נשים בעולם העסקים 6: מיכל הלפרין הממונה על הגבלים עסקיים תאפשר למונופולים וללקוחות שלה מהשוק הפרטי להעלות מחירים

מיכל הלפרין רק התחילה בתפקידה החדש, כראש מחלקת הגבלים עסקיים, בינואר 2016 וכבר היא מעוררת מחלוקת, ומצטיירת כאישיות הפועלת לטובת בעלי ההון, ונגד אזרחי המדינה. היא רוצה לאפשר למונופולים להעלות מחירים. מה הפלא? היא ייצגה את בעלי ההון לפני שנכנסה לתפקיד הממשלתי, עכשיו היא בניגוד אינטרסים מטיפול בכמעט כל נושא שצץ. היא נגועה בניגוד איטנטרסים מפה ועד טימבוקטו, ועכשיו קוממה נגדה את הקהילה המשפטית.

מיכל הלפרין מיד עם כניסתה לתפקידה, החליטה לצמצם את סמכויות הפיקוח של הרשות להגבלים עסקיים, כך שיותר הרשות לא תתערב במונופלים ובניצול של מונופול לרעה את מעמדו המונופוליסטי ע”י העלאת מחירים. כך היא מאותתת לחבריה בעולם העסקים שעכשיו בסדר להעלות מחירים, גם כאשר לצרכן אין ברירה, כי המדינה לא מתערבת יותר בניצול לרעה של מונופול על גב הצרכנים.

ככה מתנהגת אישה שאמורה להיות חומלת והומנית על פי מיטב המסורת הפמיניסטית? מה מדרבן אותה להודיע שאין לה כוונות להתעסק עם מונופלים? חסר מונופולים בארץ? המונופולים הפסיקו לעשוק את הציבור? על ניגודי אינטרסים עדיין לא כתבנו.

מיכל הלפרין מינוי אישי של ביבי

נתניהו החליט: מיכל הלפרין – הממונה על ההגבלים – כללי – TheMarker. פירושו של דבר שהוא בחר אותה, והיא תהיה חותמת גומי שלו למען בעלי ההון והחונטה הכלכלית שאותה ייצגה לפני כן. אם ביבי ירצה שאיזה חברה תתמזג עם חברה אחרת ותקים מונופול, או קרטל, אז זה מה שיהיה. נכנסה לתפקיד בינואר 2016. הממשלה אישרה פה אחד את מינויה של מיכל הלפרין כממונה על הגבלים עסקיים

מיכל הלפרין זגזגנית

התחילה ברשות ההגבלים, בשנים 2006-2002 שימשה כסגן ראש הרשות להגבלים העסקיים והיועצת המשפטית לרשות. נעלבה כי לא רצו לקדם אותה ולכן פרשה. ב-2007 הצטרפה עו”ד מיכל הלפרין כשותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’. עבדה שם 9 שנים וכעת חוזרת למשרד ממשלתי. הבעיה היא שב- 9 שנים בשוק הפרטי היא ייצגה בעלי הון, מונופולים, קרטלים, ושאר בעלי ענין מול הרשות להגבלים וניסתה לשכנע את הרשות שהלקוחות שלה תמימים, לא מתאמים מחירים, לא מנצלים את הציבור, וכולי. כעת היא תפקח על אותם לקוחות שהיא ייצגה. איזה יופי. קיראו עוד: פנייה ליועמ”ש: הממונה על הגבלים העסקיים מיכל הלפרין בניגוד עניינים, רשמית: רשות ההגבלים בוחנת ביטול קנסות למונופולים שיגבו מחיר מופרז

הגישו נגד המינוי שלה בג”ץ: עתירה נגד מינוי הלפרין לממונה על ההגבלים: “הצינון – לעג לרש”, מכיוון שהסכם ניגוד העניינים של מיכל הלפרין הממונה על ההגבלים: לא תעסוק בתנובה, בתעופה ובאשראי

