פרופ’ בועז סנג’רו – אף אחד כבר לא מתעלף מאמירת שלוש המילים “הרשעת חפים מפשע” שמאחוריהם מזדקר העוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לאזרח שלה
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2az
הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות – בעקבות ספרו החדש של פרופ’ בועז סנג’רו
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה
כנס ה- 22 של החטיבה
כנס במרכז האקדמי 16 ביוני 2014
אף אחד כבר לא מתעלף מאמירת שלוש המילים “הרשעת חפים מפשע” שמאחוריהם מזדקר העוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לאזרח שלה.
קיימת תופעה של הרשעת חפים מפשע ושאכן חוקרי משטרה בנסיונם להכין תיק עם ראיות מפלילות כנגד חשוד שהם מאמינים באשמתו, עלולים לטעות ולחשוב שכל האמצעים כשרים “הם הרי מגנים עלינו מפני העבריינים”, ואז קצרה הדרך להסתרת ראיה מבלבלת בעלת פוטנציאל לזיהוי חשש שהתובע והשופט לא יביאו את התיק לידי הרשעה, וקצרה הדרך לשיפור של ראיה מפלילה, ולעיתים אפילו לפברוק של ראיה מפלילה.
חוקרי משטרה סיפרו לי על מקרים בהם חוקרים בעלי תפיסה מעוותת, הטעו תובעים והטעו שופטים בדרך להרשעה המיוחלת. וגם בלי להיות חוקר משטרה. מרבית האנשים מניחים שהמערכת פועלת כראוי, וכמעט ואיננה טועה.
באחת השנים כאשר לימדתי על הקונספציה של אשמת החשוד, שבמסגרתה חוקרי המשטרה ובעקבותיהם גם לעיתים התובעים ובעקבותיהם גם לעיתים השופטים, ננעלים על המחשבה שהחשוד שבידיהם הוא האדם שביצע את העבירה, ומאותו רגע הם מתמקדים בחיפוש ראיות שתוכחנה את אשמתו, וזה הרי מאוד נוח להניח שהאדם שבידינו הוא האדם הנכון, ולעיתים קרובות מתמקדים לגבות מהחשוד הראשון הודאה, שלצערי, עדיין רואים בה את מלכת הראיות, למרות שלהערכתי היא קיסרית הרשעות השווא, ולכן עד היום ההלכה היא שניתן להרשיע רק על סמך ההודאה בלבד. נדרש רק דבר מה נוסף קל כנוצה, שאותו ניתן למצוא תמיד.
לצערי טרם קיבלו את הצעתי בחוק שנדרשת גם ראיית סיוע, ראייה אוביקטיבית שלא באה מפיו של הנאשם ומצביעה על אשמתו.
כאשר נשבים בקונספציה המוטעית של אשמת החשוד, החוקרים לא מחפשים כיווני חקירה אחרים, והחוקרים לא מחפשים ראיות אשר תצבענה על חפותו של החשוד, וכפי שכתב הפילוסוף קרל קופר “כאשר מחפשים ראיות לתיאוריה גם אם היא מופרכת, בסוף מוצאים כאלה”.
החשוד החף מפשע הוא חסר אונים, ואין לו יכולת להוכיח את חפותו. לא עומדת לרשותו משטרת הסנגוריה, והשיטה המשפטית שלנו לא מעודדת את הסנגור מלחקור, אלא מרתיעה אותו מלחקור באמצעות שורה של עבירות, כגון הטרדת עד, ולכן צריך להבין שהמשטרה היא משטרה של כל האזרחים והתושבים גם של החשודים, לכן את הרעיון הנפלא של שילוב חוקר שיחפש ראיות לחפותו של החשוד, הבאתי בשמחה בספרי, תוך שפיתחתי אותו והגנתי עליו מפני כמה טענות נגד אפשריות, בעיקר מפני הטענה של חוסר תקציב. יש בספר כמה הצעות כיצד אפשר להוזיל מאוד את המנגנון החשוב.
