ערב פרידה מהשופט יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה שלום במחוז מרכז הפורש
השופט יעקב כהן פורש מכס השיפוט – דברי סיום
[youtube=http://youtu.be/z2MhSmWOr3k]
השופט יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה בימ”ש השלום מחוז מרכז – דברי סיום עם רגל פרישתו מכס השיפוט, בית ציוני אמריקה 14/9/14
האמת שהשופט דנציגר לקח לי את הבדיחה היחידה שהיתה לי לפתיחה. התכוונתי להגיד “או, כל כך הרבה אנשים באו, כמה באו לוודא שאני בדרך למגדלי בסר”, אז אני מבטיח שאני בדרך למגדלים. אני לא הולך לעשות U-turn.
אתם חייבים לדעת שאני מאוד נרגש. אמרו לי אנשים כשהגיעו שאני נראה כמו חתן בר מצווה, וזה נקלט לי, כי נזכרתי שהדרשה שלי התחילה כך, אז, ואני זוכר אותה עד היום:
“מוריי ורבותיי, מה מאושר הנני ביום הזה, בהתייצבי לפניכם קהל נכבד, להביע בפניכם מילים אחדות מלב דור היתה. לכבוד היום הזה היחיד והמיוחד לי, במשך ימי חלדי, כי ביום הזה אני יוצא מתקופה אל תקופה וכולי, והנה…”,
והנה חלפו 54 שנים ושוב פעם יוצאים מתקופה לתקופה, וכנראה שזה מלווה את כולנו משך החיים, יש תקופות.
אני מבקש רשות מהשופט אסולין, הוא היום אמר לי משהו שמאוד מצא חן בעיני, בתקופה הזו כשהוא נשאל כשפרש מתפקידו כנשיא בימ”ש מחוז דרום, כששואלים אותו במה הוא עוסק, אז הוא אומר כל הזמן שהוא עוסק בבדיקת הילכת השנים האבודות, כי הוא נמצא על הקו למזרח הרחוק, ויטנאם וכולי. אני לא רואה בשנים שכיהנתי בבית המשפט שנים אבודות, אני רואה בהם שנים מופלאות. מבחינה מקצועית אלו השנים הכי טובות שהיו לי. לא היה משהו דומה לזה ואני בהחלט לא רואה בהן שנים אבודות.
אני נמצא כאן עכשיו כדי להודות לכל המברכים, ואני צריך כל הזמן להגיד “אני מודה, אני מודה”, אני כמעט כמו עזאם עזאם, ואתם תסלחו לי כי לשם אני הולך.
אז אני מבקש להודות ליו”ר המחוז עו”ד אפי נוה ולעו”ד שלומי באשי ולעו”ד רונן גדליהו שבלעדיהם לא הייתי זוכה לערב המופלא הזה. שלומי אפילו הגדיל לעשות וסיפר אודותיי כל מיני דברים שאני אפילו שכחתי. לא ידעתי שהם קיימים, ורגשות התודה שלי כלפיו הם מעל ומעבר, ואני מקווה שתינתן לי הזדמנות לברך אותו בפניכם כשהוא יפרוש לפנסיה בעוד 40 שנה כשהוא יפרוש ושאתם תגיעו. תודה מיוחדת שמורה בלבי לשופט יורם דנציגר. זכיתי להכיר אותו לפני שהוא מונה כשופט עליון, וזכיתי לחזות במו עיני ברגישות שלו, באנושיות, ובמסירות ובנאמנות ללקוחות שלו כשהוא היה עורך דין. יום המינוי שלו כשהוא מונה לבית המשפט העליון היה מבחינתי יום חג, ומי שמעיין בפסיקה שלו, יכול לחוש כמה רעננות, וכמה חשיבה מקורית, איזה חוש צדק ואיזה אומץ לב הגיעו לבית המשפט העליון.
זכיתי לברכות של נשיאת מחוז מרכז וסגנית מחוז המרכז הנכנסת. תודה וברכה וחיבוק חם לחבריי השופטים שהגיעו ובעיקר לסגן הנשיא שלי השופט בדימוס שמואל בוקובסקי שקלט אותי וליווה אותי בצעדים הראשונים בתמיכה ואהבה יוצאים מן הכלל.
בעוד ימים ספורים אני חוזר אל קרב חבריי ורעיי עורכי הדין שמתוכם הגעתי לתפקיד שיפוטי לאחר 28 שנות עבודה כעורך דין עצמאי.
