שרה גרינברג יו”ר ועדת השמה משרד החינוך ביחד עם חבורת שרלטניות שלחו ילד לכיתה קטנה מבלי להתייחס לרצון הוריו משום שקיבלו את ההחלטה מבעוד מועד

במשרד החינוך פקידה נכנסת אחרת יוצאת אבל המדיניות לעולם עומדת, זריית חול בעיני הציבור על מעין “דו שיח” תקשורתי ע”י ועדות השמה, הכל כדי שיוכלו להמשיך לסחור בילדים.

שרה גרינברג, יו”ר ועדת השמה בת”א – משחק מכור מראש בגורלו של קטין

והפקידה הפעם שרה גרינברג, יו”ר ועדת השמה, מרעילה מפיה שקרים כדי להמשיך בתעשיית הסחר בילדים. בלי להכיר את הילד, בלי לדעת את שמו, בלי לשוחח איתו, מבלי שאי פעם ראתה אותו, שלחה שרה גרינברג את הילד לכיתה קטנה, למרות שמדובר בילד רגיל, כשיועצת בית הספר מתארת ילד חכם, משתלב במהרה, חביב על הילדים, כותב יפה מאוד, מאוד נהנה ממקצועות האומנות.

ועדת ההשמה שקויימה היתה למראית עין, שכן שרה גרינברג וחבר מרעיה, קיבלו את ההחלטה קודם לכן. פקידי משרד החינוך הריצו לשווא את ההורים לוועדת השמה, התייחסו אליהם בזלזול והשפילו אותם. עם תחילת הוועדה, גב’ שרה גרינברג, נכנסת בשערה לתוך החדר, ומתחילה בהליך ההשמה, בלי להסביר להורים מהו ההליך ומה מטרתו, מה האלטרנטיבות שעומדות בפני ההורים ובפני הילד. הילד לא הוזמן כלל לוועדה, איזה כיתות טיפוליות ישנן ותיאורן. שרה גרינברג מתחילה את הליך ההשמה מבלי להציג את הנוכחים ומבלי שכל הנוכחים ישנם בהליך לרבות יועצת בית הספר, אשר להמלצתה שיקול דעת מכריע בהליך ההשמה. שרה גרינברג מתנהגת כחותמת גומי של יועצת בית הספר, אשר למעשה התחילה את הליך ההשמה ללא נוכחותה כלל. יצויין כי כשנכנסה יועצת בית הספר, לא הסבירה לה מה נאמר טרם כניסתה לישיבה.

שרה גרינברג מתייחסת בביטול שאלות ההורים, לדוגמא: מהי הפרעת קשב וריכוז. מדובר בתיוג פסיכיאטרי שניתן לילד, אשר מאחוריו סמים פסיכיאטריים וזכויות לקבל קצבאות למשפחה. מדוע נמנעת שרה גרינברג מלהסביר להורים מהי הפרעת קשב וריכוז לשאלתה של האמא? לקראת סוף הוועדה מחליטה שרה גרינברג על כיתה קטנה, מבלי להסביר להורים מהי כיתה קטנה, מדוע החליטה כך, למרות הערותיה של האמא, שהצליחה בקושי רב לומר משפט במהלך הישיבה. התנהלותה של שרה גרינברג מדיפה ריח פטרוניזם, התנשאות וזלזול בהורים ופוגעת קשות באמון הציבור במשרד החינוך על וועדותיו השונות.

הקשיבו להקלטה בדקה 05:47, שרה גרינברג קוטעת בזלזול את דבריה של האמא דניאלה, כשהיא מבטלת את אמירותיה בהינף יד ואומרת לה בזלזול “בסדר”.

