התובעת חן כינור העלימה מידע מזכה באמצעות תעודת חיסיון על שימוש לא חוקי במערכת עין הנץ של המשטרה. השופטת דנה אמיר הורתה על ביטול כתב האישום וזיכוי הנאשם ת"פ 18321-12-19

Spread the love

הסנגור אבירן יהונתן אסבן ייצג נאשם בשם איתי קקון בתיק סמים מריחואנה שהתנהל אצל השופטת דנה אמיר, ביהמ"ש השלום תל אביב. דובר שם על סמים שנתפסו ברכב בלי צו של שופט ובטענה שהשוטר "הריח" סמים. איתי קקון חלף חלף במחסום משטרתי עם רכב שלא שייך לו כשהוא לא הנהג. השוטר שהיה במחסום רשם דו״ח שעשה חיפוש ברכב כי הריח סמים ובחיפוש נמצאה כמות גדולה של קנאביס. הבחור היה עצור במשך 7 ימים. השופטים שעצרו אותו היו עידו דרויאן גמליאל ושאול אבינור שני חותמות גומי של המשטרה. בדו"ח של השוטר שם הוא אמור לפרט מה החשד הסביר והסימוכין לחיפוש ברכב, המשטרה הסתירה בטוש שחור שתי שורות שבהם היה כתוב שהשוטר קיבל "התראת חשישניק" ממערכת עין הנץ.

התובעת המשטרתית עו"ד חן כינור החתימה פקיד במשרד ביטחון הפנים על תעודת חיסיון, שהשורות האלו סודיות. חן כינור ידעה שזו ראיה מזכה ולכן כדי להעלים אותה מהסנגור, ביקשה שאיזה פקיד במשרד הביטחון יאשר לה למחוק בשחור את המידע המזכה. זה נקרא תפירת תיק למטרת הפללת שווא. מדובר בתופעה שגרתית שכמעט אף פעם לא מתגלית כי 99.9% מהשופטים לא מאשרים גילוי מידע מתעודת חיסיון. כאן היה לעו"ד אסבן מזל גדול.

עו"ד אסבן הגיש עתירה לגילוי ראיה חסויה, וביקש מבית משפט לחשוף את השורות האלו. מהניסיון שלו כתובע פלילי במשטרה הוא ידע שהמשטרה משתמשת במערכת "עין הנץ", ושאין למשטרה הסמכה בחוק להשתמש בה. המדינה התנגדה לחשוף את מה שהוסתר ואפילו ניסתה לסבן את אסבן שהחיפוש נעשה בגלל שהשוטר הריח ריח של קנאביס ולא בגלל סיבה אחרת. מערכת עין הנץ סורקת לוחיות רישוי של מכוניות ומצמידה להם כל מיני דו"חות מודיענים ששוטרים כותבים על בעלי המכונית. מסתבר שעו"ד אסבן הצליח להוכיח שהשוטר לא עצר את קקון בגלל שהריח סמים, אלא בגלל שהופיע לו באייפד המשטרתי התראה ממערכת עין הנץ שזה רכב של חשישניקים – למרות שהרכב לא היה שייך בכלל לאיתי קקון. פירושו של דבר שהשוטר שיקר שהיה לו חשד סביר בגלל שהריח חשיש/גראס, ושעו"ד חן כינור התובעת המשטרתית של תל אביב ניסתה לרמות את בית המשפט באמצעות החתמת פקיד על תעודת חיסיון.

בהחלטה אמיצה של בית משפט נחשף הדו״ח של השוטר, שמספר שהחיפוש נעשה בגלל שקפצה לשוטר התרעה מודיעינית ישנה, ממערכת עין הנץ שקלטה את מספר הרכב, והודיעה שיש לערוך חיפוש ברכב כי מישהו פעם אמר שהרכב הזה קשור לסמים. החיפוש נעשה ללא צו של בית משפט, כמובן שמדובר בחיפוש בלתי חוקי, ההסתרה של המידע לא הוסיפה להגינות ההליך כשהמשטרה מסתירה את היכולות הביוניות שלה ואיך באמצעות היכולות האלו השוטר עשה את החיפוש. התוצאה היא שהתובעת המשטרתית חן כינור התקפלה והתקבל זיכוי.

