נשים בעולם העסקים 5: לילך אשר טופילסקי מנכ”לית בנק דיסקונט כוכבת הלבנת כספים למיליארדרים מבוקשת ע”י שופטת אוסטרלית
האם קיימת תקרת זכוכית שמונעת מנשים להתקדם בעולם העסקים? האם נשים הן עדינות ומסכנות שאינן יכולות לדרוש שכר ראוי לעבודתן? המערכת עוקבת אחר נשים שעלו לגדולה, והפעם לילך אשר-טופילסקי, מנכ”לית בנק דיסקונט. מסתבר שבימים אלה הגברת לילך אשר טופילסקי מבוקשת באוסטרליה בגין סיוע (בעצמה) ליהודים אוסטרלים להתחמק ממס הכנסה ומס חברות אוסטרלי. כל הפעולות האלה נועדו להלבין כספים שהוחבאו בשוויץ.
חוץ מכתבות תדמית המהללות אותה כאישה “פורצת תקרת זכוכית”, אין הרבה מידע עליה. מתברר שהפכה כוכבת בזכות תיקי פורפוליו של הלבנת כספים. נו, אז על פעילות פלילית מגיע לה לככב כ”פורצת תקרת זכוכית”?
בתמונה: הכוכבת של בנק דיסקונט מומחית בהלבנת כספים למילארדרים לילך אשר טופילסקי
על פי כתבה בעיתון האוסטרלי הנפוץ דה אוסטרליאן, הגברת לילך אשר טופילסקי העלימה 120 מיליון דולר מרשויות המס באוסטרליה עבור משפחה של יהודים שמוכרים שם מיצים סחוטים בשם “נודי”. בישראל הכתבה מוצנעת, כדי לא להוריד את מניות הבנק. מה רוצה בית המשפט באוסטרליה ממנכ”לית בנק דיסקונט? – שוק ההון?
המעשים הללו לא חדשים. גם בארה”ב עשו הבנקאים הישראלים דברים דומים. אפילו ציידו את היהודים האמריקאים בטלפונים לא חכמים שאי אפשר לעקוב אחריהם עם מספר אחד מתוכנת מראש למפקדת הבנק כדי לתת הוראות להעברת כספים לשוויץ. בראש המזימה עמדה גליה מאור, אישיות מוערכת בארץ, אבל בארה”ב היא נחשבת פושעת, ונאלצה לשלם הרבה כופר. רק בגלל שהאמריקאים היו נחושים לחקור, בישראל נאלצו להתמודד עם הבעיה.
השופטת שהוציאה את הצו לחקירתה של לילך אשר טופילסקי היא מליסה פרי, וזאת בגין מעשיה של לילך בהיותה מנכ”לית בנק מרכנתיל, חברת הבת של דיסקונט שהפך בנק מומחה להלבנת כספים. יודגש שמדובר בחיקור דין אישי על מעשיה, ותפקידה ביצירת מנגנוני הלבנת הכספים, וזה לא חיקור דין רק בגלל שהיא מנכ”לית הבנק. השופטת מליסה פרי כתבה שאין סיכוי שלילך אשר טופילסקי תגיע לאוסטרליה כדי להעיד ולכן ביקשה ממדינת ישראל לזמן אותה לבית משפט ישראלי ולהיחקר בפני שופט ישראלי.
שימו לב שזה לא סוף הפרשה. יש עוד 20 מיליון $ שהאוסטרלים עוד לא ביררו אם הם עברו דרך בנק הפועלים או בנק לאומי, כך שצפויים עוד חיקורי דין. מעניין אם זה יהיה בדלתיים סגורות (לפני בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל היא עבדה בבנק הפועלים).
בקבוצת “באים לבנקאים” לא ממש אוהבים אותה: לילך אשר טופילסקי הגנבת | באים לבנקאים. הטענה היא שהיא עושה תספורות למיליונרים, אבל כשהאזרח הקטן נכנס לחוב קטן היא משסה בו את כל מנגנוני הגבייה הדרקוניים של ההוצאה להורג, ולא מוותרת על אף גרוש.
הכתבה על חיקור הדין
האחים מיכאל ואנדרו בינטר חשודים בהונאת מס בכ-290 מיליון שקל – תוך שימוש בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט ■ הבוקר דווח בגל”צ כי בית המשפט באוסטרליה מעוניין לקדם את החקירה ומבקש לתשאל את הנהלת דיסקונט
כתבתה של רותי לוי:
בית המשפט הפדרלי באוסטרליה הורה לשלוח בקשה לתשאול הנהלת בנק דיסקונט והמנכ”לית לילך אשר טופילסקי. כך דווח לראשונה על ידי הכתב תומר ורון מגל”צ.
