הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול נגד אתרי אינטרנט שמבקרים שופטים
הכתבה הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול
נגד אתרי אינטרנט שתוקפים שופטים , רויטל חובב , אוגוסט 2013 , הארץ
לאחר שניסו לבחון אפשרות לאסור על הפגנות מול בתיהם, ביקשו השופטים לבחון חסימת או הסרת אתרים שבהם נמתחת עליהם ביקורת אישית
הנהלת בתי המשפט פנתה באחרונה לפרקליטות המדינה וביקשה לבדוק אילו כלים וצעדים משפטיים עומדים לרשותה נגד אתרי אינטרנט המבקרים בחריפות שופטים. בין השאר ביקשה לדעת אם ניתן לערוך תיקוני חקיקה בנושא ואם ניתן לחסום או להסיר את האתרים.
זהו צעד שני בשנה האחרונה שנוקטת הנהלת בתי המשפט כדי להגן על שופטים מותקפים. באוקטובר בשנה שעברה פורסם ב”הארץ” כי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר פנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה משה לדור בבקשה לבחון אפשרות לאסור הפגנות ליד בתיהם. ככל הנראה, מאז לא ננקטו צעדים מעשיים ביחס לפנייה. הבקשה הנוכחית, כמו גם הקודמת, נתפסת בפרקליטות כחריגה. בפרקליטות הביעו תמיהה על כך שבפסקי הדין נוהגים השופטים להגן על חופש הביטוי גם כשמדובר בהתבטאויות קיצוניות כלפי אחרים, בעוד שכשמדובר בשופטים עצמם, משתנה הגישה.
לרוב, השופטים המותקפים הם אלו הדנים בתיקי משפחה, שהינם חסויים. הורים רבים המאוכזבים מהתוצאה המשפטית, למשל במאבקי משמורת, מותחים ביקורת חריפה על החלטות השופטים בבלוגים, באתרים שהקימו לצורך העניין ובסרטונים ביוטיוב. רבים מהם הם אבות החשים מופלים לעומת האמהות בהחלטות השופטים בשאלת המשמורת. הכותבים תוקפים את השופטים באופן אישי ולעתים משתמשים בשפה מתלהמת. בין השופטים המבוקרים בולטים טובה סיון, אספרנצה אלון, נפתלי שילה, אסתר שטיין ואחרים.
הנהלת בתי המשפט מסרה כי “לאחרונה התרבו מאוד פרסומים פוגעניים כלפי שופטים באתרי אינטרנט שונים, שאינם אתרי חדשות מובהקים. חלקם של הפרסומים משתלחים בשופטים ואף מהווים לכאורה לשון הרע, חלקם מגיעים עד כדי הסתה ואיומים. מערכת בתי המשפט אינה יכולה לעבור על כך לסדר היום. המערכת פעלה ופועלת נגד תופעות אלו, אך היא מחויבת לפעול במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה בחוק. המערכת פנתה בעבר אגב מקרים קונקרטיים לגורמים רלוונטים ברשויות שונות על מנת לפעול להסרת פרסומים ולנקוט הליכים נגד המפרסם. כך אף בעת האחרונה עלה הנושא שוב לסדר היום אגב פרסומים שונים, במטרה לבחון את אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשותה. עדיין לא התקבלה כל החלטה אופרטיבית”.
במשרד המשפטים אישרו כי “נערכו התייעצויות עם גורמים שונים בפרקליטות בנוגע לעבירות ביטוי באמצעות האינטרנט הפוגעות בשופטים. יצוין כי שום הכרעה לא נתקבלה וכי עניין זה הוא רק המחשה אחת לעבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט. דרכים לאכיפה וטיפול בתחום זה נבחנות על ידי מערכת האכיפה בכללותה”.
אמיר שיפרמן, מארגון “א’ זה אבא”, ביקש למסור בתגובה כי “לצערנו שוב מערכת בתי המשפט בוחרת לנסות ולבצע דמוניזציה. בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים פעם אחר פעם לבקשות וטענות הזויות של מערכת המשפט אשר מבקשת לעצמה תנאים מועדפים והטבות בלתי חוקיות הנוגדות כל היגיון בריא וחוקים של שוויון, של זכויות אזרח, של כבוד האדם וחירותו, של זכויות טבעיות להורות, וזכויות בסיסיות של חופש הביטוי.
“השופטים מנסים בכל דרך להעלים מעיניי הציבור ומאור השמש המטהרת את הפשעים ממש כך המבוצעים יום יום כנגד ילדים, כנגד אבות וכנגד מתדיינים אחרים. הם מסרבים להתקין באולמות מערכות שיצלמו ויקליטו את הדיונים, מנסים לחסום מחאות חוקיות וכעת הם גם מנסים לחסום פרסום כתבות ביקורתיות, זאת עוד לפני שהזכרנו את החסינות הקולקטיבית והרחבה שהעניקו השופטים לעצמם מפני תביעות מצד הציבור. במקום להתבכיין ולהתלונן על פעולות חוקיות ולגיטימיות המבוצעות על ידי קבוצות ובודדים, טוב היה אילו מערכת המשפט הייתה עורכת בדק בית כנה ורציני במסגרתו היו עוקרים את כל העשבים השוטים”.
