פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"
חנה סלוצקי – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער |
בתאריך 21/01/2008 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים
להלן ציטוטים מההודעה :
מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות
הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים. מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים” לדוגמא: התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע. הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעיתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.
כמו כן, עולה כי הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם- דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה. מעדויות אלו עולה כי משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
על אסון של אנשים לא עושים כסף
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה, כי האשפוז הפסיכיאטרי הוא נושא מורכב וקשה בכל היבטיו, הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. חלק מהקושי מתבטא בתווית השלילית שמלווה את המטופל בתחנות שונות בחייו. לפיכך, ציינה כי חשוב במיוחד לטפח את מסגרות הטיפול בקהילה שאינן מנתקות את הקטין מסביבתו ומשגרת חייו. יו”ר הוועדה ציינה, כי הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים.
ח”כ לנדבר ציינה כי הנתונים שהגיעו לוועדה מצביעים על כך שקיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
עוד עולה מהנתונים כי חל גידול במסלול הטיפול האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007. כמו כן, עד לסוף ספטמבר 2007 אושפזו 659 ילדים ובני-נוער לפחות ליום אחד. על-פי נתוני משרד הבריאות, בתחילת 2007, 8% מהקטינים שהו למעלה משנה באשפוז פסיכיאטרי ו-92% מהקטינים עד שנה.
ח”כ לנדבר ציינה בפני הנוכחים כי ”על אסון של אנשים לא עושים כסף ובמערכות הבריאות והרווחה צריכים להיות יותר קשובים לצרכי הילדים וההורים. לא יכול להיות שאף אחד, לא יצטרך להסביר להורים ולילדיהם מה הם זכויותיהם ולמי עליהם לפנות”.
במהלך הישיבה ביקשה ח”כ לנדבר לקבוע קריטריונים מפורטים למקרה מבחן של קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בדבר קריטריונים לקביעת מסוכנות של קטין לצורך קביעת מבחן האשפוז של קטין. כמו כן , ציינה ח”כ לנדבר כי קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז
הגב` חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ציינה כי בשנת 1995 נחקק תיקון לחוק הנוער שמטרתו להגן על זכויות ילדים והורים בעת מתן טיפול נפשי לילדים. לדבריה, אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי. לדברי הגב` סלוצקי, משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז. הגב` סלוצקי ציינה, כי ”היד אינה קלה על ההדק, הפסיכיאטרים אינם ממהרים לאשפז ילדים”. כמו כן יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי.
"ילד של המדינה"אחת מהפונות שנכחה בוועדה היא אמא לילד בן 15 שבבית הספר היה שקט ולא חברותי. חודש ימים לפני סיום שנת הלימודים פנתה יועצת בית הספר לרווחה מבלי ליידע את ההורים על חשד לבעיה ומבלי לטפל בילד במסגרת בית הספר, במסגרת שיחה עם יועץ ו/או פסיכולוג. הילד הלך והסתגר והחליטו לאשפזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חצי שנה. לדברי האם, אף אחד לא הסביר להם את זכויותיהם, הם היו בבית משפט 6 פעמים ללא ייצוג עורך דין. לדבריה, כשרצתה להוציא את הילד מבית החולים ולטפל בו במסגרת הקהילה אמרו לה שזה ”ילד של המדינה ולא ילד שלה” והם יודעים מה הכי טוב בשבילו. לדבריה, בבית חולים שבו היה בנה מאושפז, הוא שהה בחדר סגור, התקלח במים קרים בלבד ולא נתנו לו לאכול, הוא שהה עם נרקומנים ומסוממים ונתנו לו שם הרבה כדורים לבלוע ומאז שהילד השתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי הוא שוהה בבית ללא מסגרת. בנה לא חזר לבית הספר כי הוא ממתין חודשיים לוועדת השמה. לדבריה, כל המערכות היום נגדה ואף אחד לא מייעץ או מסייע לה.
