מוסד פסיכיאטרי איתנים ד”ר יעקב מרגולין, ד”ר דניאל מאיר, ואחות דנה בן מאיר הורשעו בעבירות חמורות נגד חוסים חסרי ישע ת”פ 2184-06 מדינת ישראל נ’ ד”ר יעקב מרגולין ואח’
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-1zw
הכתבה תשעה חודשי מאסר לאחות שהתעללה בחוסים אוטיסטים בבית חולים פסיכיאטרי איתנים, ניר חסון, הארץ , 30.09.2013
עשור לאחר חשיפת הפרשה במוסד הפסיכיאטרי “איתנים”, הוטלו על מנהל המחלקה ד”ר דניאל מאיר חצי שנת עבודות שירות. מנהל בית החולים ד”ר יעקב מרגולין נדון ל-400 שעות עבודות ציבור
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (שני) את דינם של ארבעה מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי איתנים שבהרי יהודה. הארבעה הורשעו בדצמבר האחרון בעבירות שונות בעקבות פרשת התעללות במאושפזים אוטיסטים בבית החולים שנחשפה לפני תשע שנים.
מנהל בית החולים דאז, יעקב מרגולין, שעזב בינתיים את תפקידו, הורשע בשני אישומים של הזנחת מטופלים והוא נדון ל-400 שעות לתועלת הציבור ולקנס בסך 10,000 שקלים. שלושה נאשמים נוספים בפרשה, עובדי בית החולים, הודו במהלך המשפט במיוחס להם והגיעו להסדרי טיעון. הם נידונו לשישה חודשי עבודות שירות. נאשמת נוספת בתיק, האחות הראשית של בית החולים, נעמה דוקשיצקי, הורשעה אף היא בעבירה של הזנחת מטופלים, אך זוכתה מעבירות ההתעללות. לפני מתן גזר הדין היא הגיעה להסדר טיעון עם המדינה ונגזר עליה עונש מאסר על תנאי בלבד. שני נאשמים נוספים ששימשו כעובדי כוח עזר במחלקה, זוכו מאשמה.
העונש החמור ביותר נגזר על דנה בן מאיר, האחות האחראית בבית החולים ומי שעל פי הכרעת הדין יזמה את השיטה במסגרתה התעללו בחוסים. בן מאיר נידונה לתשעה חודשי מאסר בפועל, 18 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 שקלים. מנהל המחלקה בה אירעו ההתעללויות, פסיכיאטר הילדים ד”ר דניאל מאיר, נדון לשישה חודשי עבודות שירות ו-18 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 15,000 שקלים.
| ד”ר יעקב מרגולין, ד”ר דניאל מאיר, אחות דנה בן מאיר – התעללות בחוסים חסרי ישע |
הפרשה החלה בשנת 2002, אז הפכה בן מאיר לאחות האחראית במחלקה לטיפול באוטיסטים ובסובלים מפיגור שכלי. החוסים במחלקה הם חסרי ישע וזקוקים לטיפול ולהשגחה צמודים. בן מאיר, על פי כתב האישום, פיתחה שיטת טיפול חדשה המבוססת על הטענה שהחוסים יכולים לשלוט בהתנהגויות שלהם ועל כן יש לחנכם, כשדרך החינוך העיקרית היא מתן עונשים שהיו כרוכים באלימות והשפלה. הנאשמים ניסו לטעון במהלך המשפט כי מדובר בדרכי טיפול לגיטימיות, אך טענה זו נדחתה בהכרעת הדין.
| ד”ר יעקב מרגולין ועמיתים: ד”ר עוזי שי, ד”ר משה קלאן, ד”ר אלכסנדר גרינשפון |
בין השאר כללו ההתעללויות: איסור על מאושפז הסובל מאוטיזם לדבר במשך כמה שעות ביום כאמצעי ענישה, מאושפז נוסף שנמנע ממנו טיפול בהתקפים אפילפטיים מהם סבל בטענה שהוא ‘מעמיד פנים’, מאושפז נוסף שסבל מנפילות מרובות ונמנע ממנו טיפול בחבלות שפיתח כתוצאה מהן, מאושפז שנהגו לקשור את ידיו בזמן הארוחה, מאושפז שנהג להטיח את הראש בקיר לא צויד בקסדה שתמנע פגיעה בראשו מתוך הנחה כי הוא “מעמיד פנים”, מאושפז נוסף שהצוות גזר את בגדיו, מאושפז אחר שסבל מבעיטות מצד אנשי צוות ואולץ לעבוד בעמידה, מאושפזת שאולצה לאכול על הרצפה מתחת לשולחן, מאושפז שהוכרח לאכול כל מה שהוגש לו בצלחת, מאושפז שסבל מפרצי אלימות ואולץ לשהות בחדר קטן ללא איוורור חיצוני ברוב שעות היממה ושני מאושפזים שאולצו לשהות זמן רב עם בגדים ספוגים בשתן. הפרשה התפוצצה בשנת 2004 בעקבות ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות בעקבות תלונות של עובדים על הנעשה במקום. בפסק הדין הבהיר השופט צבי סגל כי הקל בחלק מהאישומים. “הרשעת הנאשמים אינה מתייחסת לכלל מרכיבי האישומים שיוחסו להם מלכתחילה בכתב האישום, אלא בחלק מן המקרים למרכיבי התנהגות מסוימים בלבד. לכמה מן המעשים האחרים שהוזכרו בכתב האישום, הכרעתי כי חרף הפסול המוסרי שדבק בהם, ביצועם לא חצה את הרף הפלילי והם אינם חמורים עד כדי ביצוע עבירה של התעללות”, כתב בפסק הדין.
“הפסטורליה האופפת את המקום מבחוץ לא הופרעה במשך שנים בזעקותיהם, לעתים קרובות זעקות אילמות כתוצאה מחידלון הכוח והיכולת להלין של אותם חוסים”, קבע השופט צבי סגל. “אף אחד לא יכול היה לשער את המתחולל בין כותלי המחלקה“.
“העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן קשות ומעיקות ביותר“, הוסיף השופט. “חומרת העבירות נובעת מזהותם של מושאי העבירות – חוסים חסרי ישע באחת המחלקות הקשות, אם לא הקשה ביותר בארץ. אנשים ונשים, בני אדם כמונו, החיים במעין פלנטה אחרת“.
השופט ציטט בפתח דבריו את שירו של דוד אבידן, “הכתם נשאר על הקיר”. “ומי יכול היה לשער כי צוות טיפולי נרחב מקרב עובדי המחלקה, רבים וטובים מבני הארץ הזו, חלקם משכילים, חלקם אף מומחים בעלי שם בתחום בריאות הנפש, יזניחו או חמור מכך, יתעמרו בחדלי האונים הנתונים תחת מרותם?“.
