נשים בעולם העסקים 4: בינת שוורץ כישלון חמוץ השאירה 3,602 ניצולי שואה ללא דיור ציבורי וייקרה את מחירי הדירות

באוגוסט 2016 מסתיימת כהונתה של הגברת בינת שוורץ, אחראית על תכנון הדיור במדינה. האם היא ראויה להארכת כהונה? מדובר ב”יסמנית” של כחלון. מה שהוא מבקש, היא עושה. בעלה דודי רוסו, קבלן צמרת נהנה מהתכנונים שלה. האם זה טוב למדינה?

בדה במרקר כמובן מייחלים שיאריכו לה את הכהונה ועושים לה כתבות תדמית. ראו כתבה של נמרוד בוסו מתאריך 3.5.2016 משרד האוצר רוצה להאריך בשנה נוספת את כהונת בינת שוורץ, ראש. כיום היא מצהירה ש“לא נראה לי שמחירי הדיור יירדו בשנים הקרובות” – כלכליסט. אם ככה, אז היא כישלון בהודאה עצמית. למה להאריך את כהונתה? הסוגדים קוראים לה “האישה הכי חזקה בענף הנדל”ן”. מאחורי הטייטל הבירוקרטי האפרפר שלה מסתתר הכוח לקבוע את היצע הדיור בשוק, באמצעות הכרעות בשאלות מפתח כמו כמה יחידות דיור ייבנו, היכן, וכמה זמן ייקח לאשר את תוכניות הבנייה. בלי המילה שלה רשות מקרקעי ישראל לא יכולה לשווק קרקעות. זה גם המקום שבו נקבעות יכולות המימוש של הבטחות הפוליטיקאים.

בינת שוורץ השאירה 3,602 ניצולי שואה ללא דיור ציבורי

ביום 4.5.16 יום למחרת הכתבה האוהדת שעשו לה בדה-מרקר, הופיעה באותו עיתון כתבה: 3,602 קשישים ניצולי שואה ברשימת המתנה לדיור ציבורי.  אם 3,602 ניצולי שואה מחכים לדיור ציבורי, ובינת שוורץ היא האחראית על תכנון הדיור במדינה, איך אפשר להגיד שהיא הצליחה בתפקידה וראוייה להמשיך? קיראו כאן:http://www.themarker.com/realestate/1.2933280  בלתי נתפש: כמה קשישים ניצולי שואה עדיין ממתינים לדיור ציבורי–.

נניח לרגע את כישלון הטיפול בניצולי שואה. מה עם דיור ציבורי לשאר החלשים בציבור? במקום לדאוג להם, מגישים להם תביעות פינוי. ובכלל, מה עם סיכויי הצעירים לקנות דירה? במחיר של דירה אחת בישראל אפשר לקנות 3 וילות בפלורידה. זה הגיוני? כל זה קורה בקדנציה של בינת שוורץ, והיא רוצה להמשיך בתפקידה? מחירי הדיור עולים. דירות להשכרה בעלות שפוייה כמעט ואין. החברות לדיור ציבורי מחלקות לעובדים משכורות עתק, ורק מחפשים איך לגרש דיירים מבתיהם. זה נקרא תכנון דיור? זו הצלחה?

יהודה ויינשטיין היועמ”ש לשעבר הורה על חקירה משטרתית נגד בינת שוורץ

האם היא נקייה מרבב? האם היא אמינה? מה עם ניגוד אינטרסים? גם זה יש והרבה. “בנוסף, התאפיינה הקדנציה של שוורץ בהאשמות חוזרות ונשנות לגבי פעילות בניגוד עניינים, שנבעו מהיותו של בן זוגה, דוד רוסו, בעל החברה הגדולה ביותר בישראל לניהול פרויקטי נדל”ן במרחב הכפרי. במהלך השנים האחרונות ניהל ארגון אדם טבע ודין מאבק משפטי לחשיפת לקוחותיו של רוסו, ולבסוף אכן נאותה המדינה לחשוף את הרשימה לפני כמה חודשים. מהרשימה עלה כי כיום נמנים על קהל לקוחותיו של רוסו כ–70 מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ, ובעיקר באזור המרכז. כתוצאה מכך, לחלק ניכר מהתוכניות שקידמה שוורץ במהלך כהונתה היה באופן בלתי־נמנע השפעה על לקוחות בן זוגה.