חבריי עורכי הדין, תודה לכם מקרב לב. מקרבכם הגעתי לכס השיפוט ואליכם אני שב בתקווה לשיתוף פעולה ולעבודה משותפת פוריה ומיטיבה בעתיד.
בעיקר אני מבקש לציין את חברי צביקה חיימוביץ.
היתה לי סגולה מאוד מעניינת וכל אחת ואחת מהמתמחות שלי התחתנו תוך כדי היותן מתמחות, כמעט בצורה מוזרה אבל בצורה מופלאה. אחת אחת הן חברות טובות שלי עד היום. הן עורכות דין מצוינות.
עו”ד בני דון יחיא, יעקב כהן ועו”ד איריס ברנד
השופטת דפנה בלטמן קדראי ויעקב כהן 
השופט צבי ויצמן עם יעקב כהן
השופט שאול שוחט
פסקי דין פורצי דרך – הרצאת כבוד השופט יעקב כהן בערב מחווה לפרישתו מבימ”ש לענייני משפחה כ”ס
[youtube=http://youtu.be/V-lnfLxqTkk]
פסק דין משנת 1983 אוויט בר נתן – אשר בר נתן – הלכת בית המשפט העליון שנשארה בתוקף במשך 7 שנים עד ששינו אותה.
וכך קובע בימ”ש עליון: פוליסות מנהלים המבטיחות תשלום פיצויי פיטורין או פנסיה, הם תשלומים סוציאליים שמשלם מעביד עבור העובד ולאישה אין חלק בהם. דברים אלה יפים גם במקרה שהמעבידה היא חברה בשליטת הבעל.
החברה הפרישה כספים עבור הבעל, כאשר הגיע רגע הגירושין, קובע בית המשפט חד משמעית שזו זכות אישית של הבעל שאינן ניתנות לחלוקה. תארו לעצמכם עקרת בית שעובדת 30 שנה בבית, מטפחת את הבית, את הבעל והילדים והנה נוצרת סיטואציה שהוא רוצה ללכת עם אישה אחרת, ואי אפשר לחיות יחד. נשארת אישה תלושה לחלוטין מכל בטחון כלכלי. באותה תקופה ערכאה דיונית היתה בית משפט מחוזי. אתם בוודאי יודעים שלמעשה כשהקימו את בית משפט לענייני משפחה לקחו את כל הסמכויות שהיו לבית המשפט המחוזי לענייני משפחה והעבירו אותם לענייני משפחה והעבירו אותם לשלום, זה טוב גם למשכורות של השופטים.
באותה עת מוגשת תביעה (עוה”ד פרדו וציון סמוכה ייצגו את האישה). בית המשפט תיאר את השקעת האישה במשק הבית שלה, היתה קמה ב- 4 בבוקר להוביל את החלב, שעשתה כל מלאכה שאפשר לעלות על הדעת, אבל כל זכויות הגמל שהבעל צבר היו על שמו בלבד. היה סך של 240 אלף ש”ח (לפני 25 שנה) בקופות גמל, והשופט כתב כך:
“הצדדים טרחו והביאו אסמכתאות לחיזוק עמדותיהם, וניתנת האמת להיאמר שהנטיה בפסיקה היא להוציא זכויות סוציאליות כאלה מגדר נכסי השיתוף בדרך כלל. עם כל זאת, נראה לי נראה לי המקרה שבפני שונה. במקרה דנן נראה לי שיש להחיל את השיתוף על הקופות הללו, לא רק מתחושת הצדק אלא גם על פי כוונת הצדדים”.
מה שהיה בבר נתן, שם היו 30 שנות נישואין, כאן היו 40 שנות נישואין. השופט לא יכול היה לקבל את זה כאשר חלה הלכת השיתוף ושצד אחד ישאר ללא חלקו בחסכונות הללןו. זה הלך לבית המשפט העליון ופסק הדין ניתן בשנת 1992, ואני אסביר לאלה שאינם עורכי דין, הלכות בימ”ש העליון מחייבות את כל בתי המשפט שמתחתיו, אבל אינם מחייבות את בית המשפט העליון עצמו. בית המשפט העליון רשאי לסטות מהלכות קודמות שלו, ובמקרה הזה, בית המשפט בצורה ממש בוטה, סטה מהלכת בר נתן.
