ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין – הצעת חוק הסעד (קיום ועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תש"ע-2014

עו"ד אתי שליכטר – ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין – מטרות הייצוג

מטרות השינויי החקיקתי:

1. יצוג הולם קבוע בחוק – זכותו של לקוח הרווחה ו/או האחראי לו להיות מיוצג איננה ניתנת להתניה.

2. הפרדת סמכויות.

3. מיצוי טיפול בקהילה.

4. ניהול הוכחות, הבאת ראיות לסתור וחקירות פק"ס בחוק.

5. ניהול תיק רווחה מסודר שמועבר לב"כ הצדדים – פקיד סעד המטפל, לרבות פקיד הסעד לסדרי דין המכין תסקיר בהתאם לצו ביהמ"ש יפעל בכפוף להוראות אלו: 

5.1 יפתח תיק ללקוח, ובו יתוייקו כל המסמכים והחומרים שנודעו לפקיד הסעד במהלך חקירתו.

5.2 תיק החקירה יהיה בהתאם לנוהל 140103, מבנה תיק חקירה, של משטרת ישראל.

5.3 כל חקירה שתיערך על ידי פקיד סעד תרשם על גבי דף חקירה.

5.4 מחיקת הכתוב תבוצע באמצעות מתחית קו דק על הכתוב בצורה שתאפשר לראות את הכתוב בו.

5.5 כל מסמך שהועבר ע"י בעל דין יתויייק וירשם בתיק.

5.6 ידיעות שיועברו שלא על ידי הלקוח ו/או האחראי לו, ירשמו בתיק על גבי טופס X בנספח א' לחוק, וירשמו באינדקס.

5.7 כל המסמכים והחומרים שבתיק הלקוח, לרבות של כל בני המשפחה המצויים בשליטת הרווחה שייעשה בהם שימוש לצורך הכנת תסקיר, יובאו לידיעת הלקוח ו/או האחראי לו, ויועברו לידיו תוך 14 ימים מדרישתם לכך.

5.8 אם לדעת פקיד הסעד, אין למסור מסמכים וחומרים המצויים בתיק הלקוח ו/או חלק מהם, ללקוח ו/או לאחראי לו, היות והמסירה תסכן את הלקוח יפנה פקיד הסעד לביהמ"ש לקבלת צו מתאים.

5.9 במצב בו פונה פקיד הסעד לבית המשפט לקבלת צו כאמור בס' 5.8 לעיל, יציג פקיד הסעד את כל המסמכים והחומרים המצויים בתיק בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש יבדוק כל מסמך ויחליט האם יש לקבוע כי על מסמך ו/או חומרים כלשהם יש לקבוע חיסיון מפני אחד המעורבים בהליך.

5.10 בכל מצב בו יווחלט כי יש צורך בחיסיון כלפי אחד הצדדים להליך, תינתן לבאי כוחו הזכות לעיין ולקבל מסמכים וחומרים אלו, תוך התחייבויות בא הכוח לאי גילויים לצד שכלפיו קבע ביהמ"ש כי קיים צורך באי הגילוי.

ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה – הצעת חוק הסעד – מטרותיה ופרשנותה

דברי פתיחה עו"ד אתי שליכטר ופרופ' ישראל צבי גילת

ועדת חוק הנוער (נזקקות ורווחה) התכנסה ביום 7/9/14 בלשכת עורכי הדין, בהשתתפות: פרופ' ישראל צבי גילת, עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, עו"ד יעקב בידור – סגן יו"ר ועדה נזקקות ורווחה, עו"ד שני ליבמן, עו"ד יניב מויאל, עו"ד דנה בר נר, עו"ד תמר טסלר, עו"ד בת חן אבן מעמותת טבקה, עו"ד מאיה הרצברג אלון, עו"ד יהב פרדי, עו"ד צביה חן, עו"ד אופיר עומר, עו"ד חני צ'רנובילסקי.

במרכז סדר היום, עומדת הצעת החוק שנכתבה על ידי חברי הוועדה, לשינוי סעיפי חוק הנוער המתירים בצורתם הנוכחית חופש פעולה בלתי סביר לעובדות הסוציאליות, עד כדי שכרון כוח של ממש, כשהן למעשה גם הרשות החוקרת גם הרשות השופטת וגם הרשות המבצעת, דבר שאינו עולה בקנה אחד לא עם מערכת המשפט וחוקיה, ולא עם המוסכמות החברתיות והמוסריות, דבר שגורם עוול לכלל האזרחים הזקוקים לשירותי הרווחה.

