שופט נוכל אישר בדיקה של מומחה נוכל. עד כאן אין חדש. מדובר בשופט ישעיהו שנלר, שבשנת 2016 נתפס כשהוא מרמה את הוועדה לאיתור נציב ביקורת על הפרקליטות ו”שכח” לדווח על קשרי המשפחה לפרקליט של אשתו “הטריה”. הקליקו על הקישור הכחול המודגש.

גבר ואישה הסכימו ללכת לבדיקת פוליגרף בשאלה אחת ויחידה: “האם נתקיימה פגישה ביום 6.2.07 או בסמוך לכך ובה נכחו גבר xxx, אופיר והאישה yyy”. השופט יהורם שקד, קבע מומחה נוכל בשם אברהם זגורי, אבא של שופט המשפחה אבירם זגורי, לבדיקת הפוליגרף. אלא שתחקיר רויטל חובל, כתבת עיתון “הארץ” גילה, כי מדובר במכו לנוכלויות פוליגרפיות.

מה הפלא שהגבר נכשל בבדיקת הפוליגרף? השופט ישעיהו שנלר הכשיר את השרץ וקבע:

“סוברני כי דין הערעור להידחות.

אכן, בהתאם לפסיקה, ממצאי בדיקת פוליגרף אינם קבילים ולשיטתי אף אין זה ראוי כי בית המשפט יציע לצדדים כי ההכרעה בסכסוך תהא בהתאם לתוצאות בדיקה שכזו. עם זאת, מעת שהצדדים הסכימו ובמסגרת הסדר דיוני, בין אם היוזמה הייתה של הצדדים עצמם ובין מטעם בית המשפט, הסדר שכזה מחייב בתחום האזרחי, וככל הסדר דיוני שנכרת בין הצדדים להליך.

כמובן שאם נפל פגם בכריתת הסדר דיוני, ניתן לעתור לביטולי ככל חוזה שנפל פגם בכריתתו, וזאת בהליך המתאים.

אולם, במקרה דנן לא נטענה כל טענה אודות פגם בכריתת ההסדר הדיוני או בתוכנוף אלא נטען אודות הבדיקה עצמה, לרבות בהתייחס לבודק, הוא המומחה”.

אתם מבינים את נוכלותו של השופט שנלר? הצדדים לא ידעו מיהו המומחה כשהסכימו לבדיקת פוליגרף, ומשהגבר גילה כי מדובר בנוכל, הוא ביקש ביטול הבדיקה וקבלת חוות דעת נגדית, אולם שנלר סירב וטען כי לא נפל פגם בכריתת ההסדר הדיוני, למרות שנפל פגם היורד לשורשו של עניין. גם מדובר באבא של שופט, כך שיש כאן טעם לפגם לפרנס את אביו של השופט, ומה גם שהתברר כי הבודק הוא רמאי ונוכל.

השופט שנלר חייב את הגבר בהוצאות שכ”ט עו”ד בסך 25,000 ש”ח. הגבר נדפק פעמיים: השופט יהורם שקד, שהונה אותו ושלח אותו לבדיקה אצל מומחה שרלטן, שם הוא חוייב לשלם את תוצאות הבדיקה והוצאות, ואצל השופט הנוכל ישעיהו שנלר שדחה ערעורו וחייב אותו בשכר טרחה מפולפל.

ראו תחקיר הארץ: https://www.haaretz.co.il/blogs/revitalhovel/BLOG-1.4259665

בודק פוליגרף: בואי נשמע בדיוק את הסיפור האמיתי על מנת שאפשר אולי לבנות שאלות שאפשר להתחמק מן האמת האמיתית שלך.

תחקירנית: כמו למשל מה אפשר לעשות? איזה שאלות?

בודק פוליגרף: למשל, האם את מקיימת יחסי מין מלאים עם גבר אחר מלבד בעלך? את לא תגידי לי כן, את אומרת לי לא, נכון?

תחקירנית: אני יכולה להגיד לא, אבל בפועל זה כן.

זגורי: בסדר, אבל את אומרת לא.

תחקירנית: נכון.

זגורי: מה, את הולכת להודות, לא? זה שאלה שבעלך רוצה לדעת.

תחקירנית: כן.

זגורי: מה את אומרת לו? “לא”.

תחקירנית: נכון.

זגורי: יופי. 2- האם יש לך רומן אינטימי עם גבר אחר מלבד בעלך?