כבוד השופט יורם דנציגר נפרד מהשופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה כ”ס
[youtube=http://youtu.be/NxFCsgJMy00]
אני יודע שבתור אחד שמגיע שכמו שאפי ודאי יציין אח”כ, כמה פעמים בשבוע לכאן, אז מצפים ממני לקצת דברי הומור ושנינה, ענייני ספורט או עניינים אחרים, אז אני אספר לכם משהו, אין לי שום הרצאה מקצועית. אני אספר לכם משהו שמזכיר לי קצת את האולם הזה.
המנחה שלי בדוקטורט בלונדון קראו לו פרופ’ לורדרדנבוים, אדם מיוחד במינו, כשהוא פרש אז האולם המרכזי היה מלא באנשים, ואנשים ישבו כמו כאן על המדרגות, ונשענו על הקירות, מה שלא נהוג אצל האנגלים עם החליפות שלהם, מתיישבים רק במקומות המסומנים ולא עושים דבר כזה, אבל לא היו מקומות. ולורדרדנבוים עלה על הבמה ואמר את הדברים הבאים:
“להגיד לכם את האמת, אני מאוד מתרגש, אבל במחשבה שניה אני מודאג. אני לא בטוח אם כמות כל כך גדולה של אנשים באה לכאן משום שהם רוצים לפרגן לי או שהם רוצים לוודא שאני באמת פורש…”.
בדברים ששמעתי בקורות החיים שהוצגו בתמציתיות על ידי עו”ד באשי, מצאתי שיש בעצם 3 נקודות חיכוך ביני לבין יענקלה. אני אמנם צעיר ממנו ב- 6 שנים, אבל שנינו למדנו באוניברסיטת תל אביב, שזה לא ביג דיל, אבל עדיין אני חושב שזה המקום הכי טוב בארץ.
שנינו החלטנו מיד אחרי שקיבלנו את הרישיון להיות עצמאים ולא לעבוד יום אחד כשכירים במשרד עורכי דין. לא מובן מאליו, למרות שהיום זה יותר קשה מאשר בעבר. היום לעשות צעד כזה, לדעתי, מחייב אומץ ונחישות וגם נכונות לסבול תקופה לא קצרה עד שמתחילים לבנות קליינטורה ראויה.
אבל דבר מעניין נוסף, זה עבר לי במהירות בראש. בדיוק אותה תקופה חלפה מהיום שבו קיבלנו רישיון ועד שהתמנינו לשיפוט. 27 שנים.
אצלי זה אמנם מ- 1980 ועד 2007, אצלך זה מ- 1974 ועד 2001. בדיוק 27 שנים. זה לא הזמן ולא המקום לדבר למה מחליט אדם להיות שופט, אבל לעת מצוא מה שנקרא.
מה שכן רציתי לעשות, מאחר שעו”ד באשי החליט שהוא לא עושה את זה, אני רוצה לקרוא לכם קטע מתוך מכתב משותף של עו”ד גדליהו ועו”ד באשי מתוקף התפקידים שלהם על עו”ד כהן במכתב שנשלח לנשיא גרוניס.
ציבור עורכי הדין העוסקים בתחום באים במגע יום יומי עם סגן הנשיא, מכירים ומוקירים את פועלו של כבוד השופט יעקב כהן, את מזגו השיפוטי הנוח, את נועם הליכותיו ואת השקעתו הרבה ומאמציו על מנת להוביל את הצדדים לפתרונות כוללים ומיטיבים בסכסוך המשפחתי. מדובר בשופט מקצועי יעיל ביותר שעבודתו מתאפיינת בתבונה ורגישות, תוך מזיגת ניסיון בין עשרות שנים בתחום דיני המשפחה כעורך דין וכשופט, כשכל אלה וכן חוכמתו וניסיון חייו עומדים בהצלחה רבה לרשות המשפחות הנזקקות לסיוע.
אני מאחל כל טוב ותודה רבה לכם.
השופטת דפנה בלטמן קדראי נפרדת מהשופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה
[youtube=http://youtu.be/JUvBH0iv-y0]
ערב טוב למכובדים שבאולם, תודה למארחים היקרים ללשכת עורכי הדין לעוה”ד אפי נוה ושלומי באשי.
אני מודה על ההזמנה הזו ועל ההזדמנות לברך את סגן הנשיאה יעקב כהן שסיים כהונה רבת השנים על כס השיפוט משנת 2001, כפי שציינו, החל דרכו כשופט משפחה במחוז מרכז ובשנת 2010 ניהל את בית המשפט למשפחה מחוז מרכז.