שוורץ, מצדה, לא נמנעה בכמה מקרים מהשתתפות בדיונים וגיבוש תוכניות והחלטות, שהיה בהן כדי להשפיע באופן ישיר ולהיטיב עם לקוחותיו של רוסו. בעקבות כמה מהמקרים האלה אף הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, על פתיחת חקירה משטרתית נגד שוורץ, אך לאחר סיומה החליט להעביר את המשך הטיפול למסלול המשמעתי בנציבות שירות המדינה. זו סיימה לפני כחצי שנה את הבדיקה – וקבעה כי אין מקום לצעדים נגד שוורץ, מלבד שקילת מתן הערה בהתייחס לאחד המקרים”.

קיראו כאן: חשד: בינת שוורץ קידמה פרויקט יוקרה והסתירה ניגוד עניינים –

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=

בינת שוורץ קידמה הליך לאישור בניית 31 וילות עם נוף לים על קרקע שבבעלות קיבוץ מעין צבי, אך לא גילתה כי הקיבוץ שכר את שירותיו של בן זוגה כיועץ ■ משרד המשפטים בודק חשש לניגוד עניינים בפרויקטים נוספים.

ריח רע נודף מההליך לאישור בניית 31 וילות עם נוף לים על קרקע שבבעלות קיבוץ מעין צבי, בתחום המועצה המקומית זכרון-יעקב. משרד המשפטים מסר לאחרונה לבית המשפט המחוזי בחיפה כי הוא בודק חשש לניגוד עניינים בהליך לאישור הפרויקט. זאת, בתגובה לעתירה מינהלית שהוגשה בעניין על-ידי קבוצת תושבי זכרון-יעקב נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

מהו טיב ניגוד העניינים? כנראה, מדובר בכך שבן זוגה של מנהלת מינהל התכנון, בינת שוורץ, שתמכה באישור הפרויקט בדיונים בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולתנ”ע) שבראשותה, נשכר על-ידי קיבוץ מעין צבי, בעלי הקרקע, לצורך ייעוץ בתחום הבנייה הכפרית. ניגוד העניינים הזה הוא לא סימן השאלה היחיד בקשר לפרויקט. גם התנהלות המועצה המקומית זכרון-יעקב, והעומד בראשה אלי אבוטבול, שגילה נחישות אין קץ לקדם את הפרויקט, מעוררת תהיות.

פרקליט מחוז חיפה (אזרחי), עו”ד איתן לדרר, הודיע במארס, כי “בימים אלה נבדק במשרד המשפטים חשש לניגוד עניינים בקשר לתוכנית נשוא העתירה, שיכול ותהיה לו השפעה על תקינות ההליך התכנוני שהתקיים עד כה בקשר לתוכנית”. הדברים נכתבו במסגרת תגובה לעתירת תושבי זכרון-יעקב נגד התוכנית, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שחר לוינזון ואורן כץ ממשרד יוסף ישורון.

הפרקליטות הודיעה בהמשך כי לאור הסכמתה, הוולנת”ע תדון מחדש בתוכנית, כדי לקדמה “ביעילות ובמהירות”, ועל-מנת שלא יעלו טענות לניגוד עניינים. הדיון יתקיים היום (ג’). 24/11/2015.

