משרד הרווחה – ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט

משרד הרווחה – ריטלין או כליאת הילד במוסד בצו בית משפט

תעזרו לאמא הזו ותפיצו, היא מוכנה להתראיין לכלי התקשורת (פרטים נוספים אצל יהודה קורן, דובר עמותת ‘מגן לזכויות אנוש’ yodak8@gmail.com).

אם חד-הורית שהבחינה שהריטלין וסמים פסיכיאטריים נוספים שהיא נותנת לילד שלה מזיקים לו מאוד, החליטה להפסיק לסמם אותו – פקידת הסעד והפסיכיאטרית שעובדת איתה פנו לבית המשפט והוציאו אותו מחזקתה בטענת “אמא מזניחה”.

למרות שהיה בידי האם, תושבת המרכז, אבחון נוירולוגי השולל הפרעת קשב, בגלל לחץ מתמשך של בית הספר ושל עובדת הרווחה היא נאלצה לפנות לפסיכיאטרית נוספת שהתעקשה לתת לו ריטלין עוד בטרם מלאו לו שש שנים.

לא רק שאותה פסיכיאטרית התעלמה מתופעות הלוואי הקשות של הריטלין שהאם התלוננה עליהן, אלא אף הוסיפה לו תרופה אנטי פסיכוטית שרק דרדרה קשות את מצבו. כשראתה האם כי אין אוזן קשבת מצד הרופאה, פנתה לנוירולוג נוסף, שהתרשם אף הוא וגם כתב כי אין לילד צורך בתרופות. בהתבסס על כך, הפסיקה האם במשך שנתיים את הטיפול בריטלין. כאשר הדבר נתגלה לפסיכיאטרית ולעובדת הרווחה, עשו יד אחת, פנו לבית המשפט ודאגו להוציא את הילד מחזקת אמו ולהעבירו לפנימיית רווחה, שבה קיבל טיפול פסיכיאטרי בניגוד לדעת האם, ועבר מסכת התעללויות והזנחה.

שר הרווחה מאיר כהן – מדיניות סחר בילדים

הסיפור כולו נפרש בארבע תלונות שונות שהגישה האם לרשויות בסיועה של עמותת “מגן לזכויות אנוש” כנגד כל אחד מהגורמים המקצועיים שאמורים לשרת את האזרח אולם בפועל בוגדים בו, כיון שבמקום לספק לו את שירותי בריאות הנפש, החינוך והרווחה שהוא מבקש, מתערבים בהחלטותיו באופן כוחני ומתנשא, ואף משתמשים ביתרון כוחם ומעמדם כדי לכפות את השקפתם הטיפולית ולגרור אותו לזירה משפטית שבה ההפסד שלו ודאי וצפוי מראש.

מתלונות חוזרות המגיעות לעמותה נראה כי טרגדיות שכאלה מכילות כל כך הרבה כאב וסבל, שלרוב אין הקרבנות מעזים להיחשף בכלי התקשורת, וכך עוד ועוד הורים נאלצים להכיר את מסלול הבלהות הזה על בשרם ולשלם מחיר כבד. במקרה לעיל האם עברה התקף לב בסמוך לדיונים המשפטיים ובימים אלה מתכוונת לרדת מן הארץ ביחד עם בנה שבינתיים הצליחה להשיב אליה.

הסיבה למקרים אלה הינה העדר הגנה חוקית על זכות ההורים לבחור את אופי החינוך והטיפול בילדיהם גם כאשר הם מצויים בתוך מערכת החינוך ולבחור את אנשי המקצוע המקובלים עליהם, וכן העדר מנגנוני בקרה בחוק הנוער, שימנעו מעובדי הרווחה לגרור את ההורים על חשבון משלם המיסים לבית המשפט ולכפות עליהם “טיפולים” בסמים פסיכיאטריים מסוכנים והרסניים ביותר.