה השופטת קובעת הסדרי ראיה הוגנים בין האבא לבתו, סביר להניח כי שיחה זו היתה נמנעת.

השיחה בעטיה הוגש כתב אישום נגד האב נאמר על ידו:

“השופטת גרה ליד ההורים שלי, יכולה לקפוץ ולבקר אותם. את חייבת לעזור לי. אתם לא עושים מספיק כדי לעזור לי. איך תרגישי אם יום אחד תגידי לעצמך, הייתי יכולה לעשות יותר למענו ולא עשיתי את זה?”.

שיחה זו אין בה להוות איום, הקנטה ולא כלום. היא מעידה על מצוקה נוראית בה נמצא אבא שנמנע ממנו הזכות הבסיסית לראות את בתו. האבא לא עבר עבירה, אלא נפל קורבן לשירותי הרווחה שקיבלו סמכויות פיקוח מביהמ”ש, ולא מבצעים את מלאכתם בקביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם במסגרת הליכי גירושין.

נגד האב הוגש כתב אישום מופרך וחסר בסיס משפטי ועובדתי ע”י תחנת ת”א צפון ירוקן באמצעות תביעות מחוז ת”א, בו הוא מואשם באיומים.

כותבת שורות אלו, הפכה והפכה ולא מצאה בדברי האב ולו מילה אחת המהווה איום. נהפוך הוא. מקריאת כתב האישום עולה, אבא השרוי במצוקה, מבקש עזרה לראות את בתו ונדחה ללא נימוק. בקונסטלציה הנוכחית של האבא – העמדתו לדין אינה הגיונית או מוסרית, שכן הוא אינו זוכה לקבלת סעד שמערכת המשפט מחוייבת לתת לו. אין עניין ציבורי בהעמדתו של האב לדין. התכלית הרעיונית העומדת בבסיס תביעות נגד אזרחים – היא הרתעה ומניעת פשע, אולם במקרה דנן, מדובר באב כשיר המנותק מבתו ללא סיבה, ונמנעת ממנו הזכות הבסיסית לראות את בתו. הגשת כתב אישום יוצרת תמריץ לשופטים סוררים המתעצלים לתת פסקי דין בקביעת הסדרי ראיה הוגנים לילדי הורים גרושים, ובמקום לתת סעד להורה – הם מגישים תלונות כוזבות.

כתב אישום מופרך נוסף שהוגש נגד האב, מתאר “עובדות” הזויות גם הן:

“במועד שאינו ידוע למאשימה בדיוק (אם המועד אינו ידוע על סמך מה מוגש כתב אישום? ל.ש.ט) כ- 3 שנים עובר לאירוע באישום הראשון (מדוע חיכו 3 שנים להגשת כתב אישום? ל.ש.ט.), איים הנאשם על בת זוגתו לשעבר שירי מצליח, בפגיעה שלא כדין בעצמו, בכך שאמר לה מספר פעמים שהולך להתאבד”.

נגד האבא הוגש כתב אישום על איומים. מדובר בכתב אישום הזוי, מופרך חסר בסיס המעיד יותר מכל על אטימות פרקליטות המדינה. ונניח, ולא כן היא, כי האב אכן איים לפגוע בעצמו לפני 3 שנים, “איום” שלא התממש – מדוע לא הוגש כתב האישום המופרך לפני 3 שנים?

כתב האישום השקרי מוכיח כי ב”תביעות מחוז ת”א” יושב עו”ד לא בקיא בחוק בשם אלכסנדר ישרארילוב, מגיש כתבי אישום בלתי אמינים המשרתים גורמים אינטרנסטיים כמו משרד הרווחה הנוהגים להכפיש הורים וילדיהם ללא כל בסיס עובדתי. השתלחות השופטת באבא והגשת תלונה כוזבת נגדו בהכפשות פרועות, כוזבות וחסרות תקדים מעידות על מגלומניה ועל שכרון כח מצד בעלי משרה כלפי אזרח הנלחם על זכותו הלגיטימית לגדל את בתו.

בהגשת כתב אישום מופרך זה שאין בו ולו שמץ של איום, עוברת השופטת על עבירה של שיבוש מהלכי משפט, שכן איך היא יכולה להגיש תלונה נגד האבא ולהמשיך לדון בתיקו? השופטת מנסה לפגוע באבא ולהוכיח שהוא לא כשיר לראות את בתו, היא מכשירה את השרץ של ניתוק האבא מבתו ללא סיבה מזה כשנה ומבקשת בהגשת תלונה כוזבת להרתיע את האבא מלהגיש בקשות חוזרות ונשנות לקביעת הסדרי ראיה עם בתו.

השופטת פגעה באבא ובשמו הטוב באופן שאינו הולם את הנורמות החלות על שופטים. מחוז תביעות ת”א פיברקו כתב אישום כוזב המעוות את הוראות הדין בדבר איומים. לפני כשנה בדיוק, הוגש כתב אישום מופרך דומה נגד האבא גיא שמיר שגם הוא נותק מבתו שלא כדין על ידי השופטת אספרנצה אלון.

סוף דבר

תביעות מחוז ת”א הגישו כתב אישום כוזב והם יודעים זאת, ולמצער אין בידם ראיות – ולו לכאורה – המבססות את כתב האישום המופרך שלהם.

בתוך כך הכפישה השופטת את האבא, תוך העלאת טענות חמורות נגדו בידיעה שאין בהן אמת ותוך ניסיון לפגוע באבא ולמנוע ממנו את זכותו לפגוש את בתו בהסדרי ראיה הוגנים, כפי שראוי היה לעשות מלכתחילה. השופטת התנהגה התנהגות שאינה הולמת את כבוד בית המשפט, פגעה באבא, עורך דין במקצועו, שלא לצורך והשחירה את שמו בהכפשות שאין להן כל בסיס, והכל תוך הפרת הנורמות החלות עליה כשופטת בבית משפט ותוך התעלמות מוחלטת מתפקידה לקבוע לאב הסדרי ראיה עם בתו.

בעקבות תלונת השווא הכוזבת של השופטת נעצר האב והועבר לאבו כביר, שם הידרדר מצבו הנפשי, והוא הועבר לאשפוז כפוי ב-מב”ן רמלה, שם הוא נמצא עד היום.

העמדתו לדין של האבא, משולה לכן להפחת רוח חיים בגוויה שהתקררה זה מכבר. כידוע לנו, בני האדם התבוניים – תהליך כזה לא עלה יפה מעולם. חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, הוא מהקטעים הספרותיים היפים ביותר שנכתבו אי פעם.

לכותבת שורות אלו נראה, כי המקום להעמיד את האבא לדין יהיה רק כאשר יתגשם חזון הנביא: “ותבוא בהם הרוח ויחיו, ויעמדו על רגליהם — חיל, גדול מאוד-מאוד. ויאמר, אלי, בן אדם, העצמות האלה כל בית ישראל המה” (יחזקאל י’, א’-ב’).

יש למחוק את כתב האישום נגד האב מפאת חוסר אשמה.