31 יח”ד אינן מטרה מיוחדת שמצדיקה שינוי ייעוד למגורים

היזמית שמאחורי שכונת הווילות הקטנה שבה עוסקת העתירה, היא חברת אמירי גן שבבעלות הקבלן עודד תורג’מן. תורג’מן, שנחשב למקורב ביותר לראש המועצה אבוטבול, עומד מאחורי פרויקטים גדולים אחרים בתחום המועצה, שאבוטבול מרבה להציג את בנייתם כהישג של המועצה בראשותו. אבוטבול נלחם כדי לקדם את אישור הפרויקט חרף קשיים רבים, ואף יזם תוכנית-אב חדשה בתחום התיירות, כדי להכשיר את התוכנית ולרצות את דרישות משרד התיירות. הוא אפילו התייצב בעצמו לדיונים בוולנת”ע ונשא דברים בשם המועצה, אף שהפרוטוקול לא דרש את התייצבותו.

אחת מהטענות המרכזיות בעתירת התושבים נגד התוכנית, נוגעת לאופן שבו הושגה הסכמת משרד התיירות לאישורה. הקושי המרכזי לאישור הפרויקט מבחינה תכנונית, נגע לכך שהקרקע נועדה למלונאות, והיה צורך להסב את ייעודה למגורים. לצורך כך נדרשה המלצת משרד התיירות, שלפי תנאי תוכנית המתאר הארצית (התמ”א) תינתן רק מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

כדי לדלג מעל המשוכה הזו, המועצה יזמה תוכנית-אב חדשה לתחום התיירות, שבה בין היתר, הוצג הפרויקט לבניית 31 הווילות כתוכנית לבניית “דיור בר-השגה”, מצג שחוסר הדיוק בו ניכר על פניו. אך זהו לא המצג הבעייתי היחיד שהציגה המועצה.

ניגוד אינטרסים מגרש החניה למטוסים בעובדה

הנה עוד סיפור: בינת שוורץ אישרה  תוכנית להקמת מגרש חנייה ענק למטוסים בשדה התעופה ‘עובדה’. ל’ערב ערב’ נודע, כי אחת הטענות המרכזיות, נוגעת לכך שמנהלת מינהל תכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ (שאנשיה ניהלו את הדיון האחרון בו אושרה התוכנית), שימשה עד מינויה לתפקיד לפני חודשים אחדים, כיועצת של יזם הפרויקט. בנוסף, בן זוגה של שוורץ, דודי רוסו, ממשיך לשמש כיום כיועץ לאותו יזם בפרויקט ב’עובדה’. רוסו אף השתתף לפני חודש בדיון שהתקיים בנושא במשרד הפנים, בו הוחלט לאשר את התוכנית.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה ל’ערב ערב’:

“בינת שוורץ ובן זוגה, דוד רוסו, חתומים על הסכם ניגוד עניינים שנוסח ואושר על ידי משרד המשפטים, והם פועלים בהתאם להסכם זה”. דודי רוסו אמר לנו: “קיבלתי אישור מהיועץ המשפטי לממשלה לסגור פרויקטים מסוימים. אני פחות או יותר סוגר את הדברים, וזה היה אולי האחרון שלהם. ‘עובדה’ הוא אחד הפרויקטים שהותר לי לטפל בהם, אבל גם כאן הוטלו עלי הרבה מאוד מגבלות שאני לא זוכר אותן כרגע במדויק, אבל אני מחויב להן”.

— במקרה הזה מדובר בבעיה כפולה. בינת שוורץ הייתה היועצת של אותם היזמים בפלמחים.

“בדיוק בגלל זה לא רק אני מנוע, אלא גם היא מנועה. למעשה באותו יום שהיא התמנתה לתפקיד, היא הפסיקה את ההתקשרויות איתם, הודעה נשלחה לחברה מטעמה. והיא מנועה לא רק מלטפל בפרויקט, אלא גם בחברה עצמה. בכל פרויקט אשר יהיה. המגבלות עליה הרבה יותר רחבות מאשר רק הפרויקט הזה. אסור לה לשמוע או לדבר או לפגוש או לדון או לדעת או לראות, לא רק בפרויקטים האלה, אלא גם בפרויקטים עתידיים של כל החברות השייכות לאותם היזמים”.

