עו”ד פיני פישלר מעצר שווא בסיטואציה קפקאית
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-26Q
29 במאי 2014 – ערב עיון הקואליציה למען הילדים והמשפחה
בית ברודט לתרבות יהודית
[youtube=http://youtu.be/Z1I_DW9dmug]
שופט דנציגר מבית משפט העליון, שנחקר באזהרה, היה חשוד בעבירת שוחד, משטרת ישראל לא נטלה ממנו תמונות אלבום וטביעות אצבע.
כששאלתי למה? קיבלתי תשובה מגורמי המשטרה שהשיקול הוא שיקול שלהם, בגלל תפקידו, כבודו.
אני לא מקבל את ההסבר הזה. אני חושב, ואמרתי את זה פעם שעברה, שאם הכל שווים בפני החוק, הכל שווים בפני הפרוצדורה, ואם צריכים לקחת מכולם אז לוקחים מכולם, בטח בעבירה מסוג שוחד, ואם התיק ייסגר בחוסר אשמה, יש שאלה משפטית בלתי פתורה: מה קורה עם טביעות אצבע ותמונות האלבום, אז אני מפנה אתכם לבג”ץ שהגיש עו”ד בשם קבלרו, בג”ץ קבלרו משנת 1994 או 1995, ישב שם כבוד השופט זמיר, שכתב את פסק הדין, ושם כתוב במפורש אם תיק נסגר בחוסר אשמה, אין אבק של חשד. אני מבין מזה, שאם אין אבק של חשד, אז בעברית שלי, משיבים את הגלגל או את המצב לקדמותו באופן אוטומטי.
מה שהיה ערב החקירה, יחזור להיות. רוצה לומר, שאם אין טביעות אצבע – ימחקו את טביעות האצבע, ואם אין תמונות אלבום – ימחקו את תמונות האלבום.
אבל לא כך המשטרה נוהגת. גם כשסוגרים תיק בחוסר אשמה, צריך להגיש בקשה מיוחדת, ובדרך כלל התשובה היא שלילית. עד היום, השאלה הזו בכלל לא עמדה במבחן הבג”ץ.
אני לא יודע למה. אני לא מבין למה יועץ משפטי לממשלה לא נותן הוראה. לא מבין למה פרקליט המדינה, לא נותן הוראה. לא מבין למה שאלה טריוויאלית כזו בכלל צריכה לידון. חוסר אשמה זה – כלום, ריק. והמשטרה, רוצה בכוח לאגור דנ”א ותמונות אלבום וטביעות אצבע.
רק אתמול – שלשום, עברה הרחבת החוק, התיקון בחוק שגם בעבירות מינוריות, כולל תקיפות שוטרים, יקחו מהחשודים טביעות אצבע ודנ”א, בעיקר דנ”א, כך שמאגר הדנ”א, יהיה רחב ככל האפשר.
יש ביטוי שאני תמיד אוהב לומר אותו:
“מה שלא מזיק – תחזיק”.
קודם כל זה לא מזיק מבחינת המשטרה. לנו זה מזיק. מחר, עוד שנה, שנתיים, המאגרים האלה יימכרו, תמורת כסף לבעלי כוח שררה, עניין, עולם עליון, עולם תחתון, משרדי חקירות, חוקרים פרטיים, לא יודע איך, אבל עובדה שמאגרים דולפים החוצה. כל מאגר מידע שכמעט מתנהל היום תמורת כסף, אפשר לקבל או את כולו או את חלקו, ואז תהיה אינפורמציה שהיא מבחינת פרטיותינו, בידי גורמים עוינים.
אני מקצין את הדוגמא שלי. למה לקחת דנ”א מחשודים? כל תינוק שיוולד, יוציאו שבב, וזה יהיה כמו ג’י.פי.אס. היום הזה יגיע.
מרוב חוקי הפניקה, נגיע ליום הזה, ואין לזה סוף ואף אחד לא צועק. התיקון לחוק נעשה בהצבעה, בוועדת חוקה, חוק ומשפט על ידי שלושה חברי כנסת שהרימו יד, דבר שלי, הוא לא מובן. איפה כל חברי הכנסת שבחרנו אותם, למה הם לא באולם? לך אחר כך תתקן…
כולם אפטיים, לאף אחד לא איכפת. חברי הכנסת בכל הכבוד, נכנסים לפניקה כתוצאה מאינפורמציה מוטה, והם מחליטים החלטות, ואנחנו כל צעד, כל יום שעובר מוצאים את עצמנו בעמדה נחותה, בין בפרטיות, בין בזכויות שלנו שנרמסות, יום אחר יום.
זכות השתיקה, היא כבר לא זכות השתיקה. זכות ההיוועצות, היא לא זכות ההיוועצות. אתם רואים ביקורת של בתי המשפט שנמסים לפתוח מיד בחקירה, לפני שנותנים לחשודים את הזכות להיוועץ עם עורך דין. אף אחד לא משלם את המחיר, את העונש שהוא עובר על הסעיף הזה, והדברים האלה מתנהלים כמו פרטאץ’.
אתן לכם דוגמא, אני הופעתי בוועדת ביקורת המדינה בכנסת לפני שבועיים בעניין של הדלפות המשטרה. מחר, אתם תהיו חשודים, לא עלינו, והמשטרה עוד לפני שיעברו 48 שעות לפרסום שמו של חשוד, תתחיל להדליף הדלפות. אתמול, נבדק הרב פינטו בפוליגרף, ובשעה 20:24, ברוך קרא, בערוץ 10, משדר את תוצאות הפוליגרף. אז אני בבוקר שלחתי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, מי פותח בחקירה.