להלן הסברו של עו"ד אסבן על מערכת עין הנץ:

"חשיפה לראשונה! מידע שחשוב שכל אזרח ידע, אילו אמצעי מעקב יש למשטרת ישראל עלינו. חשבתם שאיכוני שב״כ בגלל מצב חירום לאומי זה חדירה לפרטיות? חכו שתשמעו באיזה מערכת מעקב משטרת ישראל משתמשת כבר 10 שנים בלי שאף אחד יודע, ובלי שיש לה הסכמה לכך בחוק.

למשטרת ישראל יש מערכת טכנולוגית שנקראת ״עין הנץ״, המערכת הזאת משמשת למעקב של המשטרה על אזרחים. איך המערכת הזאת עובדת? למשטרה יש מצלמות שחלקן פרוסות ברחבי הארץ וחלקן משמשות שוטרים במחסומים. לא מדובר במצלמות רגילות של מהירות, אלא במצלמות שהם בעצם כמו צ׳ק אין, שבו המשטרה סורקת את לוחית הרישוי של הרכב ובודקת איזה מידע, כל מידע יש על הבן אדם הזה.בזמן שאין לאזרחים מושג, משטרת ישראל פרסה מצלמות ברחבי הארץ, שבאמצעותן המשטרה יודעת להציג את מסלול הנסיעה של כל רכב שחלף על פני המצלמות גם חצי שנה לאחור. כולם מתועדים במערכת הזאת.

יצא לכם לעבור לאחרונה במחסום משטרתי? לא היה נראה לכם מוזר שהשוטרים עומדים ללא כל פעולה אקטיבית מצידם ומאפשרים לרכבים לחלוף במחסום? אז בזמן שאתם נוסעים בתמימות ברכב שלכם אתם מתועדים וסורקים עליכם מידע".

עו"ד אסבן מספר ש"עם ההחלטה הזאת (בעתירה לגילוי ראיה חסויה) פניתי לבית משפט העליון להצטרף לעתירה שהגישו לאחרונה האגודה לזכויות האזרח בישראל ולהורות למשטרה להפסיק מיד להשתמש במערכת הפיראטית הזאת שנקראת "עין הנץ", לחדול מלעקוב אחרי אזרחים ולפגוע בפרטיותם של אזרחים. בשביל להבין את העוצמה של החדירה לפרטיות בשימוש במערכת הזאת, כשהמדינה ביקשה לאחרונה להשתמש באיכוני שב"כ בגלל נגיף הקורונה, קבע בית משפט עליון כי גם במצב חירום לאומי וכשמדובר בקדושת החיים, לא ניתן להשתמש במערכת טכנולוגית שפוגעת בפרטיות ללא הסמכה בחוק, בית משפט עליון הקציב למדינה 3 חודשים להשתמש באיכונים. במערכת ״עין הנץ״ המשטרה משתמשת כבר 10 שנים!

השופטת ענת ברון, בבית משפט עליון, הורתה למדינה להגיב לטענות שלי עד היום, 3.3.21. היום, הודיעה המדינה כי היא מבקשת לבטל את כתב האישום והבחור שאני מייצג זוכה מעבירה של החזקת סם בכמות שלא לצריכה עצמית. אז בפעם הפעם שאתם נוסעים בכביש או שאתם עוברים במחסום משטרתי, חייכו למצלמה, כי אתם בתוכנית הריאליטי של המשטרה ״מצלמה נסתרת״.

חן כינור רימתה את בית המשפט והוציאה תעודת חיסיון על מערכת עין הנץ
חן כינור רימתה את בית המשפט והוציאה תעודת חיסיון על מערכת עין הנץ

שוטר העיד: מערכת "עין הנץ" שומרת מידע על כל כלי הרכב ללא הגבלת זמן

המשטרה מסרבת לחשוף מידע על מערכת המצלמות החכמות שאינה מוסדרת בחוק, אך עדות בבית המשפט מגלה כי ניתן למצוא בה את "כל המעברים של אותו רכב שנקלטו אי פעם". שני תיקים שנולדו בעקבות המערכת, ונגמרו לאחרונה בזיכוי, מצביעים על הבעייתיות שבהפעלתה

מערכת "עין הנץ", מאגר המידע המשטרתי שמופעל ללא הסדרה בחוק, שומרת מידע כמעט ללא הגבלת זמן – כך עולה מעדות שמסר לאחרונה חוקר מימ"ר מרכז. המשמעות היא שהמשטרה יכולה לבדוק איפה היה כל רכב בישראל בשנים האחרונות, ללא צו מבית המשפט.

