המדינה הפיצה תזכיר לתיקון חוק בתי המשפט המעגן את סמכויות המאבטחים בבתי המשפט התשע”ד-2014 בעקבות הזכיה של לורי שם טוב נגד המדינה

Spread the love

בתאריך 18.5.14 נעצרה לורי שם טוב בבית משפט לענייני משפחה רמת גן על ידי מאבטחת בית המשפט שלא כדין. לורי שם טוב תבעה את הנהלת בתי המשפט והמאבטחת (שקיבלה חסינות מהמדינה), ובעקבות כך הוציא כבוד השופט איתי הרמלין פסק דין הקובע, כי על המדינה לפצות את לורי שם טוב בסך 2,200 ש”ח בגין מעצר שווא על ידי המאבטחת. פסק הדין בקישור כאן:

פסק דין ת”ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ’ מדינת ישראל – “פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות לכבוד ולחירות מחייבת את המדינה בתשלום פיצויים”, קובץ pdf

בעקבות פסק הדין הוציאה שרת המשפטים תיקון לחוק בתי המשפט המעגן את סמכויות המאבטחים בבתי המשפט.

הודעה לעיתונות

 הפצת תזכיר לתיקון חוק בתי המשפט (תיקון מס’_) (משמר בתי המשפט), התשע”ד-2014

בהנחיית שרת המשפטים, הפיצה היום מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) תזכיר לתיקון חוק בתי המשפט (תיקון מס’_) (משמר בתי המשפט), התשע”ד-2014. עו”ד גבי פיסמן הובילה וריכזה את העבודה על תזכיר החוק, בשיתוף הנהלת בתי המשפט והגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים.

 תזכיר החוק מבקש לעגן לראשונה בחקיקה ראשית את מעמדו של משמר בתי המשפט, תפקידיו וסמכויותיו, כגוף האחראי על שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור בבית המשפט ובסביבתו הקרובה ועל אבטחת שופטים, רשמים ועובדי בתי המשפט.

 משמר בתי המשפט פועל מכוח הסמכה שניתנה בצו של שר המשטרה משנת 1995 לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969. עד אז שמור היה תפקיד זה למשטרת ישראל. התיקון נועד להסדיר בחקיקה את תפקידי המשמר וסמכויותיו, תוך התבססות על המודל הקיים היום ומבלי לגרוע מסמכותה הכללית של המשטרה להנחות את המשמר.

 עפ”י המוצע, הוגדרו למשמר בתי המשפט שני תפקידים מרכזיים: האחד, הגנה על הרשות השופטת על ידי אבטחת השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט לרבות בביתם כאשר הם מאוימים. האחר, שמירה על הסדר הציבורי בבתי המשפט, קרי, מניעת הפרות סדר, התפרעויות והפרת חוק בבתי המשפט.

 מאבטחי משמר בתי המשפט הינם עובדי מדינה, להם ניתנת הכשרה מיוחדת המקנה להם את הידע והמיומנות להגן על השופטים,  על ציבור באי בתי המשפט וכן לפעול בתחום בתי המשפט ובסביבתם הקרובה במקרים של הפרות סדר, ברגישות הנדרשת לשם השבת הסדר על כנו. מוצע ליתן למאבטחי המשמר שורה של סמכויות שיאפשרו מתן מענה אפקטיבי במסגרת התפקידים שהוגדרו למשמר בתי המשפט, לרבות: סמכות חיפוש על גופו של אדם, סמכות תפיסה, סמכות מניעה כניסה לבתי המשפט והוצאה מהם, סמכויות עיכוב ובנסיבות מסוימות, כגון ביצוע עבירה המעורר חשש לפגיעה בביטחון הציבור או חשש לשיבוש הליכי משפט – אף סמכויות מעצר. סמכויות אלו, מעצם טיבן, יש בהן משום פגיעה בזכויות יסוד ולפיכך, הרי שעיגונן בחקיקה הוא הכרחי.

 יובהר כי מדובר בסל סמכויות רחב מסל הסמכויות הנתון למאבטח פרטי לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס”ה – 2005, וזאת במטרה לאפשר את התנהלותו של המשמר בתחום בתי המשפט וסביבתו הקרוב באופן שיצריך מינימום של מעורבות משטרתית בהפעלת הסמכויות בשטח.

 מצ”ב תזכיר החוק כפי שהופץ.

 בברכה,

 דניאל אוחיון

 02-6466540

 dover@justice.gov.il

תזכיר חוק

  • שם החוק המוצע

     חוק בתי המשפט (תיקון מס’_) (משמר בתי המשפט), התשע”ד-2014.

  • מטרת החוק המוצע והצורך בו

משמר בתי המשפט משמש כגוף האחראי על שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור בבית המשפט ובסביבתו הקרובה ועל אבטחת שופטים, רשמים ועובדי בתי המשפט. תכלית החוק המוצע היא לעגן בחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ”ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) את תפקידי משמר בתי המשפט וסמכויותיו.

כיום מאבטחי משמר בתי המשפט פועלים מכוח הסמכה שניתנה להם בצו של שר המשטרה משנת 1995 לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969. פקודה זו בוטלה בחלקה והוחלפה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ”ו-1996 (להלן – חוק המעצרים). מוצע לעגן את סמכויות אנשי המשמר בחוק בתי המשפט ולהתאימן לדרישות התפקיד כפי שעלו מפעילותו השוטפת של המשמר במשך שנות פעילותו.

  • עיקרי החוק המוצע ודברי הסבר

החל מקום המדינה ועד לשנת 1995, האבטחה והשמירה על הסדר הציבורי בבתי המשפט הייתה מסורה למשטרת ישראל. שוטרים וקציני משטרה לובשי מדים נכחו באולמות המשפט, אבטחו את היכלות המשפט ונתנו מענה להפרות סדר וחוק. בשנת 1995 הוקם משמר בתי המשפט, אשר קיבל לידיו את תפקידי השוטרים ואת סמכויותיהם בשמירה על הסדר הציבורי בבתי המשפט ובאבטחת השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט.

מאז ועד היום משמר בתי המשפט אמון הן על אבטחה, קרי, מניעת פעילות חבלנית כלפי השופטים הרשמים ועובדי בתי המשפט, לרבות אבטחת שופטים ורשמים מאוימים בביתם והן על השמירה על הסדר הציבורי בבתי המשפט, קרי, מניעת הפרות סדר, התפרעויות והפרת חוק בבתי המשפט.

ברבות השנים התרחב משמר בתי המשפט וכיום הוא מונה כ- 750 מאבטחים ומאבטחות, וסגל פיקודי ומנהלי. מאבטחי המשמר הינם עובדי מדינה, אשר מקבלים את הכשרתם בבית הספר של המשמר והם כפופים לממונה הביטחון המשמש כמפקד המשמר ולסגל הפיקודי של המשמר.

התרחבות משמר בתי המשפט, חשיבות תפקידיו וטיב הסמכויות המוקנות לו, מעלים את הצורך בעיגון פעילותו בחקיקה ראשית, תוך התאמה למצב הקיים.

מובהר כי אין בתיקון דנן כדי לגרוע מסמכויותיה הכלליות של המשטרה ומהיותה הגורם האמון על הסדר הציבורי ועל השמירה על ביטחון הציבור, ובכלל זה הסמכות לתת למשמר בתי המשפט הנחיות מקצועיות בהתאם לאמור בסעיפים 10-11 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ”ח-1998.

על פי המוצע, יתווסף לפרק ד’ בחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ”ד-1984, סימן א’ שכותרתו “משמר בתי המשפט” ובו ייקבעו, בין היתר, תפקידי המשמר ותנאי הכשירות של ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי המשמר.

באשר לתפקידי המשמר, מוצע לקבוע כי למשמר בתי המשפט שני תפקידים מרכזיים: האחד, הגנה על הרשות השופטת על ידי אבטחת השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט לרבות בביתם כאשר הם מאוימים. השני, שמירה על הסדר הציבורי בבתי המשפט, קרי, מניעת הפרות סדר, התפרעויות והפרת חוק בבתי המשפט.

כמו כן, מוצע לקבוע כי בראש משמר בתי המשפט יעמוד ממונה הביטחון אשר ישמש גם כמפקד המשמר ויהיה אחראי על מילוי תפקידי המשמר. ממונה הביטחון יתמנה ע”י מנהל בתי המשפט בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, מתוך רשימת מועמדים שהקצין המוסמך אישר כי הם עומדים בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ”ח-1998 (להלן – החוק להסדרת הביטחון). כמו כן, נוכח העובדה כי בתי המשפט לעניינים מקומיים פועלים לעיתים במבנים השייכים לרשות המקומית והמאובטחים על ידה, מוצע לקבוע כי ממונה הביטחון יהיה רשאי להנחות את גורמי הביטחון של הרשות המקומית ומי מטעמה לעניין ביצוע תפקידי המשמר. מאבטחי הרשות המקומית יונחו במסגרת הסמכויות שניתנו להם על פי דין ואין באמור כדי ליתן להם סמכויות מאבטחי משמר בתי המשפט.

בין אנשי המשמר נמנה סגל פיקודי הכולל, בין היתר, את סגן ממונה הביטחון וקציני ביטחון מחוזיים. מוצע לקבוע כי הסגל הפיקודי יתמנה ע”י ממונה הביטחון לאחר שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיפים 4(ג) ו-5 לחוק להסדרת הביטחון.

   באשר להסמכת מאבטחי משמר בתי המשפט, מוצע לקבוע כי אלה יוסמכו ע”י ממונה הביטחון ובלבד שעמדו בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס”ה-2005 וכן במבחני מיון והערכה של משמר בתי המשפט. כמו כן, מוצע להסמיך את ממונה הביטחון לקבוע תנאים נוספים לעניין השכלתו, כישוריו וניסיונו של המועמד לתפקיד מאבטח משמר בתי המשפט.

זאת ועוד, מוצע לעגן בחקיקה את הסמכויות של אנשי המשמר הדרושות להם לצורך ביצוע תפקידם בבתי המשפט, בסביבתם הקרובה ואף מחוץ לכותלי בית המשפט בעת אבטחת שופטים ורשמים בביתם ובכלל זה:

סמכות חיפוש על הגוף – מוצע להסמיך את אנשי המשמר לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית משפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה למקום, אם הדבר דרוש לצורך קיום הוראת סעיף 256 לחוק העונשין, תשל”ז-1977, שעניינה איסור נשיאת נשק בבית המשפט.

סמכות התפיסה – מוצע להסמיך את אנשי המשמר לתפוס חפץ שהתגלה אגב החיפוש, העלול לפגוע או לסכן את ביטחון הציבור וכן לתפוס חפץ אסור שיש בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור ובסדר בבית המשפט. מכוח סעיף זה יוסמכו אנשי המשמר לתפוס, בין היתר, כלי נשק חם או קר ואף סם מסוכן.

סמכויות נלוות – מוצע להסמיך את אנשי המשמר למנוע מאדם המסרב להישמע להוראות איש המשמר כניסה לבית המשפט או להוציאו מבית המשפט ובמידת הצורך אף לעכבו עד לבואו של שוטר למקום.

סמכות העיכוב – מוצע ליתן בידי אנשי המשמר סמכות עיכוב כאשר קיים חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה. כמו כן, סמכות העיכוב תהייה נתונה לאנשי המשמר בנסיבות בהן התקיימו עילות המעצר.

סמכות המעצר מוצע להקנות לאנשי המשמר סמכות מעצר במקרים הבאים:

(1) כאשר אדם עובר בפני איש המשמר או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר ואיש המשמר סבור, בשל כך, שאותו אדם עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

(2) כאשר היה לאיש המשמר יסוד סביר לחשש שאי-מעצרו של אדם יביא לידי שיבוש הליכי משפט;

(3) כאשר ניתן ע”י בית המשפט צו מעצר או צו המורה על מאסרו המיידי של אדם הנמצא באולם בית המשפט;

(4) כאשר אדם אינו מציית להוראות איש המשמר שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין;

מוצע לקבוע כי אם בוצע מעצר בנסיבות האמורות, יימסר העצור לידי שוטר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר. כן מוצע להחיל על המעצר את הוראות סעיף 24 לחוק המעצרים וסעיף 19 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ”ט-1969, בשינויים המחויבים.

פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט – בדומה לסעיף 3(ב) לחוק להסדרת הביטחון וע”מ להבטיח את שלומם של שופטים, רשמים גם מחוץ מוצע לקבוע כי לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, יהיו לאיש המשמר הסמכויות על-פי החוק גם בעת ביצוע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות, בעת ליווי כלי רכב.

כמו כן, מוצע לקבוע כי אנשי המשמר לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשו בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויים, זאת מבלי לגרוע מאחריות משמעתית.

לסיום, נוכח העובדה כי משמר בתי המשפט פועל גם בבתי הדין לעבודה, מוצע לערוך תיקון עקיף לחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969, אשר יחיל את הוראות החוק המוצע, בשינויים המחויבים, על בתי הדין לעבודה.

  • השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

      יתוקן חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד- 1984.

      יתוקן חוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969.

  • השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה.

  • להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס’ __) (משמר בתי המשפט), התשע”ד-2014

הוספת סימן א’ לפרק ד’

1.

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984[1] (להלן – החוק העיקרי), בפרק ד’, אחרי סעיף 106 לחוק העיקרי יבוא:

                       “סימן א’: משמר בתי המשפט
הגדרות

106א. בסימן זה:

“חפץ אסור” – כל אחד מאלה:

  • כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש”ט-1949;
  • חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי”ד-1954;
  • סכין או אולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל”ז-1977, וכל נשק קר אחר;
  • חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993;
  • סם מסוכן – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973;
  • כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחיה, אשר יש בו או בשימוש כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט.

“סגל פיקודי” – סגן ממונה הביטחון, קצין ביטחון מחוזי, ראש מטה אגף הביטחון, מנהל בית ספר משמר בתי המשפט, מדריך ראשי בבית ספר משמר בתי המשפט, קצין מודיעין וסגל פיקודי נוסף, באישור מנהל בתי המשפט.

“קצין מוסמך” – כהגדרתו בסעיף 1(2) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ”ח-1998 (להלן – החוק להסדרת הביטחון).

כינון משמר בתי המשפט ותפקידיו 106ב. בבתי המשפט יפעל משמר בתי המשפט אשר תפקידיו הם:

  • להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט ובכלל זה, לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט.
  • לשמור על הסדר הציבורי ובטחון הציבור בבית המשפט ובסביבתו הקרובה וכן בהנהלת בתי המשפט.
ממונה הביטחון ותפקידיו 106ג. (א) מנהל בתי המשפט ימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ממונה בטחון אשר יהיה אחראי בפניהם על ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט.

 (ב) לא ימונה אדם לממונה ביטחון, אלא אם הקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון.

  (ג) ממונה הביטחון יכהן כמפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי למילוי תפקידי המשמר על פי חוק זה ובכלל זה, יהיה ממונה על שמירת הביטחון ועל קיום הסדר הציבורי בבתי המשפט, על אבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט ובקשר לכל אלה על אכיפת הוראות סימן זה והוראות שניתנו על פיו.

 (ד) בבית משפט לעניינים מקומיים רשאי ממונה הביטחון להנחות את גורמי הביטחון ברשות המקומית או את מי שהוסמך לכך על ידי ראש הרשות המקומית לעניין ביצוע תפקידי המשמר בבית המשפט לעניינים מקומיים לרבות באמצעות מאבטחי הרשות המקומית או מי מטעמה.

סגל פיקודי

106ד. ממונה הביטחון ימנה סגל פיקודי אשר הקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיפים 4(ג) ו-5 לחוק להסדרת הביטחון.

הסמכת מאבטח משמר בתי המשפט

106ה. (א) ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם כמאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס”ה-2005 וכן במבחני מיון והערכה של משמר בתי המשפט;

(ב) ממונה הביטחון רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין השכלתו, כישוריו וניסיונו של המועמד למינוי.

