פקידי הסעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים
המחוקק העניק לפקידי סעד סמכויות רבות עוצמה, אבל מדוח המבקרת עולה כי הוראות החוק, המחויבות למסור את חוות דעת המוגשת לבית המשפט גם להוריו של הקטין המטופל, לא תמיד הופעלו בדרך נאותה.
במקרים חריגים, נמצא שפקידי הסעד מסרו לבתי המשפט נתונים לא מדויקים.
בדוח גם נקבע כי סדרי הפיקוח והבקרה על פקידי הסעד המקומיים אינם מספיקים.
פקיד סעד הוא עובד סוציאלי שהתמנה לבצע הוראות במטרה להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, כקטינים, או חולי נפש.
הפקיד מוסמך לחקור בעניינו של קטין ולהכין חוות דעת (תסקיר) בעניין, אליה מצורפות המלצות טיפוליות, אם בית הדין מצווה זאת עליו.
לפי חוק הסעד, יש להגיש את חוות הדעת לבעלי הדין, כלומר – בני משפחתו של הקטין, כדי שיוכלו להציג בבית המשפט כל טענה נגדית, אלא אם בית המשפט הורה שאין למסור את תוכן חוות הדעת.
בדיקת מבקרת המדינה העלתה כי בשניים מבין ארבעה בתי משפט לענייני משפחה שנבדקו, חוות הדעת לא נמסרו כלל לבעלי הדין.
במקרים רבים שבהם חוות הדעת עומדות לרשות בעלי הדין, פקידי הסעד מגישים אותן זמן קצר בלבד לפני עריכת הדיון, ולפעמים ביום הדיון עצמו.
משרד מבקר המדינה העלה כי הרישום של פקידי הסעד בתיקים שהם מנהלים בלשכות הרווחה ובחוות הדעת – לא תמיד מלא ומדויק. הדוח מצא כי בכמה חוות דעת לא דייקו פקידי הסעד בפרטים מסוימים, מהם חשובים לקבלת החלטה בעניינו של הקטין.
חוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד במקרים דחופים להוציא קטין מביתו באמצעות צו חירום, שתוקפו אינו עולה על שבוע. לאחר מכן דרוש אישור בית המשפט להארכת תוקף הצו. היות שמדובר בסמכות רבת עוצמה, נקבעו מנגנוני בקרה, ובהם חובת פקיד הסעד שהוציא צו חירום להודיע מיד לפקיד הסעד הראשי על נסיבות הצו.
בבדיקת המבקרת עלה, שבמקרים רבים לא שלחו פקידי הסעד המקומיים אל פקידי הסעד המחוזיים העתקים מהצווים שהוציאו.
עוד התברר, כי בכשליש מצווי חירום שהוצאו בתקופת הביקורת במחוז תל אביב והמרכז, לא היו רשומות נסיבות הוצאתם