— כמה זמן אתה עובד עם חברת ‘איירפארק’ (יזם הפרויקט ב’עובדה’)? “הרבה זמן. לא זוכר”.

— עוד לפני שבינת שוורץ מונתה כמנהלת מינהל התכנון?

“כן”.

— במקביל לתקופה שבה היא שימשה כיועצת של אותם היזמים?

“כן”.

זאת האישה שיודעת איך לתכנן את מלאי הדיור במדינה? זו רוצה שיאריכו לה את הכהונה? מה עם פלילים וחקירות במשטרה? גם זה יש, והרבה. בינת שוורץ דורשת משירות המדינה לטהר את שמה – כלכליסט, בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון, תיחקר בנציבות שירות המדינה – .., וגם אצלנו:  בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון, תיחקר בנציבות שירות המדינה – ...

ומה עם שקיפות?  הגישו נגדה עתירה לחופש מידע. העתירה נמחקה.  השופטת נאוה בן אור טיפול כושל בעתירה לחופש המידע: מחקה …

איפה ה 200,000 דירות?

ב 2011 היא שחררה כתבה לעיתונות שNews1 | בינת שוורץ מגלה: פיגור של 200 אלף דירות, אז איפה כל הדירות האלה?  מישהו הקים דירה אחת?

מתוך כתבת תדמית ויחצ”נות של נמרוד בוסו

http://www.themarker.com/realestate/1.2931745

שר האוצר, משה כחלון, ויו”ר מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, מעוניינים להאריך את כהונתה של ראש מינהל התכנון, המתכננת בינת שוורץ, בשנה נוספת – כך נודע ל-TheMarker. אם שוורץ תסרב, תסתיים כהונתה בת חמש השנים במועדה המתוכנן באוגוסט 2016. לעת עתה, המשך כהונת שוורץ לקדנציה שלמה נוספת אינו עומד על הפרק.

במשרד האוצר מרוצים מאוד מתפקודה של שוורץ והיו מעוניינים להשאירה בתפקיד לשנה נוספת, כי היא מלקקת לכחלון. בימים האחרונים התקיימו שיחות גישוש עם שוורץ באשר לאפשרות כי תשקול להאריך את כהונתה, אך היא עדיין לא גיבשה את דעתה בנושא. אפשרות נוספת היא ששוורץ “תסכים” להארכת כהונתה בכמה חודשים.

שוורץ נכנסה לתפקידה באוגוסט 2011, בשיאה של המחאה החברתית. בתקופה זאת ספגה מערכת התכנון אש רבה בגין מה שנתפש על ידי גורמים רבים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואגף התקציבים במשרד האוצר, כעודף ביורוקרטיה וסירבול של המנגנון.  היא לא הצליחה לעשות שום דבר בנושא.  כישלון מוחלט.

במהלך כהונתה של שוורץ יזמה הממשלה מספר גדול של יוזמות שמטרתן לקצר את הליכי התכנון, בין היתר על ידי יצירת ועדות עוקפות למערכת התכנון – כגון וד”ל ו־ותמ”ל. שוורץ, כמי שעומדת בראש המערכת, היתה שותפה מלאה לחלק גדול מהתהליכים, שתאמו את תפישת עולמה.  לא יצא מזה כלום.

היא טוענת שהישגה הגדול של שוורץ בתקופת כהונתה הוא “הזינוק במספר יחידות הדיור המאושרות” מדי שנה על ידי מערכת התכנון, על זרועותיה השונות – מ-32.5 אלף יחידות דיור שאושרו ב-2011, ל–75.4 אלף יחידות דיור שאושרו ב-2013, ועד לכ-100 אלף יחידות דיור שאושרו במהלך 2015 – כ–75 אלף מהן באמצעות הוועדות המחוזיות ו-25 אלף באמצעות הוועדה לתכנון מהיר שהוקמה בימי שר האוצר יאיר לפיד (ותמ”ל).  נו, 32,500 דירות במדינה של 8 מיליון זה הישג?  זו בדיחה.