אנחנו בתור חברה בכלל ובתור עורכי דין בפרט, צריכים לעמוד מנגד תופעה זו ולמגר אותה מן השורש, לשם כך הוקמה ועדת חוק הנוער בלשכת עורכי הדין ולשם כך אנחנו מתכנסים לדיון בהצעת החוק שהוועדה מתכוונת להעביר.

כל עו"ד שתופעה זו מדאיגה אותו ומוכן לתת יד, להירתם, לתרום להיתרם ולשנות, מוזמן להצטרף אלינו בכלל ובפרט.

הוועדה התקיימה בנוכחות פרופ' צבי גילת.

עו"ד יניב מויאל:

בדמוקרטיה צריכה להיות הפרדת רשויות. הרשות השופטת היא עדיין הרשות השופטת, ובמקרה דנן הרשות השופטת פשוט מוותרת על תפקידה והופכת להיות חותמת גומי של הרשות המבצעת ועל זה אנחנו צריכים להילחם שהשופט יהיה שופט ולא בעצם עושה את דבריו של הרשות המבצעת. השופטים חוטאים בזה שהם חושבים שהם פקידות הרווחה. השופט לא צריך להיות פקידת רווחה. הוא צריך לחשוד בפקידת הרווחה, הוא צריך לשאול מה המניעים שלה, הוא צריך תמיד לבקר אותה עד הסוף כי היא הרשות המבצעת והיא יכולה להתעמר באזרח.

פרופ' צבי גילת: 

שופט לא יוכל אף פעם להיות לטובת הילד. השופט הוא בבואה שלך. הוא חסר הדרכה. אם תסתכל בוועדת שנבוים, אז ועדת שנבוים של יחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה קובעת שיש להדריך את השופט בעניינים של תסקירים ועניינים כאלו. פקידות הסעד התנגדו לכך וייבשו את יחידות הסיוע.

מה עושות היום יחידות הסיוע?

קישור, פישור, יישור-פישור וכישור, דהיינו הן לא עושות את תפקידן. ומי יושב שם? עורכי דין? גורמים בינלאומיים? לא. יושבים שם פקידי סעד, עובדים סוציאליים, זו הסיבה מדוע המצב הוא נורא. לשופט אין הדרכה. לפי טיוטת ועדת שנבוים היה צריך שלכל שופט יהיה לו תואר במדעי ההתנהגות. לא דווקא פסיכולוג, לא דווקא עובד סוציאלי. צריך לבדוק מה ההשכלה הלבר משפטית הקשורה למקצוע של שופטי בית משפט לענייני משפחה. הם עברו השתלמויות.

משתתפי פאנל חברי ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין

פרופ' ישראל צבי גילת: צריך לבדוק את השכלת שופטי בית משפט לענייני משפחה

שופט לא יוכל אף פעם להיות לטובת הילד. השופט הוא בבואה שלך. הוא חסר הדרכה. אם תסתכל בוועדת שנבוים, אז ועדת שנבוים של יחידות הסיוע קובעת להדריך את השופט בעניינים של תסקירים ועניינים כאלו. פקידות הסעד התנגדו לכך וייבשו את יחידות הסיוע.

מה עושות היום יחידות הסיוע?

קישור, פישור, יישור-פישור וכישור, דהיינו הן לא עושות את תפקידן. ומי יושב שם? עורכי דין? גורמים בינלאומיים? לא. יושבים שם פקידי סעד, עובדים סוציאליים, זו הסיבה מדוע המצב הוא נורא. לשופט אין הדרכה. לפי טיוטת ועדת שנבוים היה צריך שלכל שופט יהיה לו תואר במדעי ההתנהגות. לא דווקא פסיכולוג, לא דווקא עובד סוציאלי. צריך לבדוק מה ההשכלה הלבר משפטית הקשורה למקצוע של שופטי בית משפט לענייני משפחה. הם עברו השתלמויות.

פרופ' ישראל צבי גילת: לבקש מביהמ"ש לפרסם פסקי דין בתיקי חוק ונוער

אתם יכולים להצביע על פסק דין של בית משפט לנוער, היכן הוא מפורסם? תשאלו את השופטים מבימ"ש מחוזי מדוע ערעורים על פסקי דין מבית משפט לנוער לא מתפרסמים? על עוה"ד לבקש מבית המשפט לנוער לפרסם את פסקי הדין.