תחקירנית: אני אגיד “לא”.

זגורי: ברור.

תחקירנית: אבל האמת היא שכן.

זגורי: רק שנייה. עזבי את האמת עכשיו. האמת אני יודע, בעלך לא יודע. עכשיו אנחנו הולכים לראות אם השאלות האלה יספקו אותו מלרדת מעלייך.

תחקירנית: אבל אנחנו לא בעצם מזייפים את הבדיקה?

זגורי: זה זיוף מלא. מה זאת אומרת “לא מזייפים”?

השיחה הכנה הזאת התנהלה בין בודק הפוליגרף אברהם זגורי והתחקירנית יעל אוסטרייכר ושודרה בסרטו של כתב חדשות 2 גלעד שלמור “כל האמת על הפוליגרף” בשנה שעברה. לא רבים יודעים אבל בנו של אותו זגורי הוא השופט אסף זגורי, סגן נשיא בית המשפט למשפחה באזור הצפון, שעלה לאחרונה לכותרות כשאמר ש”99 אחוז מהנשים שנבדקו בפוליגרף נמצאו דוברות שקר”. ההתבטאות הזאת נמצאת כעת בבדיקה של נציב תלונות השופטים, בעקבות פניה של שדולת הנשים, אלא שמסתבר שבלי או עם קשר לאמירה הזאת, זגורי השופט הוא חובב פוליגרף גדול. זאת בניגוד לתפישה הרווחת במערכת המשפט הישראלית שלפיה בדיקות הפוליגרף אינן אמינות ולכן הן לא קבילות בהליכים פליליים. בהליכים אזרחיים לעומת זאת בדיקות פוליגרף נדירות יכולות לשמש כראיה, אך הן נדירות ונעשות רק אם שני הצדדים מסכימים לבדיקה.

באולמו של זגורי לעומת זאת, השימוש בפוליגרף נפוץ יותר – רבים מהאנשים שנכנסו לאולמו נשלחו לבדיקת פוליגרף. הוא נחשב חסיד של המכונה ומעדיף להיעזר בה על פני כלים אחרים שעומדים בפניו כשופט. החיבה לפוליגרף לא נולדה אצל זגורי אתמול; אביו אברהם הוא כאמור בעלים של מכון פוליגרף, ולפני שש שנים השניים כתבו יחד ספר בשם “דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה”, המפליג בשבחי הבדיקה וקורא להשתמש בה יותר ויותר גם בבתי המשפט.

בשדולת הנשים גילו לאחרונה על הקשר המשפחתי של זגורי לפוליגרף ופנו למנהל בתי המשפט מיכה שפיצר בבקשה לפתוח בבירור. “אם אכן קיימת קרבה משפחתית בין השופט זגורי לבעלי חברת הפוליגרף, הדבר מעלה חשש כבד לניגוד עניינים חמור בהתנהלותו המקצועית של השופט וחוסר ניקיון כפיים מובהק”, כתבו המנכ”לית עו”ד מיכל גרא מרגליות ומנהלת קידום מדיניות וחקיקה עו”ד מרים זלקינד, שביקשו לערוך בדיקה בכמה מהתיקים אשר נדונו בפני השופט זגורי נשלחו המתדיינים לפוליגרף ולאילו מכונים הופנו, ביחס לשופטים אחרים.

הנהלת בתי המשפט אינה מספקת נתונים שמלמדים אם זגורי אכן עושה שימוש יתר בפוליגרף בתיקים שבהם הוא דן. זגורי הבן וזגורי האב טוענים בתגובה שהשופט לא עושה שימוש חריג בפוליגרף, אבל בדיקת “הארץ” מגלה כי השופט זגורי נוטה להסתמך על פוליגרף בתיקים רבים, לעומת שופטים אחרים בתיקי משפחה. בתיקים שנבדקו על ידי “הארץ” במאגרים המשפטיים נראה שזגורי הוא שהניע את התהליך של פניה לפוליגרף.

משפטן בכיר: “השופט מעודד קו לא שגרתי”

רק לאחרונה התעורר שוב דיון בנוגע לאמינות הפוליגרף בארצות הברית. זה קרה בעקבות כתבה ששודרה בתוכנית הרדיו This American Life על דאגלס וויליאמס, בודק פוליגרף לשעבר של המשטרה שביצע יותר מ-6,000 בדיקות כאלו והפך בשנים האחרונות להיות ממובילי המאבק נגד השימוש בפוליגרף. בזכות המאבק שלו בחלק מהמדינות העבירו חוקים שאוסרים על בדיקות פוליגרף למועמדים לעבודה.

