בג”ץ תחת פקידי סעד – הנוקשות, האטימות והסתרת הפנים של בג”ץ כלפי האמא לורי שם טוב
מרץ 2010 – מה קורה בוקר אחד כשפקידת הסעד לחוק הנוער “סבורה” כי ילדיך בסיכון, לוקחת אותם ממך למקום חסוי, לא מאפשרת לך לראותם מעל שנתיים מאחר והיא “סבורה” כי המפגשים לא עולים יפה, ודורשת כי תעבור אבחון וטיפול אצל מטפל שהיא תקבע (ואתה תשלם כמובן הרבה כסף), ואין לה בדל ראיה נגדך, ובתי משפט לנוער רואים המלצותיה כסוף פסוק (חותמת גומי)?
התשובה ברורה: אתה עותר לבית משפט הגבוה לצדק (בג”צ) על מנת שיבדוק אם יש הצדקה לחריצת דין בענייני נפשות על סמך “סברותיה” של פקידת הסעד, ללא תשתית ראייתית או עובדתית.
ומה תשובתו של בג”צ (איילה פרוקצ’יה, ג’ובראן, רובינשטיין), האם בג”צ יחקור את העובדות והראיות וההיגיון לפיו פעלה פקידת הסעד או שמא יפעל כפתי, (ראש קטן) ויקבל את סברותיה כסוף פסוק?
תשובת בג”צ:
“גורמי המקצוע סברו כי נשקפת לקטינים סכנה תכופה אם ישארו במשמורתה של העותרת. טוב תעשה העותרת אם תשתף פעולה עם המומחה שמינה בית המשפט לענייני משפחה, כך שניתן יהיה להתחיל מסלול טיפולי לחידוש הקשר בינה לבין הקטינים”.
במילים אחרות בג”צ לא רק שפועל כפתי וקונה את כל “סברותיה” של אתי דור דוברובינסקי פקידת הסעד, אלא מכין מלכודת קטלנית נוספת חדשה להמשך התלות בפקידת הסעד ומומחה מטעמה, שיזהר מאוד לא להיחשב כגורם מקצועי שאינו משתף פעולה עם פקידת הסעד, שהרי מי ימצא לו לקוחות מוחלשים ואומללים בעתיד.
בפועל, מומחה משרד הרווחה קבע כי האמא אינה מסוכנת לילדיה! ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי שיקרה את בית המשפט.
מתוך תיק המשפחה חקירה נגדית של ב”כ הגרוש:
12.11.2011 חוות דעת מכון מיפל למסוגלות הורית ד”ר שרה יעקב בין לורי שם טוב לבנה אריאל, קובץ pdf
