משטרה בהפרעה – חשפו קטינה נזקקת שהוצאה ממשמורת הוריה עם שמה ופניה בניגוד לחוק הנוער סעיף 24 האוסר זיהוי ופרסום קטינים

משטרת ישראל היא גוף עברייני פורע חוק. תאוותם לפרסומי יחצ"נות והאדרת שמם גורם להם לחטוא פעם אחר פעם ולעבור על החוק. אמש, חשפה "משטרת ישראל העמוד הרשמי" בעמוד הפייסבוק בפני מיליוני אנשים, את מצבה האישי של הקטינה נ' שהוצאה בצו בית משפט למשמורת המדינה, בניגוד לסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).לו היתה אמא של הקטינה חושפת את בתה בתמונות אלו, מן הסתם היתה נמצאת ברגעים אלו בתא המעצר כשמוגש נגדה כתב אישום חמור.

על מנת לא לעבור על החוק, הסרנו את הפרטים החסויים שהמשטרה חשפה בפני כל המדינה:

סעיף 24 לחוק הנוער קובע כך:

24.   הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון: תשכ"ח, תשמ"ח, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד, תש"ע, תשע"א)

א.   אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977   (להלן – חוק העונשין):

1.   המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:

א.   הקטין הובא בפני בית משפט;

ב.   עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;

ג.   הקטין ניסה להתאבד או התאבד;

ד.   דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;

ה.   הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;

ו.    נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955‏ או מעשה טרור, או עד להם;

ו1. הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;

ז.   דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;

ח.   דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;

ט. דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין.

2.   המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.

א1. בסעיף זה –

"קטין" – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוא בישראל;

"בן משפחתו" – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.

ב.   לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.

24א. פרסומים מותרים (תיקון: תשכ"ח, תש"ע)

סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפיסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת-עבירות, חקירת-מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.

24ב. שמירת דינים (תיקון: תשכ"ח)

סעיפים 24 ו-24א באים להוסיף על איסורי-פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.

24ג. צילום קטין תוך פגיעה בפרטיותו (תיקון: תש"ע)

ההגנות המנויות בסעיף 18(2)(ב) ו-(ד) ו-(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לא יחולו על צילום קטין שנעשה בנסיבות המנויות בסעיף 24(א)(1), תוך פגיעה בפרטיותו של הקטין כמשמעותה בסעיף 2(1) לחוק האמור, למעט צילום לפי סעיף 24א או צילום של התרחשות עבירה.

שוטרים פורעי חוק המתנהלים כאילו לית דין ולית דיין.

ואת הדברים סיכם עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער, בפשטות:

"אין על משטרת ישראל שלנו. מפרסמת פרטים ותמונה של ילדה נזקקת בניגוד לסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשחגה).

נ' היקרה, לכמה זמן צו ההוצאה ממשמורת שלך? שנה, שנתיים? עד גיל 18?

טאמבלים רציניים. משטרע בהפרעה."

הצביעות של משרד הרווחה ומשטרת ישראל אינו יודעת גבולות.

כשהאמא ש' (המיוצגת על ידי עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער) פרסמה את סיפור חטיפת בנה שהוצא ע"י משרד הרווחה, מבלי שפרסמה את תמונותיו, מיהרו פקידות הסעד והוציאה נגדה צו איסור פרסום, המשטרה עצרה את האם, חקרה אותה שעות מרובות כשהחוקרים מטיחים בה שהוא חושפת את בנה בניגוד לסעיף 24 לחוק הנוער, בקישור כאן: