השופטת אספרנצה אלון ביטלה לרוצחת בן זוגה פסק דין שניתן בהיעדר הגנה "טרם ניתנה הכרעת דין לפיה הורשעה המערערת ברצח המנוח" רמ"ש 54938-03-22
השופטת הפמיניסטית רדיקלית אספרנצה אלון יוצאת להגנתה של רוצחת בן זוגה, וביטלה לטובתה פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בו חוייבה הרוצחת לשלם 5,000 ש"ח הוצאות המשיבים כתנאי לקיום דיון על ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.
מפסק הדין בהעדר הגנה עולה, כי ביום 8/12/2020 ילדי המנוח מנישואיו הראשונים, הגישו תביעת נזיקין נגד רוצחת אביהם, לפי דקרה את אביהם המנוח ב- 65 דקירות שני סכינים וכתוצאה מהדקירות גרמה להמתת אביהם. יום למחרת הגישו ילדי המנוח בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד שנדחה, לאחר שלא ניתן צו ירושה, שגם לא צורף לתביעה, והרוצחת טרם הורשעה ברצח.
בינתיים, הרוצחת שעצורה הגישה בקשה לביהמ"ש, בו כתבה כי היא מבקשת להמתין עד אשר הסיוע המשפטי ימנו לה עו"ד. השופטת רויטל באום, נתנה לה אורכה, אלא שהסיוע המשפטי לא מיהר למנות לרוצחת עורך דין, וכך השופטת באום הטילה עיקול על זכויותיה של הרוצחת בדירה בה התגוררה עם אביהם של המשיבים, וביום 28/11/21 ניתן גם פסק דין בהעדר הגנה, בו נקבע כי הרוצחת תשלם לילדי המנוח 950 אלף ש"ח.
שבועיים לאחר מכן הוגש לביהמ"ש יפוי כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי בו נכתב שהוחלט על מתן ייצוג למערערת בשל חיסרון כיס ומצב כלכלי. 4 ימים לאחר מכן הוגש כתב הגנה בו דחתה הרוצחת את הטענות נגדה, וציינה שתוחלת החיים של בעלה הייתה ממילא קצרה, לאור מצבו הבריאותי, וטענות כנגד הפיצויים שנפסקו נגדה.
השופטת אספרנצה אלון, שזכויות נשים רוצחות ומתעללות בבן זוגן, יקרות ללבה, קיבלה את ערעור הרוצחת וביטלה את פסק הדין נגדה שניתן בהעדר הגנה כשאספרנצה מציינת:
"דין הערעור להתקבל אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים, והכל כפי כפי שפורט להלן.
פסק הדין שניתן כנגד המערערת בהיעדר הגנה וכן הפסיקתה שנחתמה, הורתה על חובת תשלום של 950,000 ש"ח מאת המערערת לטובת המשיבים. סכום זה הינו סכום משמעותי ביותר, דבר המקבל משנה תוקף לאור העובדה כי המערערת זכתה לקבל ייצוג משפטי מאת הלשכה לסיוע משפטי בגין חיסרון כיס ומצב כלכלי.
החלטת בית משפט קמא על הפקדת כספים כתנאי לדיון בבקשת המערערת לביטול פסק הדין שניתן כנגדה, בהיעדר הגנה, משמעותה 'הלכה למעשה' חסימת המערערת מגישתה לערכאות והותרת פסק הדין על כנו, על אף שהמערערת לא קיבלה את יומה בבית משפט".
לצורך הדוגמא, כשמדובר ברוצחים את נשותיהם או מנסים לרצוח את נשותיהם כגון בן זוגה לשעבר של שירה איסקוב, בית המשפט מאיין את הזכויות של הגברים, והתקשורת מבצעת בהם שפטים תוך הדגשה שהעזו לבקש זכויות, לאחר שביצעו עוון נוראי.
השופטת התומכת ברוצחת ממשיכה:
"סבורני כי החלטת בית משפט קמא חורגת ממתחם המידתיות. …
הכבדה המתווספת לכלל שאר הנסיבות המכבידות, לרבות העובדה כי המערערת נמצאת במעצר עד לתום ההליכים בכלא נווה תרצה, דבר המשליך על תנאי התקשרותה עם הלשכה לסיוע משפטי ומקשה על תנאי התקשורתה באופן כללי. …
לא די בכך, זכות תביעתם של המשיבים כנגד המערערת, שטרם הורשעה, טרם הוכחה במועד הנוכחי. …
מכל האמור לעיל, אני מורה על ביטול החלטת בית משפט קמא להפדקת ערובה".
וואוו. לו אספרנצה אלון הייתה השופטת בתיק הפלילי, סביר להניח שהייתה מוציאה את הרוצחת חפה מפשע, וקובעת שעשתה טובה לאנושות כשהשמידה גבר פטריאכלי, וחבל שלא רצחה את בניו הזכרים.
אם השופטת הייתה הוגנת כלפי שני המינים, פסק הדין היה נכון וצודק, אבל ברגע שמערכת המשפט מאיינת זכויות גברים רוצחי נשותיהם באורח קבע, כך היה צריך לנהוג גם בתיק זה, להותיר את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה על כנו.