בשביל מה ממנים אחת כזו לתפקיד ממשלתי? היא פסולה לתפקד בכמה מהעסקאות הכי חשובות במשק, בגלל ייצוג בעלי ההון. היא גורמת בזבוז משאבים: צריך לעשות עליה ועדות לצינון, ועדות לניגוד אינטרסים, וצריך גם להגן על המינוי שלה בבג”ץ. בשביל מה צריך את כל זה? עכשיו היא מרגישה חזקה והסיבות מדוע הציבור לא רוצה אותה מתחילות להתבהר: היא רוצה להעלות לכולנו את מחירי השירותים של המונופלים.

מיכל הלפרין: מעכשיו מותר למונופולים להעלות מחירים

דיויד גילה, הקודם בתפקיד פותח פה על מיכל הלפרין: דיויד גילה יוצא למתקפה נגד ההתקפלות של מיכל הלפרין

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3686453,00.html

כתבה של תומר גנון מאפריל 2016:

הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר פרופ’ דיויד גילה מגן במאמר שהגיע לידי כלכליסט על החלטתו כממונה להטיל קנסות על מונופולים שגובים מחיר מופרז, ותוקף בחריפות את כוונתה של הממונה הנוכחית מיכל הלפרין לבחון את ביטול ההחלטה.

פרופ’ דיויד גילה, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, יוצא להגנת המדיניות שהנהיג ברשות שאותה מיכל הלפרין מבטלת כעת הטלת קנסות על מונופולים שגובים מחיר מופרז מצרכנים. זאת לאחר שהממונה על הגבלים הנוכחית עו”ד מיכל הלפרין הודיעה רשמית השבוע כי בכוונתה לבחון את ביטול מדיניות זו מטעמים של חוסר בהירות וקשיי אכיפה.

“דווקא בישראל, מרובת המונופולים והשווקים הריכוזיים, שבה ישנה בעיה מתועדת היטב של יוקר מחיה, יישום האיסור על מחיר מופרז, הקיים בחוק, הוא חשוב שבעתיים“, כותב דיויד גילה במאמר.

“יש לזכור כי אנו נמצאים בישראל – מדינה קטנה עם מגבלות ניכרות על יבוא בחלק גדול מהשווקים, מרובת מונופולים ושווקים ריכוזיים. בהתאם, לדעתי בישראל יש מקום להחמיר בעניין של אכיפת האיסור על מחיר מופרז של מונופול יותר מאשר במדינות אחרות שבהן יש שווקים גדולים יותר, חסמים מעטים יותר בפני יבוא ושווקים פחות ריכוזיים. כדוגמה ניתן להביא את שוק המזון, שבעניינו הוקמה ועדה בין־משרדית בקיץ 2011 בעקבות מחאה ציבורית על מחירי המזון הגבוהים בישראל”, כותב גילה.

אחת הטענות המרכזיות של מיכל הלפרין  נגד המדיניות שהנהיג גילה היא שאין זה מתפקידה של הרשות לפקח על מחירים. אבל גילה אומר ש”פיקוח מחירים אינו יכול לפתור לבדו את יוקר מחיה, בעיקר משום שהוא חל רק על אותם גופים מעטים שהם תחת פיקוח”, “רק איסור בדיעבד על מונופולים יגרום לריסון עצמי של כלל המונופולים בישראל ולהימנעותם מגביית מחיר מופרז מהצרכן הישראלי, מחשש לאחריות על פי החוק”. גילה טען שלאיסור על גביית מחיר מופרז יש גם חשיבות חברתית. “הבעיה במחיר גבוה מעל לרמה התחרותית נובעת מכך שצרכנים, שמבחינה חברתית ראוי שירכשו את המוצר, אינם רוכשים אותו בגלל מחירו הגבוה. מחיר מופרז של מונופול גורם לבעיה חמורה מאוד של נטל עודף. מטרתו האולטימטיבית של חוק ההגבלים העסקיים היא למנוע נטל עודף זה. לפיכך, הרציונל שמאחורי האיסור מצוי ‘מתחת לפנס'”. “מטרה נוספת של דיני ההגבלים העסקיים”, כותב גילה, “היא מניעת התעשרות של הפירמות על חשבון הצרכן. דיני ההגבלים נועדו להגן לא רק על אותם צרכנים שבגלל המחיר הגבוה אינם רוכשים את המוצר, אלא גם על הצרכנים שרוכשים את המוצר למרות המחיר הגבוה”. מיכל הלפרין מתנגדת ולא מסכימה.