"עין הנץ" היא מערכת של מצלמות חכמות שיכולות לקרוא לוחיות רישוי בסביבתן, להשוות את מספרי הרישוי למאגרים שהוגדרו מראש כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים, או לבדוק אם מי שרשום כבעליו של הרכב דרוש לחקירה – ולהתריע על כך לשוטר בשטח בזמן אמת. המערכת גם שומרת תיעוד של כל כלי הרכב שעברו מולה, כך כשמתעורר חשד הקשור לרכב מסוים, ניתן לבדוק היכן הוא נסע בעבר. בכך יוצרת המערכת מאגר מידע על אזרחים שאינם חשודים בדבר, רק למקרה שרכבם יהיה מעורב בעבירה בעתיד.

"אנחנו יכולים לתחקר לאחור את כל המעברים של אותם כלי רכב". מצלמת תנועה (צילום: ראובן קסטרו)
"אנחנו יכולים לתחקר לאחור את כל המעברים של אותם כלי רכב". מצלמת תנועה (צילום: ראובן קסטרו)

המשטרה מסרבת לחשוף מידע בנוגע למערכת, ואחד הנעלמים הגדולים הוא לכמה זמן נשמר תיעוד כלי הרכב. למרות זאת, מדי פעם מתגלים רסיסי מידע כשהמשטרה מבקשת להשתמש בראיות שנאספו באמצעות המערכת, ונאלצת להעיד אודותיה בבית המשפט. כך אירע לאחרונה כאשר רס"ב דני לובל מהיחידה המרכזית של מחוז מרכז הגיע להעיד בתיק רצח שמתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

"מאחר וזאת מערכת ממוחשבת ניתן לעשות אי אלו חיתוכים בתוך המערכת עצמה, כך שזה יכול להוביל גם את כל המעברים של אותו רכב שנקלטו אי פעם, או תקופה ארוכה, בכבישי ישראל", הסביר לובל, "לצורך העניין, גם לפי שעה, גם לפי סוג. יש הרבה מאוד אפשרויות". בהמשך הוא חזר על הדברים, והוסיף: "אנחנו יכולים לתחקר לאחור את כל המעברים של אותם כלי רכב".

הדוחות חשפו את האמת – והובילו לזיכוי

שני זיכויים שניתנו לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב חושפים את הבעייתיות בשימוש במערכת. המקרה הראשון אירע בתחילת 2019, כאשר שוטרים עצרו לבדיקה את רכבו של ק' באזור הטיילת בתל אביב. לדברי אחד השוטרים, מהרכב נדף "ריח חזק של חומר החשוד כסם", והוא הודיע לק' כי הם הולכים לבצע חיפוש ברכב. בחיפוש נמצאו כ-45 גרם של קנביס, שלושה טלפונים סלולריים וכ-3,000 שקלים במזומן. ק' נעצר והוגש נגדו כתב אישום על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

עם הגשת כתב האישום הועברו לסנגורו של ק', עו"ד אבירן אסבן, חומרי החקירה בתיק. הוא הבחין כי בדוח הפעולה של אחד השוטרים הושחרה שורה וחצי. המשטרה הוציאה על אותו חלק בדוח תעודת חיסיון. מדובר בהליך שננקט בדרך כלל כדי להגן על מקורות מודיעיניים, או כדי לא לחשוף שיטות פעולה של המשטרה.

אסבן עתר לבית המשפט שדן בתיק וביקש לגלות את השורות שהושחרו. השופטת דנה אמיר קיבלה את הבקשה, ומה שנחשף הוא כי לפני המחסום המשטרתי הייתה מוצבת מצלמה של "עין הנץ", והיא העלתה בפני השוטרים התרעה על מידע מודיעיני הקושר את ק' לעבירות סמים, וכי יש לבצע עליו חיפוש.

החיפוש הוכרז לא חוקי, הראיות נפסלו – והנאשם זוכה.

הטענה של קקון הייתה שההוראה של המערכת לשוטרים לבצע חיפוש לא הייתה חוקית, שכן החוק מאפשר חיפוש ללא צו רק אם יש יסוד שברכב נעברה עבירה זמן קצר לפני כן. ההתרעה המודיעינית של "עין הנץ", לדבריו, לא עונה על התנאי הזה שכן לא הייתה מהימים שלפני האירוע. המשטרה העדיפה להימנע מהכרעה, וחזרה בה מכתב האישום נגד איתי קקון תוך שהבהירה כי "אין בחזרה מכתב האישום בתיק זה משום הבעת עמדה כלשהי בנודע למערכת ה-LPR (עין הנץ), דרכי הפעלתה או חוקיותה, כפי שהועלו על ידי ההגנה".