עו"ד שני ליבמן: מדוע לא מגישים בג"ץ על התכנסות ועדות החלטה?

מדוע לא מגישים בג"ץ על התכנסות ועדות החלטה של משרד הרווחה?

פרופ' ישראל צבי גילת: הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין

הצעת החוק היא בעצם הרחבת החוק משנת 1955, כאשר בעצם אנחנו חושבים שצריך להרחיב את ועדת החלטה גם לגבי בית המשפט לענייני משפחה ולא רק לבתי משפט לנוער. כשיש איזה שהוא דבר שקשור לטיפול בילדים שהוא מחוץ לעולם המשפט, שזה לא כסף ולא משהו שנקרא מזונות ולא החזקת ילדים, אלא ממש עניין סוציאלי, זה צריך להיות תחת המעטפת של ועדת החלטה, כמו שאתם מבינים צריכים להישמע בה דעות ולא כולן משפטיות. אנחנו רק פריזמה קטנה מהחיים. אנחנו לא מבינים בשיטות טיפול, אבל אנחנו רוצים שיהיה משפטן שיטפל באופן מושכל בועדה.

ההבדל בתפקידים בין פקידי סעד לסדרי דין, פקידי סעד לחוק הנוער ופקידי סעד לאימוץ.

פרופ' ישראל צבי גילת: פקידות סעד יודעות שהן לא בסדר

שאלתי את פקידת הסעד הראשית "האם היית רוצה שיטפלו בנכדים שלך, בדרך שאת מטפלת באחרים?" אז היא ענתה "אבל אין לנו כסף".

פקידות הסעד יודעות שהן לא בסדר.

עד לאחרונה לא היה להן מעקב אלקטרוני על ילדים שהוצאו מהבית. מה קרה עם הילד שהוציאו אותו מהבית ושמו אותו במוסד? עד לפני חצי שנה לא היה שום מעקב.

פרופ' בנבנישתי אמר לי בוא ניכנס לגינזך של משרד הרווחה ונבדוק את התיקים, אמרתי לו שזה אסור, צריך לבקש אישור מנשיא בית המשפט השלום לנוער, וקיבלתי אישור. ניגשתי לשופט שיינפלד והוא הראה לי את התיקים בלשכה שלו, שם ראיתי תיק שיש בו תיאור ושורה קצרה. הנוסח היה בערך: "ההורים מתגרשים ועל הילדים ללכת לויצ"ו".

את זה בעצם פקידות הסעד רצו למנוע, שאי אפשר יהיה לעיין בתיק. מתברר שעבדו בתיקים בהרכב חסר, מי שעבד שם זה אדם שהוא לא פקיד סעד. משרד הרווחה לא רצו להכניס עורכי דין לוועדות.

עו"ד אתי שליכטר: יש לערוך חקירות לפקידות הסעד ואז היד תהיה פחות קלה על ההדק

המטרה הראשונה של החוק היא היצוג והמטרה השניה היא שיאפשרו לנו לערוך חקירות על התסקירים של פקידות הסעד, אנחנו מגיעים לבית המשפט במצב של חוסר יכולת להתמודד עם אותו תסקיר. אנחנו רוצים להגיע למצב שפקידות הסעד תדענה שהן הולכות להיחקר על אותו תסקיר, הן הולכות להיחקר על מה שהן אומרות.

מה אנחנו רוצים לשנות? מיד יעבור עו"ד רז משגב סעיף-סעיף בהצעת החוק.

פקידות הסעד תדענה מראש שהן הולכות להיחקר על התסקיר שלהן ואז היד שלהן תהיינה פחות קלה על ההדק.

פקידות הסעד מגיעות למצב שהן אומרות "אין לנו דרך אחרת, אנחנו מיצינו את הטיפול בקהילה. אין לי את העזרה לתת לטיפול בקהילה, רק להוציא את הילד מהבית".

פרופ' צבי ישראל גילת: פרופ' שמיט לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, נתן את הבסיס העובדתי ואמר שבשליש מהמקרים היה אפשר לתת לילדים את התמיכה בקהילה ולא להוציא אותם מהבית.

עו"ד אתי שליכטר: פקידת הסעד אומרת לנו, כי אין להם תקציב לטפל בילד בתוך הקהילה בגלל חוסר תקציב. להוציא ילד מהסיבה הזו?

פקידות הסעד מעמידות את בית המשפט במצב או ששולחים את הילד לפנימיה או שאנחנו עוזבים את הילד.