משרד המשפטים: הלפרין יכולה לעסוק בנושא המחיר המופרז

“אין מניעה שהממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין תטפל בסוגיית גביית המחיר המופרז, ובלבד שההחלטות לא יתקבלו על ידיה באופן בלעדי אלא בדיון משותף עם גורמי המקצוע ברשות”, כך כתב עו”ד ערן עסיס ממשרד המשפטים במסגרת סיכום דיון שנערך לפני חודש, ובו נידון חשש לניגוד עניינים של הלפרין בבחינה מחדש של מדיניות הרשות בסוגיית גביית מחיר מופרז. הדיון נערך משום שהממונה מיכל הלפרין שוקלת לבטל את המדיניות של קודמה בתפקיד, ולאור העובדה שלביטול עשויות להיות השלכות על תנובה – חברה שהלפרין מנועה מלעסוק בענייניה, ושהוגשו נגדה שש תביעות ייצוגית על גביית מחיר מופרז.

ניגוד איטרסים מספר 1 – ישראמקו ושוק האנרגיה

הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין ייצגה בעבר את ישראמקו, אך מטפלת במתווה  הגז – ממסמך שקיבלה לבקשתה עמותת “הצלחה”, עולה שעו”ד מיכל הלפרין שלחה בעבר מכתב בשם שותפות הגז לגבי טיוטת הצו המוסכם בעניין מאגר לווייתן, שבוטל לבסוף ע”י הממונה הקודם. רשות ההגבלים: “תקופת המניעות של הלפרין הסתיימה בסמוך לאחר כניסתה לתפקיד”. ראו גם:  חשיפה: הקשר החסוי בין הממונה על ההגבלים למונופול הגז

במכתב מהתקופה שהיתה עו”ד פרטית, העלתהמיכל  הלפרין בשם ישראמקו טענות לגבי טיוטת הצו המוסכם בעניין מאגר הגז הטבעי לווייתן. הלפרין טענה במכתב שהצו, שלא אושר בסוף לאחר שהממונה הקודם גילה החליט לבטלו, פוגע בזכויותיה של ישראמקו ותכליתו “בלתי ראויה”. המכתב שממנו עולה הקשר בין הלפרין לישראמקו נחשף בעקבות פנייה על פי בקשת חופש מידע שהגישה עמותת “הצלחה” – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

על אף שהלפרין ייצגה את ישראמקו, רשות ההגבלים טוענת בתגובה שהיא אינה מנועה מלטפל בענייני החברה משום שלדבריה “תקופת המניעות הסתיימה בסמוך לאחר כניסתה לתפקיד“. עם זאת נציין כי בחוות דעת שפרסם משרד המשפטים עם מינויה של הלפרין, נאסר עליה לעסוק “בכל סוגיה פרטנית שטופלה על ידה באופן אישי בעבר. מגבלה זו תחול למשך כל תקופת כהונתה של עו”ד הלפרין בתפקיד הממונה”.