התיק הנוסף עסק גם הוא ברכב שנעצר במחסום משטרתי, ולאחר חיפוש נמצאו בו סמים ואגרופנים. גם הפעם טענו השוטרים כי ביצעו חיפוש ברכב בגלל "ריח חזק של סמים", אלא שבדוח הפעולה של אחד מהם נכתב: "מעצר ד"ח (דרוש חקירה) עין הנץ". ההערה הזו בדוח הביאה את השופט איתן קורנהאוזר לקבוע כי קיים קושי ממשי לקבל את גרסתו של השוטר, וכן כי לשוטרים לא היה יסוד סביר לחשד כי מ' מחזיק סמים או חפץ אסור כלשהו. הוא פסק כי החיפוש לא היה חוקי, פסל את הראיות שנתפסו בו, וזיכה את הנאשם.

"פגם חוקתי חמור"

בימים אלו תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד השימוש במערכת עין הנץ, ודיון בה נקבע לחודש מאי. סנגורו של איתי קקון, עו"ד אסבן, ביקש להצטרף לעתירה, מסר: "מעניינו של מרשי עולה כי מערכת עין הנץ משמשת לצורך עיכוב אנשים וביצוע חיפוש על גופם וברכבם על בסיס מידע מודיעני, וזאת תוך שהמשטרה מסתירה מנאשמים את עובדת עצם השימוש במערכת". אסבן הוסיף כי "השימוש במערכת מהווה פגם חוקתי חמור הכרוך בפעולת עין הנץ, ללא סמכות חוקית ותוך עקיפת ההסדרים החוקיים שחולשים על ההליך הפלילי. בנוסף הסודיות האופפת את השימוש במערכת עין הנץ פוגעת בזכותם של נאשמים להליך הוגן. אמנם עניינו של מרשי הסתיים בזיכוי, אך להערכתי קיימים עוד אלפי תיקים, בהם נעשה שימוש במערכת זו והמשטרה הצליחה להסתיר זאת מנאשמים אחרים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "שימוש במערכות משטרתיות מגוונות בפעילות שיטור הובילה לסיכולם של אירועי פשיעה וטרור, מעצר עבריינים, פענוח פשעים ושליחתם של עבריינים רבים שהורשעו לאורך השנים למאחורי סורג ובריח. הנסיון לקשור שתי החלטות שיפוטיות למערכת זו או אחרת – שגוי ומטעה. בשני המקרים הנאשמים לא הורשעו מסיבות שקשורות לגורם האנושי והראייתי ולא להיבטים טכנולוגיים. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול כחוק במגוון הכלים והאמצעים שברשותה לאכיפת החוק ולהגנה על הציבור, שלומו, רכושו ובטחונו".

בנוגע לעדותו של רס"ב לובל מסרו במשטרה כי "אין בכוונת משטרת ישראל להתייחס לשיטות ולאמצעים המסייעים בשמירה על שלומו וביטחונו של הציבור. יחד עם זאת נדגיש כי שיטות ואמצעים אלה מופעלים בהתאם לדין, לפסיקה ולהנחיות הגורמים המתאימים ובפיקוחם".

https://news.walla.co.il/item/3424396

3.3.21 השופטת דנה אמיר מזכה
3.3.21 השופטת דנה אמיר מזכה
עתירת בג"ץ 641/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל פרטיות ישראל נ' המדינה
עתירת בג"ץ 641/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל פרטיות ישראל נ' המדינה

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  Skip to content
אנו שמים דגש רב עבור התאמת אתר אינטרנט זה לתקן הנגישות הישראלי. באתר בוצעו התאמות נגישות לפי תקן 5568 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ניתן לגלוש בו באופן נגיש יותר דרך הדפדפנים כרום ופיירפוקסהננו עושים את מירב המאמצים על מנת לבצע התאמות נגישות באתר, ייתכן ובאתר זה ימצאו רכיבים ו/או עמודים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, במידה ונתקלת בכשל נגישות כלשהו נודה לך אם תדווח לנו על כך דרך עמוד יצירת הקשר. אנו נמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר גלישה נגישה ונוחה באתר זה לכולם.
סטטוס תאימות