מדובר בבית משפט מהגדולים ורבי הפעילות בארץ שמכהנים בו היום 14 שופטים, החל בניהול 7 שופטים וכיום 14 שופטים. בית משפט עם פעילות רבה ומסועפת.
הערב הוא מחווה של שיח ושיתוף פעולה של לשכת עורכי הדין ובתי המשפט ויש בו הרחבת הדעת בנושאים שעוד ידונו ויהיו הרצאות לגביהם וזה מקרב אותי למילים שעליהם נרצה לדבר.
עבודת הניהול היחודית שעשה יענקלה יחד עם פורום המנהלים בבתי המשפט במחוז המרכז. סגן הנשיא כהן הצטרף למערכת מנוהלת שחרטה על דגלה התמקצעות, מצוינות ושירותיות.
עשיה לטובת קידום מצוינותו של שופט כזה או אחר היא טבעית, היא ברורה, היא קשורה בעיקר לכשרונו, יכולותיו, נסיונו וחוויותיו של שופט כזה או אחר, אבל כמנהלים נדרשנו להתוות דרך לקהילה שלמה, לארגון שלם לעשיה של מצוינות, ושירותיות וצריכים היינו לגייס קהילה שלמה לעשיה ברוח הערכים האלה, והנחנו שזה דורש תרבות של מצוינות ועשיה בתחום עידוד שופטים לעשיה טובה והדרך שאותה מצאנו הרבה בעזרת תרומתו ויכולותיו היחודיות של יענקלה, היתה פיתוח וגיבוש תורת עבודה של הכשרה, תמיכה, אחריות משותפת ומחויבות למערך של מקצוענות ושירותיות.
לא היה קשה לגייס את השופטים לחבירה סביב הערך הזה, וכך הוסכם שלמידה היא ערך במחוז שלנו. יצא מערך שלם לדרך, של למידה מותאמת לשופט מתחיל.
יענקלה נודע בקבלה המיוחדת לכל שופט חדש בבתי המשפט למשפחה, כשהוא רכש לו מכספו ערכה של ספרים שיתמכו בו לאורך כל הדרך, הכין לו קורס מזורז של כל התורה על רגל אחת.
יחד איתו במחוז שלנו, פיתחנו מודל של פורום מקצועי לשופטים, צעירים וותיקים שיושבים יחד בתחומי מקצוע שונים, לרבות בבית משפט למשפחה לשיח שופטים בענייני מקצוע, וכל פעם אחד אחר נטל על עצמו את החובה לתת הרצאה בתחום החשוב לפיתוח השופטים.
ליענקלה שמורה זכות של שותפות בהובלת שינוי כזה וזכות גדולה בהצלחה של כל כך הרבה שותפים במחוז. אני מודה לך בתודה גדולה מאוד.
כבוד השופטת רבקה מקייס סגנית הנשיאה בדברי פרידה מהשופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה
[youtube=http://youtu.be/YJxkN6CkWiU]
ערב טוב לכולם. אחד החסרונות לסגור את הפנל הוא שחלק מהדברים שתוכננו להיאמר, כבר נאמרו, עדיין אני חושבת שככל שנאמר את הדברים יותר, כך יתחזק הרושם והשמחה, וההוקרה בערב זה.
השופט כהן נפרד מכס השיפוט בימים אלה לאחר 13 שנות כהונה מבית משפט לענייני משפחה. השופט כהן לא רק נמנה עם דור המייסדים של שופטי בית משפט לענייני משפחה מחוז ומרכז, אלא הינו ראש להם ולנו. יש חדווה רבה בהקמה של יש מאין. עם הגעתנו לכפר סבא, החל תהליך של בניית בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא צמח משני שופטים בלבד. בית המשפט במשכנו החדש בהיכל בפ”ת מונה 7 שופטים כאשר בד ובבד הוקם בימ”ש לענייני משפחה בראשל”צ ושני אלו מהווים יחדיו את מחוז המרכז, שכפי שנאמר הוא הגדול בארץ יחד עם מחוז ת”א.
לא אתעכב על שינויי התנאים הסביבתיים בין בית המשפט בכפר סבא לבין היכל המשפט בפתח תקווה, אבל כל מי שביקר בזמנו בכפר סבא, אלה מקומות שונים ומשונים שהתקיימו דיונים, יודע שהתנאים היו לא פשוטים, דווקא מתוך מצב זה נוצרה חברות וידידות מופלאה בין השופטים, דווקא הצפיפות היא שיצרה את אותה אחוות לוחמים. היתה גם הקומונה.
