דיכוי מח עצם. גבר ואישה מאושפזים במצב קשה לאחר שנטלו אופטלגין
הכתבה גבר ואשה מאושפזים במצב קשה לאחר שנטלו אופטלגין , הארץ , דן אבן , אוקטובר 2012 לפחות עוד שני מקרים דומים נרשמו לאחרונה. משרד הבריאות בודק חשד לכשל במשכך הכאבים השנוי במחלוקת, אך לא מפסיק את שיווק התרופה
משרד הבריאות בודק דיווח על לפחות ארבעה אשפוזים לאחרונה של מטופלים שנטלו משכך כאבים מסוג אופטלגין ופיתחו דיכוי במח העצם (הפוגע בייצור כדוריות דם). מתוכם שניים עדיין מאושפזים במצב קשה במרכז הרפואי מאיר: גבר צעיר בשנות ה-20 לחייו מקלנסוואה, המאושפז מזה חודש ביחידה לטיפול נמרץ, וצעירה בת 25, גם מקלנסוואה, המאושפזת במחלקה פנימית. גם תושב כפר סבא בשנות ה-60 לחייו היה מאושפז עד לאחרונה וכבר שוחרר לביתו. במאיר שמו לב לצירוף המקרים לאחר שנודע להם על אדם נוסף במרכז הרפואי וולפסון המאושפז עם דיכוי חמור של מח העצם, שהשפיע על ייצור כדוריות דם לבנות ואדומות וכן טסיות דם. לאחר שגובש החשד, משרד הבריאות פנה לכלל בתי החולים וקופות החולים כדי לבדוק אם קיימים מקרים נוספים. בבדיקה התברר כי לפני כשבועיים אושפזה צעירה במרכז הרפואי סורוקה עם סימפטומים דומים, ולפני כשנה שני מקרים נוספים בצפון, בבתי החולים בנהריה ובצפת.
לפי תחקיר ראשוני, כמה מהמאושפזים נטלו אופטלגין בכדורים וכמה בנוזל, ולא מדובר בפגם בייצור של סדרה מסוימת של המוצר. בתחקיר נשלל הקשר בין המקרה בוולפסון לבין השימוש באופטלגין. במשרד הבריאות הוחלט לעת עתה לאסוף את התיקים הרפואיים של שבעת המקרים שאותרו ולבדוק אם יש חשד לקשר בין נטילת האופטלגין לבין דיכוי מח העצם.
ההתייעצות מבוצעת בשיתוף אפידמיולוג, מומחה למחלות זיהומיות ומומחים מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות. לדברי ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות הפרופ' ארנון אפק, "ייתכן שאדם חולה נטל אופטלגין ופיתח דיכוי של מח העצם בעקבות הווירוס המקורי בו חלה. נעבור על כל המקרים ונבחן אותם לעומק".
אפק טוען כי דיכוי מח העצם מוכר כתופעת לוואי של אופטלגין, המתרחשת לפי הספרות הרפואית בשיעור של אחד למיליון. התרופה אף אסורה לשימוש בקרב אנשים שמח העצם שלהם מוחלש, למשל לאחר טיפול כימותרפי.
במשרד הבריאות הוחלט שלא להפסיק את שיווק התרופה, אף לא בבתי החולים, שם השימוש בה נרחב, גם במחלקות שבהן מאושפזים אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. לדברי אפק, "אנשים צריכים להתנהג כרגיל. אין סיבה להפסיק ליטול אופטלגין. מי שנטל אופטלגין ופיתח סימפטום חריף, מומלץ שיפנה לרופא, כמו בימים כתיקונם".
העיסוק באופטלגין, המכילה את החומר הפעיל דיפירון, הוא נושא רגיש במשרד הבריאות. בארה"ב אסר מינהל המזון והתרופות את השימוש בתרופה ב-1977 ובשוודיה התרופה נאסרה כבר בשנת 1974, זאת על רקע דיווחים על תופעת לוואי נדירה אך קטלנית המכונה 'אגרנולוציטוזיס'. התגובה מתבטאת בדיכוי חמור של המערכת החיסונית שעשוי לגרום למוות.
בכמה מדינות, ארגנטינה למשל, השימוש באופטלגין מותר במרשם רופא בלבד. ואילו במדינות אחרות, לרבות ישראל, ספרד וחלק ממדינות מזרח אירופה, התרופה נמכרת ללא מרשם. אופטלגין הוא אחד ממשככי הכאבים הפופולאריים בארץ. במארס 2012 הוחמר העלון המצורף לתרופה בישראל, והוכנסו בו אזהרות חדשות מפני תגובות חריגות של המערכת החיסונית.
מחברת "טבע" נמסר כי "השמירה על בריאותם של המטופלים נמצא בראש מעייננו. אנו מצרים על המקרים ונשתף פעולה באופן מלא עם רשויות הבריאות על מנת ללמוד את הפרטים, שבשלב זה אינם ידועים לנו. לפי נתונים אשר נאספו במשך עשרות שנים על מיליוני מטופלים, עולה כי שכיחות דיכוי מח עצם חמור עם אופטלגין היא תופעת לוואי נדירה ביותר ומוערכת באחד למספר רב של מיליוני שימושים. יש לציין שהמוצר משווק בישראל ובעולם עשרות שנים והיעילות והבטיחות שלו נבדקו וממשיכים להיבדק באופן רציף על ידי משרד הבריאות הישראלי ועל ידי רשויות בריאות מרכזיות בעולם".
הבנתי שמשכחי כאבים חוסמים מעבר של נוירוטרנסמיטורים בין הנוירונים ומהווים מעכב תחרותי על הגליקופרוטאינים בחלבונים שמשובצים בממברנות, האם זה באמת כך, הייתי רוצה לדעת עוד על כיצד חומרים אלו "משכחים את הכאבים"