נשים בעולם העסקים 10: ליאורה טושינסקי סגנית מנהל רשות מקרקעי ישראל תפרה לעצמה מכרז וסידרה ג’ובים למתנחלים
יום-יום צצה פרשה חדשה המערבת אישה בעולם העסקים, והנשים הללו לא מחמיאות לאחוות הנשים. ראו למשל את הפרשה היומית: ליאורה טושינסקי. תפרה לעצמה מכרז.
בבתי המשפט כל אישה נחשבת חלשה, מסכנה, פורצת תקרת זכוכית, נאבקת בפטריארכיה, מפלסת דרך לנשים וכו’ וכו’. נשים (מלבד כותבת שורות אלו) זוכות להקלות בכל תחום, כי הן נשים, ענוגות, חלשות, מסכנות. אפילו אם הן מבריחות קילו קוקאין בתוך הפות, שופטות פמיניסטיות כמו דפנה ברק ארז לא יכניסו אותן למעצר עד תום ההליכים, ויאשרו להן “חלונות התאווררות” במעצר בית.ואם בכלל האישה היא עובדת סוציאלית, אז בכלל, שטיח אדום נפרש לפניה. היא נחשבת לוחמת בעוני, אישה קדושה, מאושיות מדינת ישראל, אחת שבלעדיה מחר המדינה מתמוטטת, אחת שלא ייתכן שהיא תשקר כי היא גם עו”ס וגם אישה.
נו, ומה עשתה האישה ליאורה טושינסקי? למה שאנחנו נספר לכם, אם את העבודה עשו כבר בגלובס ודה-מרקר (גלובס פחות אמין מדה מרקר, שכן בגלובס עובד אמיר טיטונוביץ, וזה מעיד על “איכות” העיסה של הנחתום).
אורי חודי מגלובס כותב:
סגנית מנהל רשות מקרקעי ישראל, ליאורה טושינסקי, פורשת
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001133804
טושינסקי מונתה לתפקידה הנוכחי במהלך מארס 2012, כאשר מנהל רשות מקרקעי ישראל היה בנצי ליברמן, ונחשבה לאשת אמונו. פרישה בצמרת רשות מקרקעי ישראל: סגנית מנהל הרשות, ליאורה טושינסקי, הודיעה למ”מ מנהל הרשות, עדיאל שמרון, על רצונה לפרוש מתפקידה בחודשים הקרובים. מרמ”י נמסר היום (ג’) כי מ”מ מנהל הרשות, שמרון, קבל את הודעתה של סגניתו טושינסקי והביע צער על החלטתה. “עדיאל שמרון הודה לליאורה טושינסקי על פעילותה ליישום הרפורמה וקידום הרשות, ואיחל לה הצלחה”, כך נמסר מרמ”י.
טושינסקי מונתה לתפקידה הנוכחי במהלך מארס 2012, כאשר מנהל רשות מקרקעי ישראל היה בנצי ליברמן, ונחשבה לאשת אמונו. נזכיר כי לפני מספר חודשים נטען כי הליך מינויה של טושינסקי לתפקידה היה לקוי, מה שהוביל לבדיקה של נציבות שירות המדינה את הנושא. עוד נושא שהגיע לבדיקה הקשור לטושינסקי היה טענה על הדלפת פרוטוקול דיון של ועדת מכרזים.
נציין כי הבדיקות של נציבות המדינה לא העלו דבר, זאת על-פי מכתב שהועבר לטושינסקי בימים האחרונים. עם זאת, לא מן הנמנע כי פרישתה מהתפקיד הבכיר ברמ”י איננה מנותקת מהבדיקה האמורה, וייתכן כי היא קשורה לעובדה שהנציבות החליטה לסיים את הבדיקה ללא המלצות.
נמרוד בוסו מדה מרקר כותב קצת יותר:
http://www.themarker.com/realestate/1.2682082
דרישות לקוניות ומעט משעממות, שהופיעו בתיאור תפקידו של סגן מנהל מינהל מקרקעי ישראל במכרז שפורסם בדצמבר 2011, לא עוררו תשומת לב ציבורית. ובכל זאת, הנה פרט מעניין לגביהן: רבות מהן, עם פרטים רבים נוספים בנוסח המכרז — נכתבו על ידי מי שזכתה בסופו של דבר בתפקיד ועדיין מכהנת בו, ליאורה טושינסקי.