החל מחודש מרץ 2016, ועל פי החלטת ממשלה, צורפו מיכל הלפרין או נציג מטעם הרשות לצוות הממשלתי ליישום מתווה הגז. את ההצעה לצרף את הלפרין הביא להחלטת הממשלה שר התשתיות, האנרגיה והמים, יובל שטייניץ. בהחלטת הממשלה מחודש אוגוסט שאישרה את המתווה, שמאז הוקפא על ידי בג”ץ, נכתב כי כדי להבטיח את יישומו יוקם צוות מקצועי, אשר יכלול בעלי תפקידים בכירים מקרב עובדי הממשלה, או נציגיהם.

מי שלא נכלל בצוות על פי ההחלטה היא הממונה על ההגבלים או מי מטעמה. זאת על אף שיישום המתווה כולל נושאים שבתחום אחריותה של רשות ההגבלים. על פי ההערכות, הסיבה הייתה התנגדותו הגורפת של הממונה הקודם גילה למתווה. על פי הצעת ההחלטה המעודכנת מסוף השבוע, עם תחילת עבודת הצוות המקצועי הוחלט לצרף אליו כחבר קבוע גם את הממונה על ההגבלים העסקיים, או נציג מטעמו.

מיכל הלפרין מרשות ההגבלים מסרה: “הממונה מיכל הלפרין פועלת בהתאם להוראותיו של הסדר ניגוד העניינים שלה. בטרם נכנסה הממונה לתפקידה ערך משרד המשפטים הסדר ניגוד עניינים, במסגרתו הוגדרו התקופות המדויקות שבהן עו”ד הלפרין לא תעסוק בנושאים מסוימים.

“הסדר ניגוד העניינים פורסם והוא גלוי לציבור. עתירה שהוגשה על הסדר ניגוד העניינים לבג”צ נמשכה לאחר שבית המשפט העליון המליץ לעותרים למשוך את עתירתם.

“במסגרת הסדר ניגוד העניינים נקבע שעו”ד מיכל הלפרין תהיה מנועה מלטפל בלקוחות שלהם ייעצה וזאת לתקופה של שנה מיום שהסתיים הטיפול בעניינם (וללקוחות מועטים נקבעה תקופה ארוכה מזאת). בנוגע לחברת ישראמקו, תקופת המניעות של עו”ד הלפרין הסתיימה בסמוך לאחר כניסתה לתפקיד ולפיכך כיום היא אינה מנועה מלטפל בענייניה של החברה”, תגובת רשות ההגבלים.

ממשרד המשפטים נמסר: “רשימת הלקוחות המלאה הועברה למשרד המשפטים במסגרת גיבוש הסדר ניגוד העניינים וטרם השלמתו. פרסום הסדר ניגוד העניינים, שכלל גם את שמות חלק מלקוחותיה של עו”ד הלפרין, בוצע בהתאם לעקרונות חוק חופש המידע ותוך תיאום עם משרד המשפטים. למען הסר ספק נציין כי המגבלות הקבועות בהסדר ניגוד העניינים חלות על כלל הלקוחות בלי קשר לפרסום”.

בתוך כך פנו הבוקר עוה”ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, ודרשו שיורה לעו”ד מיכל הלפרין שלא לעסוק בנושאים הקשורים למתווה הגז במשך כל כהונתה כממונה על ההגבלים. “המצב העובדתי חד משמעית הינו שעו”ד הלפרין טיפלה אישית בנושא מתווה הגז מול רשות ההגבלים העסקיים מטעם ישראמקו”, כתב השניים. “הייצוג האישי נופל חד משמעית בהגדרה שמשרד המשפטים קבע של ‘סוגיה פרטנית שטופלה על ידה באופן אישי בעבר’. הסוגיה הפרטנית הינה הסוגיה אשר עומדת היום לדיון ובחינה מחדש בין היתר על ידי הרשות להגבלים והיא סוגיית הגז“.

ניגוד אינטרסים 2 – מכירת סונול

האם הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין תאשר הפעם את מכירת סונול? ב–2006 היתה הלפרין היועצת המשפטית של רשות ההגבלים, והתנגדה לניסיונו של ויסמן לרכוש את סונול. עתה נראה שאם ימכור את אחזקותיו בדור אלון במסגרת העסקה עם מוטי בן משה לא צפויה בעיה, אך אם המכירה תסתבך עלולים להתעורר חששות לפגיעה בתחרות (כתבה של אורה קורן).

איש העסקים, דודי ויסמן, מתכוון לרכוש את חברת הדלק סונול
 בכ–360 מיליון שקל, לאחר שתוכנית קודמת שלו לרכוש את החברה נתקלה בהתנגדות מצד רשות ההגבלים העסקיים. כעת מתעוררת השאלה: מה צפוי הפעם?

במהלך 2005–2006 ניסה ויסמן לרכוש את סונול ולמזג אותה עם חברת דור אלון. באותה תקופה, ויסמן היה גורם דומיננטי בקבוצת אלון, שמחזיקה בדור אלון, וכיהן כמנהל פעיל בקבוצה.

באותן שנים רשות ההגבלים, בראשות דרור שטרום ואחריו רונית קן, התנגדה למיזוג מחשש לפגיעה בתחרות. היועצת המשפטית שהעניקה אז את הגיבוי להתנגדות היתה מיכל הלפרין, המכהנת כיום כראש הרשות. האם עתה הלפרין תאשר לויסמן לרכוש את סונול?

עם זאת, יש הבדלים משמעותיים בין העסקה הנוכחית לזאת שנרקמה בעשור הקודם. הפעם לא מדובר בבקשת מיזוג, ובעיקר — ויסמן איבד את מעמדו הניהולי בקבוצת אלון המחזיקה בשרשור בדור אלון; כך, יכולתו לתאם לכאורה בין חברות מתחרות קטנה.  מול אלה נמצאות אחזקותיו בשרשור בדור אלון, אך בשלב זה נראה סביר כי הוא ימכור אותן במסגרת העסקה המתגבשת למכירת אלון רבוע כחול, השולטת בדור אנרגיה, לאיש העסקים מוטי בן משה — ואם העסקה הזאת לא תצא לפועל, לרוכש אחר.

בכל מקרה, כשתובא עסקת רכישת סונול לקבלת אישור רשמי מרשות ההגבלים, זו תצטרך לבדוק, בין השאר, אם העסקה תפגע בתחרות בעיקר בענף תחנות התדלוק. שכן, סונול ודור אלון אמורות להתחרות ביניהן, ותחרות טובה מתקיימת ללא קשרי בעלות צולבים.

הקשר הצולב עלול להיות זה של ויסמן. על אף הסכסוך המתוקשר בין קרובי המשפחה ובעלי השליטה בביילסול — ויסמן ושרגא בירן — דרכיהם כנראה לא נפרדו לחלוטין. ככל הידוע, שניהם מחזיקים בחברת ביילסול; חלקו של ויסמן בחברה הוא 20% ובירן מחזיק ב–80%. ביילסול מחזיקה ב–53% מקבוצת אלון, ובשאר המניות מחזיקים שותפיה מהקיבוצים.

קבוצת אלון מחזיקה ב–71% מאלון רבוע כחול, שמחזיקה ב–63% מדור אלון. כלומר, ויסמן אמנם מחזיק בשרשור רק ב–3.5% מדור אלון, שיעור שנחשב זניח, אולם הוא מחזיק גם ב–20% בחברה השולטת בשרשור בדור אלון, שיעור שכבר מעורר תהיות על מעמדו בקבוצה. לא ברור, אם שיעור זה מאפשר לו לכהן כדירקטור בחלק מחברות הקבוצה, לאחר שהסכסוך עם בירן גרם לו לאבד את תפקידי הניהול בהן.