הבקשה היא חלק ממשפט שמתנהל באוסטרליה נגד חברת מיצים טבעיים של האחים מיכאל ואנדרו בינטר (Binetter). רשויות המס באוסטרליה חושדות שהחברה, Nudie Juice, ביצעה העלמות מס, בין היתר באמצעות הבנקים הישראלים פועלים ובנק “מרכנתיל” של דיסקונט.
כתב האישום מייחס למשפחת בינטר הונאת מס בהיקף של כ–100 מיליון דולר אוסטרלי (כ–290 מיליון שקל) – הונאת המס הגדולה ביותר שנתפסה בידי הרשויות האוסטרליות מ–2006 לפי הדיווח.
בית המשפט באוסטרליה מעוניין לתשאל ולאסוף מסמכים מהנהלת הבנק. הליך זה כרוך באישורן של הרשויות בישראל, כך שבקשת התשאול טרם הגיעה לבנק דיסקונט. במידה והבקשה תואשר, בהנהלת דיסקונט תישאל על הלוואות בהיקף של כ-5 מיליון דולר אוסטרלי שנלקחו במזומן בשנים 1997-2009.
מי זאת לילך אשר-טופילסקי ואיך הפכה מנכ”לית בנק ולא ידוע עליה שום דבר?
לילך אשר-טופילסקי ילידת קריית אונו, ובוגרת תואר ראשון בכלכלה ומנהל באוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום לימודיה נסעה עם בעלה לארצות הברית, והשלימה תואר שני במנהל עסקים בבית הספר “קלוג נורתווסטרן” בשיקגו, בעוד בעלה למד ארכיטקטורה באוניברסיטת אילינוי. את דרכה המקצועית החלה הכלכלנית הצעירה – בדומה לראש הממשלה בנימין נתניהו – בחברת הייעוץ “בוסטון קונסלטינג”. הבעל מרק טופילסקי, אדריכל מצליח המתמחה בתכנון בתי יוקרה; שלושת הילדים: מיקה, יונתן, ואריאל הבכורה, וגם הוריה של לילך, אילנה ורם, המתגוררים במרחק כמה בניינים בלבד ממנה, ואחותה הקטנה נועה, מנהלת השיווק של רשת “טויס אר אס”, שגרה בבניין הצמוד.
כשנבחרה לתפקיד הפעילה יחצנים להדליף כתבות מחמיאות על כישוריה. אף אחד לא ידע שכישוריה הם בפעילות בלתי חוקית בעליל של הלבנת כספים בניגוד לחוק. ראו למשל: “הפרגון שהיא קיבלה היה מדהים”, מספר קולגה, “לאורך השנים היא הצליחה לגרום לכל מי שהיא עבדה איתו להעריך אותה מאוד ולפרגן לה. הסוד שאפשר את זה בעיני נעוץ ביכולת שלה להיות מצד אחד להיות מנהלת מאוד משמעותית עם חזון ומצד שני, לא לוותר על האנושיות שיש בה, כפי שקורה לפעמים לנשים שהופכות מנהלות”.
הנה עוד דוגמא לכתבות היחצנות שייצרה כשנבחרה: “לילך אשר־טופילסקי היא האישה הרביעית שפורצת בשנים האחרונות את “תקרת הזכוכית” ומתמנה לתפקיד מנכ”לית בנק. חריצות נדירה אפילו בהשוואה למנהלי צמרת אחרים, מקצוענות ואינטליגנציה רגשית גבוהה. “היא יודעת להניע אנשים, ואם צריך מדי פעם גם לחבק ולהיות אנושית, היא יודעת להפגין חום ולא להתנהל כמו רובוט. בכך היא עולה על מנהלים רבים במערכת, כולל נשים”, אומר עליה בנקאי בכיר“.
האם היא “מחבקת את כל הלקוחות שלה שנכנסו למינוס והיא רודפת אותם עד חורמה בהוצאה לפועל/הוצאה להורג עם ריביות אסטרונומיות של 35% והכפלת חובות תוך שנה? שאלה רטורית.
אלא שזו לא חוכמה לטפס לצמרת באמצעות שידול לקוחות לעבור על החוקים נגד הלבנת הון. לא פלא שהיא נהייתה פופולרית, ולא פלא שהרבה כסף זרם דרך תיקי הלקוחות שלה. היא הרי לא התחרתה עם הקולגות תחרות הוגנת. היא בחרה לפעול בשיטות לא חוקיות, והצליחה עד כה לשמור על שקט תעשייתי. לא ציפתה שהעבר שלה יצוף דווקא מאוסטרליה.
בינתיים אין לה שום הצלחות. בנק דיסקונט מקרטע. הציבור לא אוהב את הבנק הזה. השירות גרוע. הבנק סובל מיעילות תפעולית נמוכה מאוד – הנמוכה ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים בארץ. כ-80% מהכנסות הבנק נבלעות בהוצאות שכר ובהוצאות תפעוליות שונות.