גרינברג, שכאמור, לא מכירה את דייגו, מבקשת בתחילת ועדת ההשמה מהאמא דניאלה: “בואי תספרי לנו קצת על דייגו. דייגו קוראים לילד, נכון?“. האמא דניאלה מתקנת אותה “דייגו גבריאל“. שרה שואלת את דניאלה: “הוא לומד באדנים, איפה הוא לומד?“, דניאלה משיבה בכאב: “לא. הוא לא לומד באדנים כנראה ברננים (פנימיה של משרד הרווחה)”. דניאלה מסבירה “נלקח לי הילד לפני שנתיים. אני נלחמת להחזיר אותו. בחיים הוא לא היה אצל פסיכיאטר, לא היה אצל פסיכולוג, גם לא אני. אפשר לבדוק זאת בנתוני קופ”ח מכבי. נעשה לי עוול מאוד גדול. תפסתי את הפסיכיאטר מאיר לאופר, רימה עלינו. הוא דאג שיילקח ממני האפוטרופוסות על בני במרמה דרך משרד הרווחה, עשו קומבינה. הפסיכיאטר מאיר לאופר, רשם דוח כוזב עלי ועל בני, שכאילו הוא ראה אותי אבל בעצם מעולם לא ראה לא אותי ולא את בני”.

גרינברג, רכזת הוועדה קוטעת בגסות את דבריה של דניאלה, ואומרת לה: “אני לא מכירה את התיק. קיבלנו אותו רק עכשיו. הוא למד בבית ספר דתי?”, דניאלה משיבה שהילד למד בבית ספר רגיל, ומנהלת בית הספר אישרה לדניאלה להעביר את הילד לבית ספר לאומנויות: “הילד אומן,  אוהב לצייר, מגיל 7 הוא בחוגי העשרה…”. דניאלה, מנסה להסביר שלא הצליחה לשבץ אותו בבית ספר לאומנויות, ושוב היא נקטעת בגסות על ידי גרינברג: “למה לא נמצאים פה מבית ספר אדנים?”, מהוועדה מתקנים אותה “רננים”.

לוועדת ההשמה הגיעו עו”סיות, וחבורת נכלוליות שחלק משמותיהן מופיעים כאן: איריס בראון, נציגת הורים – לא שוחחה עם דייגו ולא עם אימו; סילבי יחזקאל, קצינת פיקוח – לא שוחחה עם דייגו ולא עם אימו, הילה, יועצת בית ספר אדנים בפנימיית רננים – לא שוחחה עם דניאלה אמא של דייגו ולא עדכנה אותה על התפתחותו של בנה, חרף היותה אפוטרופוסית טבעית שלו, רחל לוי, בית ספר אדנים בפנימיית רננים – לא שוחחה עם האמא דניאלה ולא עדכנה אותה על מצבו של בנה.

הילה, יועצת בית הספר, לא יודעת בן כמה הילד, אומרת שהוא בן 11, וההורים דניאלה ואריק מתקנים: “בן 12”. הילה ממשיכה: “יש לו קשיים בקשב וריכוז”, דניאלה שואלת אותה: “את יכולה להסביר את זה?”, שרה גרינברג מתפרצת בחוסר שליטה: “את לא צריכה להתערב בכלל!”

שרה גרינברג, מדברת על הילד של דניאלה, מעליה, כאילו היא אינה נוכחת, ולמעשה אין להורים דניאלה ואריק, שום אמירה בקשר לבנם. חברי הוועדה לא התייחסו לדבריהם, רצונם ודעתם של ההורים, לגבי גורל בנם, מאחר וקיבלו את ההחלטות מבעוד מועד, ללא ההורים.

שרה גרינברג חושבת שעבודתה כיו”ר ועדת השמה במשרד החינוך, הוא מקום עבודה סובייטי ושתפקידה להדוף את ההורים בכל דרך אפשרית, ובכל תירוץ אפשרי. בתוך מספר דקות, מיד לאחר שהיועצת מסיימת לומר את דבריה היא קובעת: “הילד ילך לכיתה קטנה בבית ספר רגיל. הוועדה ננעלה. אתם יכולים ללכת. תזמינו בבקשה את הממתינים בחוץ”. Next.

ועדת אינסטנט משרד החינוך

ההורים דניאלה ואריק גרוס-הרסאג’, הגיעו לוועדת השמה בקשר לבנם. כנותנת שירות ציבורי היה על שרה גרינברג לספק את המידע ולהסביר מדוע היא סבורה שהילד ילך לכיתה קטנה. היא לא עשתה זאת.

בתמונה: רחל לוי, מנהלת בית ספר אדנים והילה היועצת בית ספר אדנים פנימיית רננים