נתון מרכזי שיקבע את עמדת רשות ההגבלים בעניין רכישת סונול על ידי ויסמן הוא עתיד העסקה שבה מתכוון בן משה לרכוש את אלון רבוע כחול, המחזיקה גם בדור אלון. אם העסקה תתבצע, ותכלול גם את מניותיו של ויסמן, כך שלא תהיה לו יותר כל זיקה לדור אלון — נראה כי תיסלל עבורו הדרך לרכישת סונול.

ואולם, בכל מצב אחר, בו לדוגמה אלון רבוע כחול לא נמכרת, או שויסמן ממשיך להיות קשור בשרשור לדור אלון, תתעורר שאלת האחזקות הצולבות. רשות ההגבלים תצטרך לבדוק אם ויסמן חשוף למידע עסקי או אסטרטגי הקשור לדור אלון. אם כן, זיקה זו עלולה לפתוח פתח לחשש מפגיעה בתחרות. עוד תצטרך הרשות לשאול אם האחזקה הצולבת תעודד את ויסמן להתחרות בדור אלון או להחליש את התחרות מולה, במיוחד באזורים שבהם קיימות תחנות תדלוק של שתי החברות בלבד.

לכן, בתרחיש שבו ויסמן מתנתק לחלוטין מדור אלון, צפוי שיקבל אישור לרכישת סונול, ואילו בתרחיש שבו הוא ממשיך להחזיק במניות מיעוט בדור אלון, תוכל הרשות להתנות את אישור המיזוג במכירת מניותיו בה. ברשות ההגבלים מעדיפים לראות שוק תחרותי, ולא שוק שהרשות צריכה לפקח בו על יישום התחייבויות לקיומה של תחרות.

ניגוד אינטרסים מספר 3 – מיכל הלפרין ייצגה את תנובה והמונופלים

כתבה של תומר גנון – אפריל 2016 – מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים דנה לפני כחודש בשאלה האם הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין שייצגה בעבר את תנובה, רשאית לדון במדיניות שעשויה להשפיע על החברה – ביטול קנסות על מונופולים שיגבו מחיר מופרז. בסיכום הדיון נקבע שהיא רשאית לעסוק בנושא, אולם בשיתוף גורמי המקצוע ברשות. משרד המשפטים: מיכל הלפרין רשאית לעסוק בסוגיית המחיר המופרז – אסור לשכוח שכאשר ייצגה מיכל הלפרין את תנובה, תנובה שחטה את המדינה עם העלאות מחירים אסטרונומיות, שהוציאו מאות אלפים למחאה ברחובות.  היא הייתה מאלה שהיו נגד המחאה, כי ייצגה את זהבית כהן, הכלבה המושחתת.

משרד המשפטים אישר לממונה על ההגבלים העסקיים, עו”ד מיכל הלפרין, לעסוק בבחינת מדיניות הרשות להטיל קנסות על מונופולים שגובים מחיר המופרז, וזאת על אף שיכול להיות לדבר השפעה על תנובה שבעניינה היא מנועה לעסוק במסגרת הסכם ניגוד עניינים שעליו חתמה. כך עולה מסיכום דיון שנערך לפני חודש במשרד המשפטים, ובו נדון חשש לניגוד עניינים של הלפרין במסגרת הבחינה מחדש של מדיניות הרשות בסוגיית גביית מחיר מופרז.

הרשות הודיעה אתמול רשמית על כוונתה לבחון ביטול של הטלת קנסות על מונופולים שיגבו מחיר מופרז מצרכנים. על פי גילוי דעת שפרסם הממונה על ההגבלים הקודם, פרופסור דיוויד גילה, ומטרתו היית להתחיל לאכוף את האיסור, מחיר הוגן לצרכן נחשב כפער של 20% בין עלות הייצור למחיר המכירה.

