הומואים נוכלים לא יבלו יחדיו באותו בית כלא למרות החלטה עקרונית של השופט רון שפירא: “אין מניעה להחזיק את העותרים יחדיו בהפרדה” עת”א 64071-07-20

לצמד הנוכלים איתמר ועמית הפטר, חזות נאה, המנוצלת על ידם להונאת אזרחים. ראו: אישום: הונו משכירת דירה באלפי שקלים . עמית הפטר בילה 9 פעמים בבית הכלא צלמון, ובן זוגו איתמר הפטר, בפעם השמינית נהנה משירותי שב”ס, הכוללים דיור חינם בכלא קישון עם פרעושים חמודים, חביבים ונעימים למגע.

השניים עתרו נגד שב”ס וביקשו להיות מוחזקים באותו בית הכלא יחדיו, לשם קיום הזכות לחיי משפחה. איתמר ביקש לקבל קנאביס רפואי בצורה של תפרחת ועמית (מוחמד) ביקש להוסיף לו זמן טלפון מעבר לשעתיים שהוקצו לו. שב”ס באמצעות פרקליט נוכל לא פחות מהצמד, ביקש לדחות את עתירתם בשל ריבוי סעדים וטענות שקריות אחרות. רון שפירא, דן בעתירה ודחה אותה, למרות המילים היפות שכתב בדבר זכות הגישה לערכאות והזכות לחיי משפחה., הוא ציין כי עמית (מוחמד) לא פירט מהו הסעד המבוקש כשהוא מתעלם מדרישתו של העותר להוסיף לו שעות לשוחח בטלפון ובכך למעשה הוא מקופח ונמנעת ממנו גישה לעולם החיצוני ושמירת קשר עם מקורביו שבחוץ. איתמר ביקש לקבל קנאביס, אלא שלדברי השופט לא צירף מסמכים לתמיכת טענותיו בדבר השימוש. והחלק הכי מרטיט – נדחתה בקשתם של השניים להתאחד באותו תא בהפרדה זוגית. השניים טענו כי הם נשואים במדינת קליפורניה ויש להם זכות לקיום חיי משפחה.

השופט שפירא ציין:

“אין מניעה להחזיק את העותרים יחדיו בהפרדה. אך, זאת בהתאם לשיקול הדעת של שב”ס – ס’ 12 לפקודה מקנה לנציב בתי הסוהר סמכות שבשיקול דעת להורות על מקום כליאה או העברה על אסיר. בהתאם לפסיקה, אין נפקא מינא אם מדובר בקרוב משפחה אם לאו. …

אף על פי כן ובנסיבות שבפנינו אין בידי ביהמ”ש להעניק סעד במקרה דנן.

ישנו חסר (לאקונה) בחוק, ואין הסדר לגבי זכויות מאסר של זוגות נשואים מאותו המין. ביהמ”ש איננו מחוקק, אלא מיישם ואוכף את הוראות החוק שלפניו. לאחר בחינת המקרה, לא מצאתי כי החלטת הרשות נגועה בשרירות או כי נפל בה פגם המחייב את התערבות ביהמ”ש.”

רק לשם דוגמא הפקנ”זים של יוכי גנסין אחראים למראות הנוראיים בבתי המשפט כאשר בני משפחה מבקשים להחליף כמה מילים עם בני המשפחה ואפילו לשלוח נשיקה באוויר, יוכי אוסרת את זה. אפילו להעביר בבית המשפט מסמכים או ניירות חיוניים לשחרור ממעצר יוכי לא מרשה. יוכי גנסין כופה על השב”סניקים לאזוק את העצירים והאסירים בידיים וברגליים בכוונה כדי לבייש אותם בפני בני משפחתם. יוכי גם אוסרת על העצירים ואסירים להחזיק במעצר את חומרי החקירה של התיק הפלילי שלהם ולפי הפקנ”זים שלה מותר להכניס רק 2 קלסרים וגם זה רק דרך הכלא ורק בימים מסויימים. אפילו להעביר סוודר לעציר הקופא מקור אסור. יוכי גם אחראית לתנאי המעצר עם ג’וקים, לאוכל הרקוב שהיא מגישה, ולמניעת הגישה לטלפונים לעצורים והאסירים כדי שלא יוכלו להתקשר לבני משפחה שיוכלו לטפל בשחרור שלהם. בקיצור, יוכי גנסין אחראית לכתיבת נהלי שב”ס והיא דואגת שהם יהיו מנוסחים ברמה הכי בלתי אנושית שאפשר לתאר.