הביטו כיצד מספלים תמונת מצב: כותב נמרוד בוסו ש”לצד הגידול בתפוקת הוועדות, חל גם שיפור מסוים בקצב עבודתן: ב-2011 נדרשו 3.4 שנים בממוצע לאישור תוכנית בוועדה המחוזית, מיום הגשתה ועד יום פרסומה ברשומות – וב–2015 ירד פרק הזמן הזה ל-3.1 שנים”.  ירידה של 3 חודשים ועדיין מעל 3 שנים, וזה הישג?  צוחקים עלינו.

עוד כותב בוסו ש”מאפיין נוסף של כהונת שוורץ במינהל התכנון הוא מתן דגש, לראשונה זה עשורים, לתכנון במגזר הערבי”.

נו, ראיתם שמישהו מקים מגדלי מגורים לגובה אצל הערבים? אין להם איפה לגור אז הם עוברים לערים היהודיות. ממש הצלחה.

בינת שוורץ הייתה ממכנני הולילנד

בינת שוורץ (56), אם לשניים, גדלה בראשון לציון ואוחזת בתואר שני בגיאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא היתה המתכננת הראשונה של החברה להגנת הטבע, ובהמשך זכתה בדימוי של בולדוזרית כשכיהנה כסמנכ”לית בחברת אביב תשתיות, ובמוניטין של מי שאינה חוששת להתעמת כשכיהנה כסמנכ”לית במע”צ, תפקיד שאיישה רק שנתיים. “בדיעבד, האופי שלי ושל המשנה למנכ”ל, יהודה בר און, היה דומה מדי”, היא אומרת על התפקיד ההוא. “שנינו היינו כוחניים ומשכנו לכיוונים מנוגדים. זה לא עבד. עזבתי כשהבנתי שאין לי יכולת להשפיע ועמדתי לא מתקבלת“. גם כניסתה למינהל התכנון לא עברה בלי חיכוכים. עמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון ניסו לסכל את מועמדותה עוד בשלבי האיתור, ופנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבקשה שישקול שוב את מינויה נוכח מעורבותה באישור תוכניות הבנייה בפרויקט הולילנד: שוורץ היתה מתכננת מחוז ירושלים בשנים 2001–2004, והשתתפה בדיון שבו הופקדה לאישור תוכנית שהגדילה את שטח המגורים בפרויקט הולילנד וגרעה לטובת הפרויקט שטחים שנועדו לתיירות.

מנעה בניה במרכז לחיזוק הפריפריה

האם בינת שוורץ עברה לגור באיזו פריפריה כדוגמא אישית? כמובן שלא. הטמטום הכי גדול של האישה הזו הוא שהיא יישמה תכנית לתגבר את הפריפריה בכך שלא אישרה בניה במרכז, ובמיוחד בניה לגובה, כדי שהציבור יעבור לגור בפריפריה. כמובן שאף אחד לא עבר לפריפריה. מחירי הדיור במרכז עלו, ויחד איתם העלו גם את המחירים בפריפריה, וככה לכולם עלו המחירים והתכנית נכשלה. טמטום. הנ”ל גם פעלה לצמצם את מגרשי החניה בבניה חדשה, כדי לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית. אבל בגלל שהתחבורה הציבורית היא על הפנים, אף אחד לא נוסע בתחבורה ציבורית, ונגרמה צפיפות ענק בערי ישראל. במקום להקים חיונים תת קרקעיים בכל מקום אפשרי כדי להוריד את הרכבים מתחת לאדמה, הסתומה הזו פקקה לנו את הרחובות במכוניות שמחפשות חניה.