וויליאמס טוען כי מכשיר הפוליגרף קל מאוד למניפולציה, וכי בתי הכלא מלאים באנשים חפים מפשע שנכשלו בבדיקות, כיוון שמדובר במעמד מלחיץ מאוד. לדבריו, קל מאוד לבודק הפוליגרף להוליך את הנבדק, ולגרום לו להראות שקרן. למעשה, מספיק להלחיץ קצת את הנבדק ולגרום לדופק שלו לעלות, כדי שייצא דובר שקר. וויליאמס טוען שבדיקת הפוליגרף לא השתנתה טכנולוגית מאז שהומצאה ב-1922 ונותרה פרימיטיבית ושנויה במחלוקת. עם זאת, זגורי השופט טוען בפסקי הדין שלו, כי הבדיקה היום מפותחת יותר וכי הקביעות על חוסר מהימנותה לא התעדכנו כבר 30 שנה.

אחת הבעיות עם בדיקות הפוליגרף היא שאין עליהן רגולציה בישראל, כך שכל אחד יכול להיות בודק פוליגרף. לדברי בודק פוליגרף ותיק, “מה שבאמת חשוב בפוליגרף הוא מי הבודק. אין חוק רישוי לבודקי פוליגרף, למרות שהם מכריעים גורלות של אנשים כל יום וכל רגע”. לדברי הבודק, “המהימנות של הפוליגרף מאוד גבוהה. זה דבר נהדר. זה סוגר תיקים. אלה הבדיקות הכי טובות שיש והן נפוצות בבית משפט. כשצד עומד מול צד ואין עדים, על סמך מה שופט יכול להחליט? על סמך מי שצועק יותר, מי שמדבר יותר יפה?”

בודקי פוליגרף שביקשו להסדיר את הנעשה בתחום הקימו בשנות ה-90 את איגוד בודקי הפוליגרף בישראל, שאליו התקבלו רק בודקים עם השכלה מתאימה, בוגרי שב”כ או משטרה שעברו הכשרות ובחינות. חצי שנה לאחר מכן הוקם איגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל. אברהם זגורי, אביו של השופט, חבר באיגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל. כך לפי אתר האינטרנט שלהם. “הבעיה היא לא עם זה שיש לאבא שלו מכון פוליגרף אלא עם זה שהבן מעודד קו לא שגרתי שמיטיב כלכלית עם האינטרס של המכון של אבא שלו”, אומר ל”הארץ” משפטן בכיר. “אם בתי משפט למשפחה ילכו עם הקו שלו וזה יהפוך שכיח אז זה יגדיל גם לאבא שלו את העסק”.

באחד המקרים, החליט זגורי לשלוח לפוליגרף בני זוג מוסלמים שהחליטו להתגרש ורבו על חלוקת הרכוש ביניהם. האישה טענה כי בעקבות האלימות הפיזית והנפשית שהופעלו כלפיה, נאלצה לעזוב את הדירה ללא כל רכושה, חפציה האישיים, בגדיה ותכשיטיה בשווי 150 אלף שקל. הגבר טען שהאישה נטלה את התכשיטים כשעזבה. על אף שמדובר בסוגיה פשוטה שניתנת להכרעה באמצעות חקירת עדים, זגורי הציע כי הסוגיה תוכרע בפוליגרף ובני הזוג הסכימו לכך. הוא הוסיף ש”טענות שנשמעות תדיר בסכסוכים זוגיים במגזר הערבי בנושא תכשיטיה של האשה הן קשות לבירור עובדתי. בדרך כלל מדובר בעניין שאין לו עדים זולת בעלי הדין. שנית, בעלי הדין הינם בעלי אינטרס וקשה לבסס ממצא על יסוד עדויותיהם שלהם”.

בפסק דין אחר שניתן ב- 2015, החליט זגורי לשלוח זוג לשעבר לפוליגרף בשל מחלוקת על חלקה של האישה במימון הדירה שהייתה שייכת לבעל לפני הנישואים. זגורי הפנה לפוליגרף על אף שמדובר בעובדה הניתנת לבירור בקלות בכלים פשוטים אחרים.

