זהבה קאודרס בנר שופטת בימ"ש שלום עכו – הוציאה צו מניעת הטרדה מאיימת בניגוד לחוק
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2hI
רותם אלבז אלקובי פקידת סעד לחוק הנוער, הגישה צו הטרדה מאיימת כנגד עיתונאית. בבקשה שיקרה את בית המשפט וטענה: “הפרסומים אותם מפרסמת הגב’ לורי שם טוב הינם שקריים והינם הוצאת דיבה, פגיעה בשמי הטוב, פגיעה בפרטיות ועוד”.
זהבה קאודרס בנר הוציאה החלטות הזויות, שלא נתמכות כלל בצו הטרדה מאיימת, בין היתר החליטה, כשהיא כותבת זאת בהדגשה:
“הנני מורה למשיבה להסיר את כל הפרסומים הקשורים למבקשת בתוך 24 שעות מיום קבלתה צו זה ולהימנע מלפרסם כל דבר אחר בהקשר למבקשת אשר פוגע בשמה הטוב”.
בהמשך הוציאה השופטת החלטה נוספת בה כתבה:
“הנני פונה למפקחת המחוזית, הגב’ הייפא טועמה, וכן לגב’ שולה מנחם – מנהלת שירותי הרווחה בכרמיאל, כי תסייענה ותעשה כל מאמץ באופן מיידי לאתר את המשיבה ולפעול במסגרת משרד הרווחה וכל גורם אחר הנדרש כולל גורמים משפטיים על מנת שיוסרו כל הפרסומים, כפי שקבעתי בצו וכן לפנות למשטרה על מנת שתפעל גם במישור הפלילי עפ”י הנסיבות במידת הצורך…”.
החלטות אלה, אין להן כל תימוכין או אחיזה בחוק הטרדה מאיימת שהוא מאוד ברור. לקאודרס-בנר לא היתה כל סמכות להסיר פרסומים ובוודאי לא לפנות למשטרה, מה גם שפסקי הדין וההחלטות נגד פקידת הסעד מפורסמים בגלוי באתרים המשפטיים.
קאודרס-בנר, שימשה בעבר כשופטת משפחה, ועקב תלונות מרובות נגדה, העבירו אותה לבית משפט שלום במקום לפטר אותה. הנזקים שהשופטת הזו, ממשיכה וגורמת מבזים ומביישים את מערכת המשפט. אין חולק על כך שקאודרס-בנר לא מבינה את החוק, לא מכירה את החוק, וגרוע מכל, היא מכניסה לחוק דברים שלא קיימים בו, כאילו מדובר בפח אשפה עירוני.
העיתונאית הגישה בקשה לבית המשפט לבטל את הצווים שניתנו על ידי קאודרס-בנר, כשצויין בבקשה שמדובר בפקידת סעד פושטת רגל שביצעה מעשים בעלי גוון פלילי: פיזרה צ’קים ללא כיסוי, ניהלה חברות שפעלו בשוק האפור, פתחה פתחה מוסך, פתחה חברה לניכיון שיקים, פתחה חברה לעופות, הונתה אנשים קשי יום, ונפתחו נגדה 11 תיקי הוצל”פ והיא נתבעת על ידי בנקים שונים.
ביום 30/7/14 השופטת דנה עופר ביטלה את הצווים, ובפסק דין ציינה:
“החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001, לא נועד לטפל בפרסומים פוגעניים ברשת האינטרנט, והוא לא נתן בידי בית המשפט, במסגרת זו, כלים למנוע פרסומים מעין אלה.
צו הטרדה מאיימת, כמפורט בסעיף 5 לחוק, אינו יכול לאסור המשך פגיעה בדרך של פרסום באינטרנט או בכלי תקשורת אחרים.
סוף דבר:
הבקשה נדחית. הצווים מיום 10.7.14 ומיום 17.7.14 – מבוטלים.”