לפני חודש, (מרץ 2016) עוד בטרם הוחלט רשמית לבחון מחדש את המדיניות, התקיימה ישיבה במשרד המשפטים בשאלה האם הלפרין יכולה לעסוק בנושא. זאת משום שייצגה בעבר את תנובה כעורכת דין פרטית. השאלה נבחנה לאור העובדה שלביטול המדיניות עשויה להיות השלכות על תנובה, שהוגשו עד היום נגדה 6 תביעות ייצוגית על גביית מחיר מופרז.

“בפרספקטיבה כוללת”, נכתב בנוסף בסיכום הדיון עם עו”ד ערן עסיס ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שבו לקחה חלק גם הלפרין עצמה, “הרושם שמתקבל הוא שמדובר בנושא מדיניות מאוד כללי ועקרוני, ומאידך ההשפעה העקיפה על תנובה עולה כדי השפעה מהותית ומיוחדת רק בנגזרת מסוימת של הנושא. הנושא אינו מזוהה עם תנובה, וברמה המשפטית הוא אינו משפיע על תנובה יותר מאשר אחרים”.

ניגוד אינטרסים מספר 4 – מיכל הלפרין ייצגה את יינות ביתן ומנועה מלטפל במכירת מגה

שימו לב: מכירת מגה: צומת קריטי שהממונה על ההגבלים מנועה מלהחליט בו, מי יאשר את עסקת מגה?, כתבתה של אלה וינריב -מיכל הלפרין ייצגה בעבר את רשת יינות ביתן, ולכן היא אינה יכולה לקבל החלטות בעניינה.  עסקת מכירת מגה מהווה את אחד הצמתים המרכזיים בשוק הקמעונאות, אך הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים, עו”ד מיכל הלפרין, תהיה מנועה מלעסוק בה. במסגרת הסכם ניגוד העניינים של הלפרין היא התחייבה להימנע מלקבל החלטות בנוגע לרשת יינות ביתן, שאותה היא ייצגה בזמן עבודתה במשרד עו”ד מיתר טרם מינויה.

לדברי עו”ד רוית ארבל, ראש מחלקת הגבלים עסקיים ורגולציה במשרד עמית-פולק-מטלון, “מדובר בבעיה מהותית. עצם המניעות, כשמדובר לא במיזוג בשוליים אלא באחד המיזוגים היותר משמעותיים שייבחנו על ידי הרשות בשנה הקרובה, היא בעייתית כשלעצמה, כי הממונה לא תוכל להביע עמדה כאן.  “בסופו של יום היא תצטרך לטפל בענף קמעונאות המזון, כי הוא ענף מרכזי במשק, בלי שהכריעה באחד הצמתים הקריטיים בתקופת הכהונה שלה. מדובר בגורם קריטי לעניין עתיד הענף מבחינה תחרותית – והממונה מיכל הלפרין לא שם”.

הנושא היה אמור להגיע להכרעתו של המשנה לממונה על ההגבלים, הכלכלן הראשי ברשות, ד”ר אסף אילת, אך גם הוא לא יעסוק בו מאחר שמונה לאחרונה לתפקיד יושב ראש רשות החשמל.

אז על שולחנו של מי ברשות ההגבלים תנחת אחת העסקאות החשובות ביותר בענף הקמעונאות? הכתובת הטבעית תהיה היועץ המשפטי לרשות, עו”ד אורי שוורץ, שכיהן בעצמו כממלא מקום הממונה טרם מינויה של מיכל הלפרין.

מרים נאור מגבה את השחיתות של מיכל הלפרין

גם בבג”ץ הנשיאה נאור מחפה עליה. עתירה נגד מינוי הלפרין לממונה על ההגבלים: “הצינון – לעג לרש”,  בהמלצת בג”ץ: נמשכה העתירה נגד מינוי מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים

במרץ 2016 הגישו נגדה בג”ץ. הנשיאה נאור אמרה: אם נקבל את שיטתכם, לא נאפשר לשוק הפרטי להתחרות על משרת הממונה או משרות דומות שהן לזמן קצוב”. כך אמרה  מרים נאור בדיון בבג”ץ שהוגש נגד מינויה של עו”ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים. בהמלצת השופטים משכו העותרים, עוה”ד שחר בן מאיר ואיציק אבירם, את בקשתם לפסול את המינוי.