האם היא מביאה כבוד לנשים? אולי, אם מישהו חושב שהתמחות בהלבנת כספים פלילית זה ריספקט.
זו היתה כתבה חמישית במספר על נשים בעולם העסקים. נשים בתוך הממשלה ובעולם העסקים הפועלות בכוחניות נגד אזרחי המדינה, ואף אחד לא מעביר עליהן ביקורת, כי “חשוב לחזק את ייצוג הנשים בשירות המדינה”. מדובר בחדוה בר, המפקחת על הבנקים.
בשדולת הנשים אוהבים לפאר נשים שמתברגות בצמרת עולם העסקים, ומתבכיינים שאין מספיק נשים בעולם העסקים. הטענה השגרתית של הפמיניסטיות היא שנשים מביאות חמלה והומניות לעולם, ולכן יש לקדם אותן גם אם הן לא מוכשרות. האם זה נכון? קחו לדוגמא את שרי אריסון. את ההון קיבלה בירושה ולא עשתה במו ידיה. היא עושקת את ציבור לקוחות בנק הפועלים, ומנצלת את הריכוזיות במשק לעבוד על הציבור. רקפת עמינח רוסק יותר טובה? אילו הייתה פה תחרות אמיתית בין בנקים, היא לא הייתה יכולה להראות “ביצועים מעולים” כמו שהיא מתפארת. מה עם עפרה שטראוס? גם היא קיבלה אימפריה בירושה, והיא מגדילה את האימפריה בזכות הריכוזיות במשק, כל הזמן מעלה מחירים ומקטינה את אריזות המוצרים. זהבית כהן מתנובה יותר טובה? האישה הזו העלתה את מחירי הקוטג’ לרמות של גזל ממש, שהוציאו מאות אלפים למחאה ברחובות. מה עם גליה מאור שהלבינה כספים בניו יורק ושוויץ? נשים בעולם העסקים: עושקת הציבור סטלה הנדלר מ”בזק” דורסת את, נשים בעולם העסקים: מיכל עבאדי בויאנג’ו חשבת כללית באוצר גורמת ...
Nudie probe: Israeli bank boss to be quizzed
The chief executive of one of Israel’s three biggest banks, Lilach Asher-Topilsky of Israel Discount Bank, is set to be grilled under oath as part of a $120 million case brought against former Nudie Juice owners the Binetter family.
A Federal Court judge has ordered a request sent to Israeli authorities to take evidence and collect documents from Ms Asher-Topilsky related to
so-called “back-to-back” loans allegedly used by the family to avoid Australian tax.
The Australian Taxation Office, which has been probing the Binetters as part of its Operation Wickenby inquiry into offshore wealth, alleges the family used the loans, written by Israeli banks, to disguise the fact the money actually came from their secret accounts in Switzerland.
Last February, the ATO froze the family’s proceeds from its $80m sale of Nudie Juice to Philippines-based Monde Nissin.
Israeli banks have been a key target in a wider US crackdown on money secretly held abroad by its citizens that in August saw two tax accountants sent to prison for helping clients conceal money at IDB rival Bank Leumi and another unnamed Israeli bank.
On Friday, Federal Court judge Melissa Perry authorised the examination under oath of Ms Asher-Topilsky in her role as chairwoman of IDB’s subsidiary, Mercantile Discount Bank.
Before getting the top job at IDB in 2013, she worked as head of retail at another Israel bank implicated in the Binetter saga, Bank Hapoalim, but the judge’s order does not cover this period. Ms Asher-Topilsky is also to be asked to hand over copies of documents relating to $4.75m in loans advanced to one of the Binetter family’s companies, Rawson Finances, in 1997.
In her ruling, Justice Perry said there was “no real prospect that Ms Asher-Topilksy would be willing or able to come to Australia to give evidence”.
She dismissed arguments from Rawson, which is controlled by Nudie founder Andrew Binetter and his mother, Margaret, that the ATO was engaged in a fishing expedition.
Papers sought from Ms Asher-Topilsky include “any documents that contain references to a back-to-back loan”, in addition to bank statements, transfer records and any records of communication between the bank and Rawson between 19987 and the end of 2013. ATO officers disallowed deductions for paying back the MDB loans, together with interest, but in 2011 the family convinced the Administrative Appeals Tribunal to overturn the decision.
The Full Federal Court upheld the family’s win, but the ATO has asked the Federal Court to overturn the ruling on the basis that it was obtained by fraud. The ATO accuses Mr Binetter and a former officer at Bank Hapoalim, Baruch Etzion, of giving false evidence that a second set of loans were legitimate.
It alleges that between May 2006 and January 2009 the family brought an additional $20m into the country, which it said was borrowed from Bank Hapoalim or Bank Leumi.