בהקמתם של בתי משפט לענייני משפחה במחוז נעשה ניסיון שכל העוסקים במלאכה להקים בית משפט אשר חרט על דגלו לא רק עשיית המשפט אלא בעיקר היחלצות למתן שירות נאות ומקצועי לציבור ומתן פתרונות כוללים לבעיות האנושיות שהובאו לפתחו, תוך ראיה נכונה של הגלוי והנסתר, התחשבות בקשיים של בני המשפחה במשבר, וחשיבה יצירתית להצעת פתרונות בסוגיות קטנות כגדולות.
השופט כהן כיהן בתקופות שונות בשני בתי המשפט בראשל”צ וכפר סבא, כך שאישיותו ומומחיותו השפיעה על דור שלם של שופטים שמונו במשך השנים. בהשראתו ועידודו של השופט כהן, אחד העקרונות שהוטמעו הינו היוועצות עמיתים, שעל נושא זה דיברה הנשיאה, סיוע ומתן כתף האחד לחברו בבחינת איש את רעהו יעזור ולאחיו יאמר חזק.
כל אלה שנמצאים כאן באולם יסכימו עם הכלל לפיו “פשרה סבירה בשלב מוקדם עדיפה על פסק דין מצוין בסופו”, בעיקר בתחום זה שאינו רק דיני משפחה אלא גם דיני נפשות.
כך לדוגמא דאג השופט כהן בתחילת כהונתו לחלוקה נכונה יותר של היקף האוכלוסיה השייכת למחוז מרכז, בהתאם לצו ההקמה של המחוז, וכך הוחזרו למחוז תל אביב הערים חולון, בת-ים, לשמחתם הרבה אני משוכנעת, כדי שתהיה חלוקה שוויונית יותר של הנטל בין המחוזות, וכדי להביא הקלה על העומס שהיה אז על מחוז המרכז.
כדוגמא נוספת אציין למשל את היוזמה לעריכת ספר עבודה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, על מנת לחסוך הן בכספי ציבור והן בכספי מתדיינים בכל הקשור להתרות נישואין בין בני זוג, שאינם בני אותה דת.
הקשרים המצויינים של שופטי המשפחה במחוז, הם שם דבר בקהילת השופטים, וגם בקהילת עורכי הדין, ומצב זה מביא כמובן לייעול ושיפור השירות לציבור.
בעשיה משותפת גובשו ונקבעו ערכים חשובים וחיוניים לפעילות בתי המשפט למשפחה במחוז, ותקוותי כי אוכל להמשיך בדרך זו. השופט כהן נפרד היום מכס השיפוט, אך לא מעשייה בתחום בו רכש מיומנות כה רבה. בטוחה אני כי חוכמתו, כישוריו ועשייתו יבואו לידי ביטוי גם בדרכו החדשה.
השופט צבי ויצמן בערב פרידה מהשופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה
[youtube=http://youtu.be/yLRFn1Qv-3U]
השופט צבי ויצמן מדגים כיצד עקרונות הלכתיים מאפשרים לפתור בעיות סבוכות דווקא בדיני המשפחה – התחום בו כביכול קיימת תחרות קשה בין שתי המערכות.
בדרך כלל יש מרוץ סמכויות בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני, ומקובל לחשוב שהיחסים בין הערכאות הם לכל היותר של נימוס הדדי מאופק. אבל אין זה אומר שלמשפט העברי אין מה לתרום לבית המשפט למשפחה. להפך, אומר השופט צבי ויצמן – כיום בבית המשפט המחוזי מרכז ובשנים 2013-2005 בבית המשפט למשפחה במחוז המרכז.
“המשפט העברי לא שייך רק לדתיים, אלא נמצא בשורשים שלנו ומשפיע על כל אחד ואחד מאיתנו”, אמר ויצמן בערב הפרידה מסגן נשיאת בתי המשפט למשפחה במחוז המרכז, יעקב כהן, שערך (יום א’, 14.9.14) ועדת מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. “הוא עוזר לנו להביא לתוצאות נכונות בתחום הסבוך של דיני המשפחה”. הנה סיפור אחד, בגוף ראשון של ויצמן.
שני אנשים מוכי גורל, חולי נפש, התאהבו בבית החולים לחולי נפש, הבחורה הרתה והם עברו לגור בבית הוריו של הגבר. נולד ילד, ובהיותו בן שישה ימים התאבד האב. כעבור זמן ביקשה האם לקבוע שהוא אבי בנה. הוריו התנגדו וטענו שהיא הייתה עם גברים רבים ובנם אינם האב. ברור שמאחורי הדברים הסתתר עניין כספי – מי יקבל את קצבת השארים.