ומה מעמדם של הפקנ”זים האלה אצל השופטים? מעמדם הוא כשל תורה מסיני. אסור לפקפק בהם כי ככה יוכי קובעת. כל שופט מתחלחל ברעדה לקבוע תנאים לעציר או האסיר (כמו שיחות טלפון, טיפול רפואי, הסרת האזיקים, הכנסת חומר משפטי וכו’) כי אולי יש פקנ”ז של יוכי שאוסר את זה. השופט תמיד יכתוב “בכפוף לנהלי שב”ס” שזה אומר שסוהר שאפילו בגרות אין לו – הוא זה שיחליט כיצד יטופל האסיר או העציר. לאזרח אין שום סיכוי לטעון שהפקנ”ז הוא לא חוקתי, או סותר את זכויות האדם הבסיסיות או את חוק כבוד האזרח וחירותו. הפקנ”ז הוא קדוש ושום דבר לא יכול לגבור על הפקנ”ז של יוכי.

כאן בעניינו זוג הומואים שהם נשואים זה לזה, נכלאו והם מבקשים להיכלא זה עם זה. מה יותר בסיסי והגיוני? הרי ניתן לטעון את הזכות לחיי משפחה, הזכות לכבוד, וכל זכות דמוקרטית שאפשר. אלא מאי? גם אם אין פקנ”ז, ובמקרה זה אין פקנ”ז, כלל בסיס שכל שופט יאכוף הוא “שיקול הדעת של השב”ס”. כלומר אם יוכי לא חשבה על איזו עוד הגבלה אפשר להגביל את העציר, אז נותנים לה שיקול דעת כדי שהיא תוכל להמציא את ההגבלה בעצמה, ולזה קוראים שיקול דעת. בשביל מה יש שופטים בישראל, למען השם, אם כל סוהרת ליגה ז’ יכולה להמציא “שיקול דעת”?

בפסק דין זה השופט רון שפירא התקפל כמו עלה נידף ברוח בפני השב”ס ובפני הטיעונים של יוכי וזרק את שני ההומואים לכל הרוחות. שימו לב עד כמה אכזרית יוכי ומשרתיה עוה”ד המופיעים בערכאות מטעם השב”ס. העתירה נגד השב”ס הודפסה מחוץ לכלא ונשלחה לבית המשפט שלא דרך מפקד הכלא (כנראה בפקס). זה הרגיז את יוכי גנסין במיוחד והיא המציאה טענות שונות בעניין זה. טענה שאין תצהיר, ותצהיר הוא מאוד חשוב… כמו כן טענה שחבר מבחוץ לא יכול להגיש עתירה נגד השב”ס כי לטענתה רק האסיר יכול לעתור נגד השב”ס. עוד טענה שההומואים לא מיצו פניות לשב”ס לפני העתירה, וגם טענה שהחברים של ההומואים מחוץ לכלא שהקלידו את העתירה ביצעו פעולה של עריכת דין אסורה, ולכן אין לקבל את העתירה.

כל אלה טענות זוועתיות מצוצות מהאצבע שנועדו אך ורק להתאכזר. ראשית לא ברור בשביל מה צריך תצהיר כדי להגיש עתירה נגד השב”ס. עצירים ואסירים אינם יכולים לקפוץ למשרדו של עורך דין כאוות נפשם כי הם עצורים. מה הבעיה שהם יצהירו לפרוטוקול על העובדות בדיון עצמו? למה לטרטר את הציבור בדרישות בלתי אפשריות? הרבה פעמים העציר נזרק לבידוד ואם בני המשפחה או החברים שלו לא יפעלו מבחוץ ע”י הגשת עתירה נגד השב”ס הם יישארו תקועים בבידוד או בצינוק שבועות על גבי שבועות. לא ראינו שמי שעונה על העתירות מטעם השב”ס מגיש תצהיר.

ובכלל עצם העלאת הטענה שבגלל שהעתירה הוקלדה ע”י אדם מבחוץ, זו “עריכת דין שלא כדין” היא טענה מזעזעת ומחליאה. לא רק שבנסיבות האלה אין זמן למשפחה ולחברים לחפש עורכי דין, אלא שברוב המקרים גם אין כסף למצוא עורך דין. חוץ מזה חוק השליחות מאפשר לכל אדם למנות כל אדם אחר כשלוח שלו. כל זה רק מראה על הארס והרעל הטמון באישיותה של יוכי גנסין, ועל כך הבוז שאנו מביעים בזאת על עבודתה הגועלית.

להלן פסק הדין של רון שפירא: