נפתלי שילה בימ"ש לענייני משפחה רמת גן – פסק דין לקידום מכירות ספר של חברו פרופ' שחר ליפשיץ שצפוי לצאת לאור בשנת 2015 – תמ"ש 47769-01-12
השופט נפתלי שילה כל כך רצה להתפאר בפסק הדין שלו, כביכול על סוגייה תקדימית: איך מחשבים פערי שכר בין בני זוג כ”נכס עתידי”, שהוא שכח למחוק את שמות הצדדים.
בעמוד 10, פסקה 2, בציטוט של תשובת הבעל, נפתלי שילה השאיר את שם האישה, נאוה.
בעמוד 12, פסקה 6, שורה 8 שילה מצטט את דברי האישה וחושף את שם בעלה: “מסוכן לי להיות בקשר עם רמי“.
הנה לכם שם בני הזוג, מפיו של השופט: נאוה ורמי.
בהמשך נפתלי כותב כמה וכמה פעמים שנאוה עבדה ב”אימון אישי והעצמת נשים”.
הקלידו בגוגל המילים “נאוה אימון אישי והעצמת נשים“ וקבלו את שם משפחתה: בל-עש.
מגיעים לעמוד של בעלת הדין: http://www.golda.co.il/card/2016. שם רואים את הכתובת, התמונה והטלפונים של הגברת. כעת נותר רק לוודא שיש כזה זוג. הקלידו בגוגל “נאוה ורמי בל-עש”, ותקבלו בתוצאה הראשונה ממדריך הטלפון 441: בלעש רמי ונאוה, שטרן יאיר 18 קרית אונו – 441.
נקווה שנאוה ורמי, יגישו תביעה נגד נפתלי שילה על הפרת הפרטיות. בגין עוולה נזיקית שכזו הנהלת בתי המשפט משלמת סך של 150,000 ש”ח ל- 200,000 ש”ח.
בפסק דין זה נפתלי שילה החליט לקדם את חברו פרופ’ למשפטים בבר אילן, שחר לישיץ, אשר מצא דרך חדשה להעביר כספים מגברים לנשים: איזון פערי שכר עתידיים, כלומר כספים שייוצאו לאחר שבני הזוג נפרדים זה מזה.
לנפתלי שילה היה דחוף לפרסם את פסק הדין כדי לזכות במחמאות מדוברות בתי המשפט, שהוא שלח את פסק הדין לפרסום מבלי לעשות הגהה. מדובר ברשלנות, ולדעתנו שילה ישלם מכיסו סכום די נכבד לבני הזוג בלעש.
נפתלי שילה עושה קידום מכירות לספר של פרופ’ שחר ליפשיץ “השיתוף הזוגי” שיפורסם בשנת 2015
בעמ’ 24 לפסק הדין, פסקה שלישית, כותב שילה:
“בהקדמה לשער השלישי בספרו של פרופסור שחר ליפשיץ “השיתוף הזוגי” (טרם פורסם, צפוי להתפרסם בהוצאת בר אילן תשע”ה – 2015)”.
קראתם נכון. מדובר בספר שעדיין לא פורסם ויפורסם רק בעוד שנה! ב- 2015!
מניין לשופט נפתלי שילה עותק של ספר שלא יצא לאור?
מניין לשופט משפחה יש עותק של ספר שיפורסם רק בעוד שנה? מי העביר לו את העותק של הספר שלא פורסם? מתי ובאילו נסיבות? האם שחר ליפשיץ שלח לשופט טיוטה של הספר כדי שהשופט יעשה לו קידום מכירות לספר? ממתי שופטים עושים קידום מכירות ופרומושן לספרים שעדיין לא יצאו לשווקים? ומדוע בכלל השופט צריך לצטט מהפרופסור? מה יש, השופט לא יודע את החוקים בעצמו שהוא צריך להיזקק לפרופסור לתמוך בתוצאות של פסק הדין שלו?
שחר ליפשיץ ממציא פה תיאוריה חדשה, ולמעשה חוקים חדשים שהמחוקק לא חוקק, ומכיון ששילה לא יכול לצטט מהחוק, כי אין בחוק הוראה לפצות נשים על פערי שכר עתידיים, אז שילה מצטט מליפשיץ.
שילה מניח תשתית להשפיע על שופטים, שיש הלכה חדשה, גם אם היא לא כתובה בחוק יחסי ממון, ולפתוח גל חדש של תביעות נשים נגד גברים לפערי השתכרות.
התיאוריה החדשה בספרו העתידני של פרופ’ שחר ליפשיץ “השיתוף הזוגי”
כאשר הגבר מרוויח יותר מהאישה, אז בנוסף לכספים המגיעים לה: חצי מהרכוש וחצי מכל דבר, פלוס כתובה, פלוס מזונות ילדים, פלוס פיצויי מוניטין, ליפשיץ מציע לשלם לאישה כספים על חשבון המשכורת שהגבר ירוויח בעתיד. הוא מציע לקחת את הפער שבין המשכורת של הגבר למשכורת של האישה, ולהעביר לאישה פיצויי אובדן השתכרות, וכל זאת בהנחה שאותה אישה תרמה לקריירה של הבעל, ולא פיתחה קריירה לעצמה.
לפשיץ כותב ש”פיצויי פערי משכורת” זוהי המצאה שנועדה להזרים לאישה ‘מזונות אישה’, בתחפושת של חלוקת “נכס” עתידי שיצמח בעתיד, ולא קיים, ולא ידוע אם בכלל יתקיים. בחוק יחסי ממון לפיו מחלקים את הנכסים בין הגבר לאישה יש 2 סעיפים רלבנטיים: 5 ו- 8. סעיף 5 מגדיר מהם הנכסים שיש לחלק אותם כי הם נכסים זוגיים. נכסים כאלה בדרך כלל מחשבים באופן חשבונאי ומזמינים חוות דעת שמאי.
בעבר השופט צבי ויצמן כתב:
“המחוקק מנה בכלל הנכסים ברי איזון דווקא נכסים כספיים מוחשיים הניתנים לאומדן והערכה בתחשיב חשבונאי או אקטוארי פשוט יחסית ולא הכליל במסגרת נכסים אלו נכסים בלתי מוחשיים דוגמת – מוניטין, נכסי קריירה וכושר השתכרות… מכאן אתה למד כי הנכס העתידי, דוגמת כושר השתכרות, הינו נכס המשפיע על אופן ביצוע האיזון להבדיל מהיותו נכס אשר יש לאזן אותו עצמו באופן חשבונאי”.
בסעיף 8, לעומת זאת, כתוב שאחרי שקבעו מה כלל מסכת הנכסים הזוגיים, אין חובה לחלק אותם 50%-50%, וניתן לשנות את החלוקה כדי לעשות צדק, מה שנקרא: “כלי אקוויטבילי = עשיית צדק לפנים משורת הדין”. פה, בסע’ 8, אם יש פערים מאוד גדולים או איזה גורם מיוחד המצדיק לתת לבן זוג אחד יותר מ 50%, אפשר לקחת בחשבון את העובדה שיש נכסים עתידיים שיבואו לחלוקה של מה שהוגדר בסע’ 5. אבל המחוקק החריג את הנכסים העתידיים מסע’ 5, כלומר אלה נכסים שאין לחלק אותם, אבל השווי שלהם יתבטא בשינוי האחוזים לחלוקה.
פרופ’ ליפשיץ והשופט שילה מציעים להתייחס לכל מה שנכלל בסע’ 8 ויכול להשפיע על חלוקה לא שוויונית, כאילו זה מצוי בסע’ 5 ולחלק אותו בצורה חשבונאית, כאילו זה ניתן למדידה. בקיצור, מדובר בתרגיל ביזיוני שמלוווה בכל מיני התפלפלויות והרבה שקרים, איך לעקוף את מה שכתוב בחוק.