המטפלים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים
פונה נוסף שנכח בוועדה סיפר שהסתובב בבתי חולים פסיכיאטריים ותאר את המתרחש שם. לדבריו, הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות. לדברי הפונה, נועלים את הילדים בחדרים חשוכים מאחורי דלתות ולהורים נותנים להיכנס רק אחרי ש”מסדרים” את הילדים והילדים מתחננים להוציא אותם משם.
הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה כי קיימת מחאה ציבורית עצומה של הורים רבים שמצאו את ילדם באשפוז כפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי. במדינה דמוקרטית חל איסור על מעצר או מאסר של ילדים. לדבריה, ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות” וכי ”ילד בן 6 לא יכול להיות מסוכן ואפשר לשמור עליו”. הגב` שנר דרשה להקים ועדת חקירה ולבדוק את כל מה שמתבצע בבתי החולים הפסיכיאטריים.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=8-opN1igwZY]
נקודות:
- הפרסום אמנם עוסק בהוצאת ילד מהבית לטיפול פסיכיאטרי אך הוא גם מתאים לתהליך ההשמה החוץ ביתית של קטינים ע"י לשכת הרווחה ברשות המקומית.
- קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
- השהיה בבי"ח פסכיאטרי לילדים היא בתנאים קשים כאשר במחלקות סמוכות מאושפזים מבוגרים.
- הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות.
- אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות.
- הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים
- לא קיימים קריטריונים למבחן אשפוז של קטין.
- משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז ילדים.
- קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
- משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
- מערכות הרווחה והבריאות אינן קשובות להורים ואינן מסייעות להן במידע חיוני.
- טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי, אינה נכונה. ידוע המצב הקשה של פנימיות הרווחה: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, ועוד.. כמו כן דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009 מצביע על ליקויים מהותיים בפנינת ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה: רשות חסות הנוער.
- טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי אינה עומדת במבחן המציאות. במאי 2009 פורסם על נער שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק. מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער.
אושפזתי בכפייה 69 יום שפוי לחלוטין קיבלתי תרופות הרגעה חזקות שגרמו לסימום הפסיכיאטר לעג לי רצית להיות בהדסה עין כרם המקום שלך פה לא סבלתי מהלך פסיכוטי או תוכן פסיכוטי ובכל זאת קיבלתי טיפול אנטי פסיכוטי המשפחה באה לבקר אותי ולא שוחררתי הפסיכיאטר שלח אותי שפוי לחלוטין להמשך טיפול בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע קיבלתי איומים במכות אם לא אתקלח מהר גרשון
מה שקורה שאין פיקוח ויש רשלנות אמיתית בנושא זה. ההייתי
ממליצה לפנות ולשלם בפרטי לפסיכייאטרית מומחית בנושא זה
ולא לפנות לנס ציונה על מנת להיתאשפז. יש רופאים מומחים
בנושאים כאלה. המצב צריך להשתנות ויש להתלונן על בעיות
שכאלה בנושא אלימות פיזית מילולית ורשלנות של בתי חולים
לחולי נפש. לא לתת צאנס לאשפז בנושא אוטיזם ובעיות התנהגות. יש להילחם בכל הכוח ולתבוע על מעשים שכאלה בכפייה. אנחנו ההורים צריכים לתבוע ולהפגין התנגדות בקשר
למה שקורה במדינתינו הכפייתית הזאת ורשלנות בבתי החולים
לחולי נפש. בשביל מה יש חינוך מיוחד ומסגרות לחינוך מיוחד.
אנחנו לא מקבלים שום דבר בחינם ההורים משלמים מיליונים על
טיפולים ומבטיחים לנו כל מיני הבטחות שווא שבעצם הרווחה
דואגת להוציא להוסטל במקום לדאוג לתעסוקה וטיפולים של
קלינאית תקשורת וכ"ו היא דואגת להוציא את ילדינו ולהרוס
משפחות שלמות בגיל 21 ומעלה. המדינה לא דואגת לאוטיסטים
ולפעילויות חברתיות לפחות 3 פעמים בשבוע.