השופט בן שלו (ב"ש) צועניה שרצתה לעזוב הארץ עם ילד בן 5 ולנתקו מאביו הישראלי תישאר בארץ למרות חזקת הגיל הרך תמ"ש 41741-03-16
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-4FE
החלטה של שופט המשפחה בן שלו, מדובר באישה צועניה שחפצה לקחת את הילד מאביו בישראל ולהיעלם בעולם. אין לה ארץ ספציפית שהיא קשורה אליה.
השופט כתב מילים יפות על חשיבות האבא בחיי הילד, ושאם יאשר לצועניה לעזוב עם הילד שהוא בן 5, לילד לא יהיה אבא.
מה שמצחיק הוא שהצועניה תבעה את האבא בישראל לבדיקת רקמות, ואחר כך וטענה שלבית המשפט הישראלי אין סמכות, כי הפורום הישראלי לא נאות. כרגיל וכצפוי, הצועניה טוענת שהיא ספגה אלימות ושהיא נאלצה לברוח למעון לנשים מוכות, שם שהתה בדיוק 15 דקות.
כותב השופט בן שלו:
“המבקשת איננה מכחישה את רצונה לעזוב את הארץ עם הקטין. לא ראיתי שהוצעה כל בטוחה מצידה, שתאפשר קיום קשר עימה ועם הקטין כמו גם אפשרות לניהול הליך המשמורת כהלכתו והבטחת ביצועו, לרבות כל תוצאה פוטנציאלית של הליך שכזה.
….תכליתו של צו עיכוב היציאה מן הארץ בעניינו של קטין, היא למנוע מהורה אחד לעשות דין עצמי בדרך של הוצאת הבן המשותף מן הארץ. בענייננו אין מחלוקת שזו אמנם כוונת האם; אין מחלוקת גם כי האם, אזרחית XXX , איננה חפצה לשוב ארצה. בנסיבות אלה, ועת לא הוצגו למעשה כל בטוחות מתאימות להבטחת שובו של הקטין ארצה, במקרה הצורך וככל שתתקבלנה הכרעות שיפוטיות מתאימות, הרי שבוודאי שכל עוד אף לא הוכרעה תובענת המשמורת, אין מקום לעת הזו לבטל את הצו ולהותיר באופן זה לכל הפחות את האב אל מול שוקת שבורה”.
הצועניה לא היססה להעלות טענות שבסופו של יום בגלל חזקת הגיל הרך, היא תקבל משמורת על הקטין. יפה ענה לה בן שלו: “לטענות הצדדים, ביחס לטובת הקטין בקשר עם משמורתו, לרבות טענות בדבר מצב האם, מצב האב כמו גם לחזקת הגיל הרך, יכול ויהא משקל, כמובן, בכל הקשור עם ההכרעה בתובענת המשמורת. אולם לעת הזו, ובשלבים טרומיים אלה, אין להן נפקות של ממש בשאלה האם יש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ בעניין הקטין ותוך השמה פוטנציאלית לאל של האפשרות לבסס קשר יציב בין האב ובין הקטין כמו גם האפשרות לנהל להלכה ולמעשה את ההליך; הליך שתוצאות הסופית תהא הכרעה בשאלות מתחום הקשר שבין הקטין ובין שני הוריו”.
