דצמבר 2012 – מדובר בשופטת חנה ינון שפסלה עצמה עקב משוא פנים חמור שבוצע כלפי ב.כ התובעים צ’ארלי בוזגלו. ינון קיבלה הודעת שיטנה שהועברה אליה מצ’ארלי (דרך משמר בתי המשפט) שכביכול הנתבעים עלולים להתפרע במהלך הדיון. ינון הסתירה את זהות מוסר הודעת השיטנה (צ’ארלי בוזגלו) ושמו עלה בדרך מקרה בבירור תלונות נגד ינון ע”י נציבות תלונות הציבור על שופטים. נגד ינון הוגשה בקשת פסילה על משוא פנים והשופטת אכן פסלה עצמה.
בהחלטתה לפסול עצמה המשיכה חנה ינון בדברי השיטנה בהם פתח צ’ארלי בוזגלו וכתבה נגד הנתבע י’: “הנתבע אינו מאפשר לדיונים להתקיים באופן תקין והולם…” קטרגה ינון נגד הנתבע י’ והוסיפה: “התובעים צריכים היו , לעמדתי, ליזום מלבד הליך אזרחי של “תביעת לשון הרע” , הליך נוסף ואחר אלא שלא יזמוהו, לאור התנהגותו כלפיהם כמתואר בתיק התביעה”. חנה ינון פעלה ללא סמכות להעמיק את הניצות והפורענות של העובדים בסוציאליים תובעים נגד הנתבעים נפגעי משרד הרווחה.
חנה ינון המשיכה ושיקרה בהחלטת הפסילה של עצמה: (סעיף 4): “אני, איפוא, השופט השלישי בתיק זה הפוסל עצמו מן הנימוק שאין לומר שבתיק זה דעתי “פתוחה ואינה נעולה” עוד, לאור התנהגותו המכבידה של הנתבע באולם ומחוצה לו”. בעוד שפסילות השופטים הקודמים בתיק היו על רקע אחר לגמרי.
להלן תלונה שהוגשה נגד חנה ינון עקב התבטאויותיה הקשות נגד הנתבע י’ בהחלטת הפסילה של עצמה.
02/12/12
לכבוד לכבוד
נציבות תלונות הציבור על שופטים שר המשפטים
רחוב נחום חפצדי 5 צלאח א-דין 29
בית עופר, גבעת שאול ירושלים
ירושלים 95484
בפקס’: 02-6595516 ע”י פקס’: 02-6285438
שלום רב,
הנדון: תלונה חמורה נגד כבוד השופטת חנה ינון –
בית משפט שלום תל אביב ת”א 24514-10-09
משוא פנים מובהק, הפליה ואי יושר
סימוכין שכם – מספרכם: 315/12 שלום תל אביב
3331/12 שלום תל אביב, 356/12 שלום תל אביב
1. במכתבכם מיום 12/11/12 שהגיע לידי ביום 29/11/12 חלה אי הבנה חמורה: עמוד ראשון סעיף אחרון “המציאות אחרי כן הוכיחה את עצמה” – הינה אמירה שקרית שאינה נכונה ואינה נתמכת במאום, שכן עדותו של עורך דין רז משגב, שהינה עדות ניטרלית וכנה סותרת אמירה סתומה זו. לא זו אף זו – סרטון הקלטת הדיון מוכיח כי לא דובים ולא יער ומדובר בהמצאת יש מאין.
2. לגופו של ענין – הנני להתלונן בחומרה רבה נגד כבוד השופטת חנה ינון בגין החלטתה מיום 11/11/12 (להלן: “ההחלטה”), המצורפת בזה כנספח “1” למכתב זה.
3. השופטת חנה ינון עלבה בי בצורה קשה ביותר והתבטאה נגדי התבטאויות שאין להם מקום לא בהחלטת בית המשפט ולא מפי שופטת, שיש בהם כדי להעליבני ולפגוע בי בצורה מבזה ומכפישה.
4. סעיף 2 להחלטת השופטת מטעה ואינו נכון.
המילים המעליבות בסעיף 2 להחלטה אינן נכונות ומטעות, שכן כבוד השופטת הוציאה אותי כמעט מתחילת הדיון ועד סופו ולא איפשרה לי לחקור את התובעים, בניגוד לדין ולתקנות כשלא יוצגתי, ומנעה ממני את יומו בבית משפט.
לא זו אף זו, השופטת בתגובתה לנציבות תלונות השופטים ציינה כי הוצאתי מאולמה נבעה בעקבות דברי ב”כ התובעים צ’ארלי בוזגלו למשמר בתי המשפט שהועברו אליה.
