השופט רפי ארניה מעקר מתוכן את פקודת הפש”ר וממציא ממוחו הקודח (ללא תימוכין בפסיקה) שגם לאחר מתן הפטר מחובות ניתן להמשיך לגבות חובות שלא נתבעו: “העובדה שהנתבעת רשמה את הקיזוז בספריה לאחר מתן צו ההפטר אינה רלבנטית המועד הינו עניין טכני בלבד ולא מהותי” תא”מ 15841-03-19 יעקב גבאי נ’ מגדל חברה לביטוח
השופט רפי ארניה, שבשולי גלימתו דבקו 2 פרשות פליליות: הראשונה – הכאת ילדיו, ממנה יצא בשן ועיין, והשנייה, פרשת “מין תמורת מינויים” כששלח את אשתו עורכת דין ידועה, כדי שתקדם אותו במיטה של עו”ד אפי נוה מביהמ”ש השלום בראשל”צ לביהמ”ש המחוזי בת”א. שופט זה החליט לעקר מכל תוכן את פקודת פשיטת הרגל, הקובע כי עם מתן צו הפטר, נמחקים כל החובות, ונושה שלא דרש תביעת חוב (חובות בני תביעה), רואים בו כמי שוויתר על חובו, כשהסייג לפקודת הפש”ר הוא תביעות לדמי נזק בלתי קצובים, שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה. בנוסף, נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. בפסק הדין שכתב השופט ארניה בעניינו של יעקב גבאי, 3 ימים לאחר דיון שהתקיים בתיק, מפרט השופט כי גבאי הוא סוכן ביטוח שבשנת 2005 נפתח נגדו תיק הוצל”פ מטעם חברת מגדל. 10 שנים מאוחר יותר, בשנת 2015 גבאי הכריז על עצמו כפושט רגל וצירף את רשימת נושיו, בין היתר הכניס גם את חב’ מגדל בתיק ההוצל”פ שפתחה נגדו.
רק שני נושים הגישו תביעות חוב, בנק אוצר החייל ועיריית ראשל”צ, והנאמן אישר את תביעות החוב והציע הצעת הסדר לפיהן ישולם לנושים אלו דיבידנד בשיעור 30%. בשנת 2018 ביהמ”ש המחוזי אישר את הסדר הנושים שהוצע ונתן לו תוקף בהתאם לסמכות הנתונה לו בסעיף 35 לפקודה. ביום 19.7.18 גבאי קיבל הפטר מכל חובותיו, והשופט הורה על ביטול כל ההליכים והתיקים המתנהלים כנגד גבאי בהוצל”פ ובביהמ”ש בקשר עם כל חוב בר תביעה.
גבאי, שקיבל הפטר מחובו לחברת הביטוח מגדל, פנה אל החברה ביום 24.12.18 וביקש כי ישולמו לו עמלות אשר נצברו לטובתו במהלך שנות עבודתו עימה בסך 40,392 ש”ח.
ביום 5.12.18 חב’ מגדל ביצעה קיזוז חוב ההוצל”פ כנגד חוב העמלות וסירבה לשלם לגבאי את את חוב העמלות אותו תבע.
גבאי טען, ובצדק, כי משהופטר מכל חובותיו, הרי שחוב ההוצל”פ לחב’ מגדל אינו קיים והתאיין, אולם מאידך חוב העמלות של חב’ מגדל שריר וקיים, ואסור היה למגדל לקזז את חוב ההוצל”פ משלא הגישה תביעה בתיק הפש”ר. אלא שהשופט ארניה המציא ממוחו הקודח, כי צו ההפטר לא איין את חוב ההוצל”פ, ללא שהוא מביא פסק דין אחד כדוגמא להבלים שכתב, וללא שהשטויות שכתב נתמכים בפקודה. נהפוך הוא! השופט אף מודע לכך כי גבאי צודק, והוא כותב:
“העובדה שהנתבעת רשמה את הקיזוז בספריה ביום 30.11.2018, דהיינו לאחר מתן צו ההפטר, אינה רלבנטית. ביצוע הקיזוז בספרים במועד זה הינו עניין טכני בלבד, ולא עניין מהותי”.
לשיטתו של השופט ארניה, נושים יכולים לגבות חובות מתי שמתחשק להם, גם אחרי שהחייב יצא מפשיטת הרגל. השופט חייב את גבאי בהוצאות חב’ מגדל בסך 12 אלף ש”ח. כאילו שחסר לחברת הביטוח כסף. פסק דין דבילי של שופט דביל.