היא אמרה לי: השתגעת?
ביקשתי מההורים לעשות בדיקת סבאות, והם סירבו. זה היה לפני חקיקת חוק מידע גנטי ולא ניתן היה לכפות עליהם את הבדיקה. האפשרות היחידה שנותרה הייתה לפתוח את הקבר ולעשות בדיקת רקמות למת. החוק אינו אומר האם יש סמכות כזו לבית המשפט למשפחה, ובלית ברירה ניסיתי למלא את הלקונה דרך המשפט העברי. שופט לפני שהוא בודק, ליבו כבר אומר לו מה צריכה להיות התוצאה הנכונה. כאן זה אומר: לבדוק את המת, כי יש לנו ילד שצריך לדעת מי אביו.
התקשרתי למכון הפתולוגי לבדוק מה המשמעות של בדיקת רקמות למת. ד”ר מאיה פרוינד ענתה לי: השתגעת? זה מה שאתה רוצה לעשות? צריך להביא שופל קטן, להוציא את הגופה, להוציא מתוכה את עצם הירך, לשבור את העצם, לגרוס לאבק חלק מסוים ממנה ואת זה שולחים למעבדה באנגליה – וגם אז לא בטוח שהתוצאה תהיה מושלמת, כי אחרי שנתיים-שלוש אובד החומר שממנו ניתן להפיק את המידע על האבהות. אמרתי שזה מידע חשוב ואכתוב אותו בפסק הדין, כדי שהוריו של הנפטר יידעו מה ייעשה לגופת בנם אם יעמדו בעיקשותם.
השופט צבי ויצמן חלק שני של ההרצאה על תשלום מזונות במשפט העברי
[youtube=http://youtu.be/xKxQeVUnVQs]
המת חייב בכבוד החי
במשפט העברי יש דעות נחרצות מאוד על כבוד המת. החת”ם סופר אומר שביהדות האדם אינו רק פגר אלא הנרתיק לנשמה, ולכן יש כבוד לגופה. בעצם מכבדים את החיים ומזה מגיע כבוד המת. הדברים הללו, שפשוטים לכל יהודי, אינם פשוטים לאחרים שעורפים ראשים. אנחנו רואים את החיילים בציר פילדלפי שכורעים ומחפשים את שרידי חבריהם, ומבינים עד כמה כבוד המת נטוע אצלנו.
אבל אז מגלים פסיקה הלכתית שמראה שיש צרכים שבשבילם מותר לפתוח קבר ולבצע נתיחה של המת, למשל: כדי להתיר עגונה או לגלות מי רצח אותו. על-מנת לעזור לחי, עוברים על הכלל ופוגעים במת. גם המת חייב בכבוד החי, ונכנסים לדעת המת: מתי הוא היה מסכים שיפגעו בו. כתבתי שאפשר לעשות גזירה שווה ולפתוח את הקבר כדי לעזור לילד לדעת מי אביו.
בצורה הזאת אנחנו עושים שימוש חילוני במשפט העברי: לא כיצד פוסקי ההלכה היו קובעים, אלא כיצד יש ליישם אותה במדינה דמוקרטית. קבעתי שאפשר לעשות בדיקת רקמות למת, והותרתי להוריו שבועיים לחזור בהם להתנגדותם לבדיקת סבאות, אחרי שתיארתי בפסק הדין מה ייעשה לגופה. כעבור כמה ימים הם הסכימו לבצע את הבדיקה והסתבר שבנם הוא אביו של הילד. היום הם המשומרנים שלו, כי אמו התדרדרה ולא יכלה לטפל בו.
השופט צבי ויצמן בהרצאת פרידה מכב’ השופט הפורש יעקב כהן – כדאי להשתמש במשפט העברי!
[youtube=http://youtu.be/wGMy_ntE16c]
יענקלה היה שופט תורן באותו יום.
הסיפור היה עם גבר בשנות ה- 60 לחייו שחטף אירוע מוחי קשה ביותר. המצב שלו היה צמח. הרופאים תיארו את זה לפי סולם גלזקו, 3 זה מת לגמרי. הוא היה במצב של 6 – צמח, והוא הונשם באמצעות קנה “טובוס”. בית החולים ביקש להחליף לו את הטובוס עם פיום קנה, שמכניסים צינור הנשמה.