סמכויות חיפוש ותפיסה

106ו. לשם ביצוע תפקידי המשמר לפי חוק זה, יהיו לממונה הביטחון, לסגל הפיקודי ולמאבטח משמר בתי המשפט (בסימן זה – אנשי המשמר) הסמכויות הבאות בבתי המשפט ובסביבתם הקרובה:

  • ליתן הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או מתנהג באופן אלים או לכל אדם שיש חשד לגביו שינהג כאמור.
  •  לדרוש מאדם הנכנס לבית המשפט או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין.
  • לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית משפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה למקום אם הדבר דרוש לצורך קיום הוראות סעיף 256 לחוק העונשין, תשל”ז-1977. בסעיף זה, “חיפוש על גוף” – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ”ו-1996.
  • התעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה גם שלא בכניסה לבית המשפט.
  • חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
  • אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
  • לתפוס חפץ שהתגלה אגב החיפוש שהוא חפץ אסור או חפץ העלול לפגוע או לסכן את ביטחון הציבור. חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969, בשינויים המחויבים.
  • לדרוש שחפץ שאינו דרוש לנושאו אותה שעה לצורך עיסוקו יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית משפט.
סמכויות נלוות

106ז. סירב אדם להישמע להוראות אנשי המשמר, רשאי איש המשמר לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:

(א) למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט, הכל לפי העניין.

(ב) להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען או את הטובין האחרים, או להוציא את כלי הרכב מהמקום – הכל לפי העניין.

(ג) לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996 (להלן – חוק המעצרים) בשינויים המחויבים.

סמכות עיכוב ומעצר

106ח. (א) היה לאיש המשמר חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם בבית המשפט או בסביבתו הקרובה. סירב אדם כאמור לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו. על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים וכן סעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969 (להלן – פקודת החיפוש).

 (ב) היה לאיש המשמר יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות בסעיפים 23(א)(1) או 23(א)(3) או 23(ב) לחוק המעצרים, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם, ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר. על מעצר כאמור יחולו הוראות סעיפים 23(ג) ו- 24 לחוק המעצרים וכן סעיף 19 לפקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.

 (ג)  ניתן על ידי בית המשפט צו מעצר לפי הוראות סעיפים 17 ו 21 לחוק המעצרים או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש המשמר לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.

 (ד) לסגל הפיקודי ולאיש המשמר הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי סעיף 27(א) ו- (ב) לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט

106ט. לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, יהיו לאיש המשמר   הסמכויות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות, בעת ליווי כלי רכב.

סייג לאחריות

106י. אנשי המשמר לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשו בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין.

סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות

106יא. אין באמור בסימן זה כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט ולעניין זה יחולו סעיפים 10-11 לחוק להסדרת הביטחון, בשינויים המחוייבים.

הוספת כותרת 2.

אחרי סעיף 106י יבוא “סימן ב’ – הוראות שונות”.

תיקון עקיף לחוק בית הדין לעבודה 3.

בחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969[2], אחרי סעיף 39א יבוא –

“39ב. הוראות סימן א’ לפרק ד’ לחוק בתי המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, על בית דין שלפי חוק זה.”.

תחילה ותחולה 4.

תחילתו של חוק זה ביום פרסומו והוא יחול על אנשי המשמר אשר מונו ערב תחילתו.

הוראת מעבר 5.

איש משמר שמונה או הוסמך ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו כאילו מונה או הוסמך לפי חוק זה.

 [1] ס”ח התשמ”ד עמ’ 198

[2] ס”ח התשכ”ט, עמ’ 70.

Print Friendly, PDF & Email

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  Skip to content
אנו שמים דגש רב עבור התאמת אתר אינטרנט זה לתקן הנגישות הישראלי. באתר בוצעו התאמות נגישות לפי תקן 5568 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ניתן לגלוש בו באופן נגיש יותר דרך הדפדפנים כרום ופיירפוקסהננו עושים את מירב המאמצים על מנת לבצע התאמות נגישות באתר, ייתכן ובאתר זה ימצאו רכיבים ו/או עמודים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, במידה ונתקלת בכשל נגישות כלשהו נודה לך אם תדווח לנו על כך דרך עמוד יצירת הקשר. אנו נמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר גלישה נגישה ונוחה באתר זה לכולם.
סטטוס תאימות