השופטת ד”ר אריאלה גילצר כץ קובעת: עדן בר טל ותמי לשם מנכ”ל וסמנכלית משרד התקשורת ביצעו עלילת דם ותפרו תיק הטרדה מינית שלא היה נגד יגאל לוי להדיחו מתפקידו ס”ע 54170-09-11
פסק דין מזעזע של השופטת ד”ר אריאלה גילצר כץ מבית דין אזורי לעבודה ת”א חושף התנהלות מבהילה של עדן בר טל מנכ”ל משרד התקשורת לשעבר ושל תמי לשם סמנכ”לית למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת. השניים תפרו תיק אונס והטרדה מינית נגד יגאל לוי, בכיר שפוטר מתפקידו בשל עלילת דם מצמררת שיער של הטרדה מינית. השניים הוציאו נגדו לשון הרע ודברי בלע מהסוג הקשה ביותר ולא הועמדו לדין על פשעיהם.
יתרה מכך, השופטת גילצר שמה כיתובית מים על פסק הדין “דלתיים סגורות”. למה? מדובר בעובדי ציבור עבריינים שחובה להוקיע את התנהגותם בציבור. השופטת מנסה להציג את שני העבריינים עדן בר טל ותמי לשם כאתרוגים, על מנת שיוכלו להמשיך לבצע פשעים מאחורי דלתיים סגורות. אין שום עילה לתת לשניים הללו את הפריבילגיה הזו. נהפוך הוא! מדובר בתיק בו חלה חובה חקוקה על מערכת המשפט להעיף את התפוחים הרקובים והמושחתים ולהראות את נקיונה של מערכת המשפט. למרבה הצער, השופטת גילצר היא חלק מהפרקטיקה הנוהגת במערכת המשפט: הסתרת פשעי עובדי ציבור.
השופטת גילצר-כץ בסיכום פסק הדין שלה קבעה:
“נודה ולא נבוש כי התחלחלנו לנוכח העדויות שנשמעו בתיק דנא. מצופה מפקידי ממשלה לנהוג באופן אחר ובניקיון כפיים, ואילו כאן נעשו מעשים במחשכים ובניגוד לדין, כפי שתוארו בפסק הדין.
התובע הואשם בהטרדה מינית ללא כל בסיס. המוטרדת לכאורה נשלחה לביתה לאחר שככל הנראה סירבה לשתף פעולה כנגד התובע ולאחר שהטיחו בה האשמות מיניות.
בידי הנתבעת 3 היו תמונות אינטימיות של גב’ פ’ אשר נעשה שימוש בהן כדי לעודד את פרישתה. לשמוע ולקרוא את התמלילים ולא להאמין. לולא היו הדברים בכתובים היינו מתקשות להאמין כי פקידים בשירות המדינה נוהגים באופן כה חמור.
זאת ועוד, הנתבעת 1 לא הוצליחה להוכיח כי התובע “ייכשל כישלון חרוץ ביחסו לעובדיו”.
הנתבעת 1 ניהלה כנגד התובע הליך שימוע ללא כל ביסוס ראייתי תוך שימוש בטענות ישנות אשר התבררו קודם לכן ואף ניסו לאורך התנהלות התיק להסתיר מסמכים מהתובע.
לטענת התובע ההתנכלות כלפיו נעשתה משום שסירב לשתף פעולה עם הנתבעת 3 תמי לשם לתפירת מכרז לתפקיד היועצת המשפטית למועצה לשידורי כבלים ולוויין. אולם זה לא הוכח ואין נפקא מינה מהו המניע של אותם גורמים להנכל לתובע, עת ברור כי התנכלו באופן מכוער כלפי התובע ופעלו בשיטות פסולות עד כדי הפללתו והחשדתו של התובע.
הנתבעים ביקשו לפגוע בתובע ללא כל תשתית עובדתית מוצקה תוך קבלת החלטות מנהליות שגויות. הנתבעת 3 תמי לשם פעלה בניגוד לדין כפי שפורט לעיל ונראה כי הנתבע 2 עדן בר טל נגרר אחרי מסכת הרדיפה שנוהל כנגד התובע.
נתבעים 2 – 3 עדן בר טל ותמי לשם עשו כבתוך שלהם ושכחו שהם משרתי ציבור.
על הנתבעת 1 מדינת ישראל על שלוחותיה לנהוג בהגינות, בצדק ובתום לב וזה לא נעשה על ידי הנתבעים.
אשר על כך הננו קובעות כי פיטוריו של התובע היו שלא כדין ולפיכך דינן להתבטל.
תמי לשם, עדיין עובדת כסמנכ”לית בזק.
השופטת חייבה את המדינה בפיצויים והוצאות שכר טרחת עו”ד בסך 200,000 ש”ח.
תמי-לשם-ועדן-בר-טל-רקמו-עלילת-דם-על-יגאל-לוי-להדיחו-מבזק