הטובוס הוא טוב לשבוע – שבועיים, ואחרי כן זה יוצר מוגלה בגרון והבן אדם נחנק. המשפחה סירבה.
המשפחה ביקשה שבית המשפט לא יתיר את החלטת בית החולים לעשות פיום קנה, כי אז זה יאריך באופן מלאכותי את חייו של החולה, והם לא רוצים צמח. הם מספרים שכאשר הם היו עושים שיחות סלון על מה יקרה לו, האבא אמר שאם יקרה מצב שאני אהיה צמח, אני לא רוצה שתאריכו את חיי, והשופט קבע שהוא מאמין להם.
ואז בשלב כזה או אחר התיק עבר אלי לשמיעת הוכחות. תיק כזה צריך לתת פסק דין למחרת. שאלתי את המומחים האם האיש מרגיש את הטובוס. אמרו לי שרפלקס ההקאה לא נותן לאדם להישאר עם הדבר הזה, הוא כולו צמח. שאלתי אם יבוצע פיום קנה, זה ישקם אותו? אמרו לי שהם לא חושבים.
השאלה שלי היתה עצומה, מה עושים.
החוק לא עוזר לנו. הלכתי באותו ערב והוצאתי מהספריה שלי בבית את כל ספרי ההלכה וחיפשתי תשובה.
הלכתי לפי הקו שכל הפוסקים במשפט העברי מסכימים לו, לשמור על כבודו של האדם, והוריתי לבצע לו פיום.
ביקשתי מהמזכירות אצלנו שתרים טלפון לפרקליטות ותשאל מה קורה עם אותו חולה, וכעבור שעה בערך הגיע פקס למזכירות בית המשפט ובו נכתב:
“לכבוד השופט ויצמן שלום רב, אירע נס. מעת שנעשה אירוע ניתוח פיום לחסוי, הוא החל לנשום בכוחות עצמו. כעת הוא כבר אוכל בכוחות עצמו במחלקה ובימים הקרובים הוא יועבר לבית לוינשטיין. המשפחה מוסרת התנצלותה בפני הרופאים ובית המשפט”.
הנה לנו, לפעמים כדאי להשתמש במשפט העברי.
עו”ד אפי נוה נפרד מהשופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה בימ”ש שלום במחוז מרכז
[youtube=http://youtu.be/p5dU178MPiw]
בפעם הראשונה כשאני התוודעתי לכבוד השופט יעקב כהן, זה היה לפני 12 שנים בכנס באילת, נקלעתי במקרה לפאנל שאתה והשופט שאול שוחט ישבתם שם. מה שהכי הרבה הרשים אותי, שאתם כל הזמן סיפרתם בדיחות וסיפורים.
זה היה פאנל כל כך משעשע שאני יצאתי נפעם, אמרתי וואו מעניין שם בענייני משפחה, אנחנו עוסקים רק בנזיקין, בחלקי גופות, וקטיעות איברים, ושם יש סיפורים מעניינים. אז זה מה שאני זוכר ממך.
זה כבוד לנו ללשכת עורכי הדין לכבד שופט טוב שפורש, ועשיתי עליך תחקיר כי אני לא מופיע בתחום הזה. סיפרו לי עליך נסים ונפלאות. אמרו לי שאתה מאסטר בגישור, שכמעט כל תיק שמגיע אליך מסתיים בגישור והדבר שהכי חשוב לך זה טובת הילדים וכמעט לא הגעת לפסקי דין אלא באין ברירה.
סיפרו לי שלאחרונה פסקת פסק דין פורץ דרך בעד גברים, צמצמת מזונות לגבר, משהו כזה, גברים יצאו מרוצים ממנו. אמרו לי שזה תלוי ועומד בערעור, וקיבלת הרכב שופטות.
אמרו לי שאתה משחק טניס ושבקאנטרי קלאב רמת השרון שואלים מה קורה איתך, כי עברת עיר.
אני בטוח שתהיה מגשר בכל התיקים, ואגב אתה צודק הפרנסה הרבה יותר טובה בתור מגשר.
אנחנו מאחלים לך בהצלחה ואתה תופיע בכנסים, בימי העיון.
עו”ד שלומי באשי בדברי פרידה מכבוד השופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה מחוז מרכז
[youtube=http://youtu.be/gSzNEJrcR4s]
אני מתכבד לפתוח את הערב הזה שמוקדש כולו לכבוד השופט יעקב כהן, כהוקרה על פועלך לרגל פרישתך מכס השיפוט.