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון. צילום: מערך הדוברות של הרשות השופטת

בנוסף, הסכם ניגוד העניינים קובע כי הלפרין לא תעסוק בכל הקשור לעסקי התעופה, תנובה וכן בתקשורת של שירותי סליקה בנקאית ואשראי. ברשימת הלקוחות בהן טיפלה הלפרין בעבר, שצורפה כנספח להסכם ניגוד העניינים שלה, ישנם לקוחות רבים שהיא תהיה מוגבלת מלטפל בהם לתקופה של שנה עד שנתיים. ביניהם ניתן לציין את מדנס סוכנות לביטוח, אדמה פתרונות לחקלאות, סימנס גרמניה, אל-על נתיבי אויר לישראל, Glaxo Smith Kline, טמבור בע”מ, Cisco , יינות ביתן, ליימן שליס, סטורנקסט, מוצרי שלם אריזות, פי גלילות מסופים וצינורות נפט, מרכז סליקה בנקאי, בנק איגוד, קבוצת לאומי, Stratasys Ltd, פוקס ויזל , תנובה, שבא – שירותי בנק אוטומטיים, ונטו מ.ע. אחזקות כמו גם G4S – פתרונות אבטחה.

בעתירה נטען כי תקופת הצינון קצרה, ויש להרחיבה לפחות לחמש שנים. בנוסף, נטען כי לאור הסכם ניגוד העניינים יש לערוך דיון מחדש במינויה. “עתירה זו”, נכתב, “‘תוקפת’ הן את הסדר ניגוד העניינים עליו חתמה עו”ד הלפרין, והן את המינוי שלה לאור ניגוד העניינים הנרחב והמשמעותי בו היא נתונה”. לשיטת העותרים, מדובר ב”מינוי בלתי סביר” ויותר מכך “בהסדר ניגוד עניינים בלתי סביר שנחתם על רקע מינוי בלתי סביר של הלפרין לצורך מינויה כממונה על ההגבלים העסקיים”.

“בסופו של יום, העותרים מבקשים לחתור תחת יכולתם של מומחים מקצועיים לעבור מן השוק הפרטי למגזר הציבורי”, נכתב בתגובה שהגישה הלפרין לבג”ץ הלפרין באמצעות עוה”ד שמוליק קסוטו, גיא נוף ומאיה אקרמן ממשרד קסוטו-נוף. “בכל הכבוד, זוהי גישה שאין לקבלה. יכולתו של המנהל הציבורי בישראל לפעול באופן אפקטיבי ולקלוט לשורותיו את האנשים המתאימים ביותר, תלויה בהפריה הדדית בין המגזר הציבורי והפרטי, ובפתיחת השערים ביניהם. כך בכלל, וכך במיוחד בתחומי הרגולציה הכלכלית, שם נודעת חשיבות יתירה לניסיון ולמומחיות הנצברים בשוק הפרטי”.

“יש את משרד היועץ המשפטי לממשלה למשל, כשהוא נגוע בניגוד עניינים כזה או אחר אז יש פרקליט מדינה”, אמרה הנשיאה נאור בדיון. “גם בתחום ההגבלים העסקיים אפשר, במסגרת הרשות, שאם הממונה לא יכול אז מישהו אחר יטפל”.

השופט יצחק עמית, הוסיף כי עניין דומה היה גם בעת מינויה של חדוה בר, שהגיעה מבנק לאומי, למפקחת על הבנקים ונקבע שלא תוכל לטפל בנושאים הקושרים אליו. “זה אחד הבנקים הגדולים במדינה, ואנו חיים עם זה”, אמר עמית.

מישהו עדיין חושב שהאישה הזו ראויה לתפקידה?