5. השופטת חנה ינון חרגה מסמכותה בצורה קשה כששימשה סנגורית לתובעים בסעיף 3 להחלטתה כשהינה גורמת להטיית המשפט, “מחממת” את התובעים נגד הנתבעים. אין חולק כי ביהמ”ש רשאי להביע עמדה ולהציע לצדדים הצעות, אולם כשמדובר באמירות כה קשות, המשקפות בבירור את דעתה של כב’ השופטת כשהשופטת התפטרה מהתיק, יש בהם כדי להמשיך ולהשפיע לרעה על ההליך השיפוטי, כך שהשופט/ת הבא שיחליף את כב’ השופטת, תהיה לו עמדה מקדמית נגדנו.
בסעיף 3 להחלטת כב’ השופטת יש משוא פנים גם אחרי שכבודה פסלה עצמה מלדון בתיק.
6. השופטת המשיכה באנטיגוניזם שלה נגדי ועיוותה את המציאות כשבסעיף 4 להחלטתה המטעה שאינה נכונה כתבה שהשופטים התפטרו עקב התנהגותי – דבר שאיננו נכון.
6.1 כבוד השופט דן מור פסל עצמו ביום 7.11.2010 בעקבות בקשת התובעים ! וכך החליט:
“החלטה
החלטתי לפסול עצמי מלדון בתיק זה. התובעת הינה עובדת סוציאלית ופקידת סעד לחוק הנוער.
הנתבעים הינם אב ואם שנפגעו מהחלטות פקידי סעד, ולטענתם בעיקר מהתובעת. הפרסומים נשוא התובענה נוגעים כולם לתפקידה של התובעת, וכן לנושא הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם, כשלטענת הנתבעים – שלא בצדק ויותר מכך.
בתחילת הדיון היום הודעתי לצדדים כי בת זוגי היתה עובדת סוציאלית, מנהלת לשכת רווחה.
על אף “קרבה” זו לעניינה של התובעת, הסכימו הנתבעים כי הדיון ימשך בפני, והיה זה דווקא ב”כ התובעות שטען כי עלי לפסול עצמי מלהמשיך בדיון בתיק זה, מאחר ולדבריו – עיסוקיה הקודמים של בת זוגי עשויים להפוך בהמשך הדרך לנושא בטיעוני הנתבעים…
בנסיבות אלו, אני מורה להעביר תיק זה בפני כב’ סגנית הנשיאה, השופטת אלמגור, אשר תקבע מותב אחר לשמיעת תיק זה. כשייקבע מותב ויקבע מועד, ב”כ הצדדים יוזמנו להמשך דיון.”
6.2 כבוד השופטת ריבה ניב פסלה עצמה ביום 07.2.2011 עמוד 2 להחלטתה לאחר שבעבר לפנים מספר שנים הגישה תלונה למשטרת ישראל כנגד הנתבע (התלונה נסגרה מחוסר אשמה פלילית).
“החלטה
הנתבע העלה טענה שיש לפסול אותי מלישב לדין בעניינו, משום שבעבר הגשתי כנגדו תלונה למשטרת ישראל.
זכור לי אירוע שבו ביקש הנתבע צו הגנה. . .
אם נגבתה ממני עדות בקשר לכך, או אם הגשתי תלונה. . . אם יימצא כי כך הוא, סבורתני כי חרף התנגדותו של ב”כ התובעים, איעתר לבקשה.”
7. דברי השופטת הם בגדר המשך לדברים שנאמרו על ידה נגד הנתבעים בדיונים. בשעתו, גזרתי על עצמי איפוק, הואיל והנחתי כי מדובר בדברים הנאמרים במסגרת נסיון להביא הצדדים לפשרה ולבה של השופטת לא ננעל. דא עקא, עתה – כשכב’ השופטת פסלה עצמה מהתיק – אין מקום לאמירות הקשות שנמנו בסעיפים מעלה ויש להוקיע את השופטת על אמירותיה הקשות נגדי ונגד הנתבעת.
8. אני רוכש כבוד והערכה לבית המשפט הנכבד, אולם לדעתי, אמירות קשות של השופטת נגדי, מבזות את כבוד בית המשפט, מהוות הכפשה ואין להם מקום להיאמר על ידי השופטת.
9. השופטת בהחלטתה גורמת לכך שהמותב החדש שיכנס לתיק יהיה מושפע מדבריה המכפישים והמעליבים, ויש בדבריה הכתובים השפעה לא נאותה על המותב החדש שינהל את התיק.
10. אבקשכם לברר ענין זה בבהילות ולטפל בהסתה הקשה שהשופטת נוקטת נגדי.
בכבוד רב,
י’