תראה כמה הגיעו בשמחה ובכיף.
למי שלא יודע, כב’ השופט כהן נולד בת”א בגבעת עמל ב- 13/9/47, אתמול הוא חגג יום הולדת, מזל טוב.
אני קורא את הקורות החיים של כב’ השופט ומה שקפץ לי, זה שבמשך כל חייך, היית במרכז עשיה כלשהו. אם זה בהתחלה פעיל ומדריך בתנועת הצופים, אם זה בצבא מפקד מוערך, קצין חי”ר בסדיר, לאחר מכן במילואים כמפקד פלוגה, היה בין אלו שחצו את התעלה ביום כיפורים, ולאחר מכן במלחמת שלום הגליל בתור מפקד גדוד. כבוד השופט השתחרר בדרגת רב סרן והיה פעיל עד הרגע האחרון.
את לימודי המשפטים סיים באוניברסיטת ת”א, ולאחר מכן עבד במשרד לקליטת עליה בנמל תעופה לוד, ולאחר סיום ההתמחות בשנת 1974, חלקנו טרם נולד, הוא פתח את המשרד העצמאי, ולאט לאט הוא התחיל לקבל תיקים בדיני משפחה ולעשות גישורים אצלו במשרד, והדבר קסם לו, הוא ראה שהוא מצליח לסגור תיקים ולהביא סכסוכים לידי סיום, ומשם הדרך לשיפוט היתה טבעית ובשנת 2001 ספטמבר הוא מונה לכהונת שופט בבית משפט לענייני משפחה כפר סבא. מספר פסקי דין שנתן פילסו דרכם לבית משפט העליון והפכו להיות חלק בקביעת הלכות.
באפריל 2010 מונה כבוד השופט כהן לתפקיד סגן הנשיאה לענייני משפחה.
המון תיקים אצלו נגרמו בהסכמים והפשרה הגיעה די מהר. הרצון וההשקעה להביא את הצדדים לידי סיום.
לי באופן אישי זכור מקרה שבמהלך פגרת 2012 הגעתי לידי השופט כהן בעניין צו הגנה, ואחרי שעתיים-שלוש יצאנו עם הסכם גירושין. קיבלנו הרבה מאוד מכתבים בשבחו של השופט כהן המבקשים ממנו לשקול שוב את פרישתו.
אני מאחל לך המון הצלחה בעתיד ובאמת יישר כוח.
עו”ד דוד זיסמן דברי פרידה מכבוד השופט הפורש יעקב כהן סגן הנשיאה לענייני משפחה בימ”ש שלום מחוז מרכז
[youtube=http://youtu.be/5uTfwbcOgZM]
אני יכול להגיד לכם שהרבה לפני שהוא נהיה כבוד השופט הוא היה יענקלה. אני עבדתי במשרדו כעורך דין שכיר לפני 20 שנה, וזאת היתה זכות גדולה.
בזמנו כשעבדתי במשרדו של כבוד השופט, הגיעה אלינו להתגרש אישה אחת, בחורה צעירה שקראו לה רינה, ואני כבר אקצר לכם שהיא אשתי היום, והיא נמצאת פה איתנו באולם. היא היתה אז נשואה עם שתי בנות ואני הייתי רווק.
אנחנו כמובן ליווינו אותה ולאחר שהתגרשה, יענקלה החליט שזה זיווג ראוי, והתחיל לעבוד על זה. עכשיו להשלים את התמונה, הייתי אז רווק, אני בן להורים ניצולי שואה שבאו מפולניה ואני מבטיח לכם שבפולניה המילה “גרושה” או גירושין לא היתה בלקסיקון ובטח לא עם שתי בנות. בכל אופן יענקלה החליט שזה השידוך הראוי והתחיל לעבוד לזה, וכשאני אומר לעבוד לזה אני מתכוון לזה.
הוא דיבר עם כל אחד מאיתנו לחוד. שעות. ולא וויתר לנו עם כל הקשיים, עד שהעניין הזה נתפס, וכשהוא דיבר איתנו גם לא ידענו שהוא מדבר עם השני, לחץ בסתר, עד שזה כאמור נתפס.
מבחינת הוריי זה הסתדר בסוף, והם עשו איזה קפיצת דרך בתקופה ההיא למאה עשרים ואחד בעזרתו של יענקלה.
לגבי העתיד, כפי שאנו יודעים העתיד מתחיל היום עכשיו, ואני מאחל לך המון בהצלחה, ומרינה וממני הרבה הרבה תודה.