בשני המקרים האלה ובמקרים נוספים שבהם עסק השופט זגורי, הופנו המתדיינים למכוני פוליגרף שלא שייכים לאביו. בדיקת “הארץ” מגלה כי זגורי האב נוהג לספק חוות דעת גם לבתי משפט, אם כי לדבריו מדובר ב”מינויים בודדים מדי שנה”.

תגובת השופט אסף זגורי באמצעות דוברת מערכת בתי המשפט: “אציין, כי אבי אדם מבוגר בגיל 72 שנים העומד ברשות עצמו העוסק בתחום מזה 15 שנים (שבע שנים לפחות קודם מינויי לתפקיד שיפוטי). אבי אינו ולא היה נזקק מעולם לכל עידוד של ביצוע בדיקות פוליגרף מגורם זה או אחר.

“הטיעון לפי שופט מקדם עיסוק של קרוב משפחה העוסק בתחום הקשור לעיסוק השיפוטי הינו חסר כל בסיס והיגיון ואת אותם דברים ניתן לטעון ביחס לכל גורם שיפוטי שקרובי משפחתו מתמחים בתחום התמחות כלשהו הקשור לעבודה השיפוטית כגון: שמאות, גישור, אקטואריה, פסיכולוגיה, עובדים סוציאליים וכו’. על פי קו טיעון זה, אין שופט יכול לקדם הסתמכות על בדיקת מומחה/מגשר בתחום כלשהו שבו יש קרוב משפחה שלו העוסק באותו תחום. כמו-כן, אין ולא היה מעולם כל קשר בין עמדתי ביחס לבדיקות פוליגרף לבין רצון בהצלחה עסקית של אבי של המכון שבבעלותו.

עמדתי בעניין תרומת בדיקת פוליגרף להליכים משפטיים הינה מקצועית ועניינית גרידא ואינה קשורה לעיסוק אבי. עמדתי מבוססת על מחקר עיוני ותיאורטי שערכתי בנושא במשך כעשור ואשר הבשיל לכדי כתיבת ספר משפטי ואין לה כל קשר לעיסוק של אבי או לניסיון לקדם עיסוקו.

הטיעון כאילו אני מעודד בדיקות פוליגרף בניגוד לשופטים אחרים הוא שגוי ומטעה. הכרעה על יסוד בדיקות פוליגרף בהליכים אזרחיים ואחרים נהוגה במשפט הישראלי מזה ימים ימימה. לפי בדיקתי מונו על-ידי, מאז מינויי לשפיטה בשנת 2010, פחות מ- 20 בודקי פוליגרף וזאת בהסכמת הצדדים כמובן (מתוך כ- 8,000 עד 11,000 תיקים שנדונו על ידי). עובדה זו מלמדת כי איני מוביל כל קו חריג בפסיקה בעניין השימוש או הסתמכות על פוליגרף.

תגובת מערכת בתי המשפט: “ביצוע בדיקת פוליגרף במסגרת הליך שיפוטי מחייב קבלת הסכמת הצדדים ובית המשפט אינו יכול לכפות על הצדדים לבצע בדיקה כזו. השאילתה אינה מבוססת על נתונים ועובדות אלא על השערות שלא ברור על מה מתבססות, המובילות לכאורה למסקנות שגויות ומרחיקות לכת.

תגובת אברהם זגורי באמצעות עו”ד אחיקם גריידי: “עוד בטרם מינויו של כב’ השופט זגורי לשיפוט, נהגו ונוהגים בתי משפט בכל הערכאות בישראל למנות מומחים לבדיקות פוליגרף, הסכמת הצדדים ולהכריע עניינים שונים על יסוד בדיקות פוליגרף. שיטוט מהיר באינטרנט באמצעות מנוע חיפוש גוגל ומאגרים משפטיים נוספים מלמד על מעל כ- 6000 פסקי דין והחלטות המבוססות על בדיקות פוליגרף ועל מעל 240 שופטים המוזכרים כמי שמינו מומחים בתחום הפוליגרף. על כן תמוה הניסיון להטות דעת קהל באמצעות השימוש בפרסום פרטי השופט זגורי ופגיעה מכוונת בו, כאילו הוא אישית מעודד קו לא שגרתי כביכול של הסתמכות על בדיקת פוליגרף, דבר המוכחש מכל וכל”.

אברהם זגורי לא השיב לפנייתנו בנוגע להופעתו בתכנית “כל האמת על הפוליגרף”.

אברהם זגורי מומחה לנוכלות פוליגרף