מסמכים שהגיעו לידי TheMarker מעלים כי טושינסקי, מקורבתו של מי שכיהן באותה העת כמנהל המינהל, בנצי ליברמן, החזיקה בנוסח טיוטת המכרז לתפקיד, והעבירה אותו, עם אינספור תיקונים, מחיקות, תוספות והערות בגוף המסמך, לידי גורמים במנהלת תנופה — מקום עבודתה הקודם, שגם בו שימשה סגניתו של ליברמן. משם, יש לשער, מצאה הגרסה המתוקנת של טושינסקי את דרכה לידי מי שהיו אמונים על פרסום הנוסח הסופי של המכרז, שכן כמעט כל תיקוניה והערותיה פורסמו במלואם, מלה במלה, בנוסח הסופי. בין היתר הוסיפה טושינסקי מאפיינים רבים לתאור התפקיד, כגון “אחראי לשיפור וייעול תהליכי העבודה”, ו”אחראי להטמעת עקרונות ניהול ערכיים ומקצועיים בקרב מנהלים ועובדים”, אך ספק אם מישהו מחברי ועדת המכרזים שדנה במועמדותה היה מחשיב התנהלות מסוג זה כ”ערכית ומקצועית”.
בנוסף לשינויים שערכה בתיאור התפקיד, כתבה טושינסקי גם את דרישות התפקיד, כלומר שיכתבה אותן באופן שיתאים לכישוריה ולניסיונה המקצועי. בעוד שעל פי טיוטת המכרז נדרש מהמועמדים תואר ראשון בכלכלה או במדעי החברה עם עדיפות לבעלי תואר שני, בגרסת המכרז כפי שפורסמה לבסוף נדרש “תואר ראשון בתחומי מינהל עסקים, כלכלה, משפטים או הנדסה”. מדובר בנוסח שונה רק במעט מהמשפט שנכתב בכתב ידה של טושינסקי על מסמך הטיוטה: “תואר ראשון בתחומי מינהל עסקים, כלכלה, משפטים או תעשייה וניהול”. טושינסקי, יש לציין, בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול
טושינסקי וליברמן מכירים 20 שנה
טושינסקי מונתה לסגנית מנהל מינהל מקרקעי ישראל (שמאז נהפך לרשות) במארס 2012. ההליך שבסופו מונתה טושינסקי, עד אז סגנית מנהל מינהלת תנופה, הגוף המטפל במפוני גוש קטיף וצפון השומרון, התחיל במכרז פנימי בקרב עובדי המינהל שנערך בדצמבר 2011, ובו לא נמצא איש מתאים לתפקיד, והמשיך במכרז פומבי הפתוח לכלל הציבור, שפורסם בפברואר 2012.
בתמונה: בנצי ליברמן
מלבד טושינסקי, למכרז ניגשו עוד שבעה מועמדים, ובהם ראש עיריית ראש העין לשעבר יגאל יוסף, שבאותה עת שימש מנהל תחום פיתוח במשרד התמ”ת, וראש אגף ההסדרה ברשות החשמל עודד אגמון. בוועדת המכרזים שמינתה את טושינסקי היה חבר ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל עד לפני כמה חודשים, שטושינסקי נחשבת אשת אמונו. במשך שני העשורים האחרונים מונתה טושינסקי לתפקידים הבכירים ביותר כמעט בכל גוף שבראשו עמד. כאשר כיהן ליברמן כראש המועצה האזורית שומרון ב–1997–2007, כיהנה טושינסקי כמנכ”לית המועצה בתשע שנים מתוך העשר. שנתיים לאחר מכן, ב–2009, נבחר ליברמן לכהן כמנכ”ל מינהלת תנופה, וטושינסקי מונתה לשמש סגנית מנכ”ל המינהלת, תפקיד שבו החזיקה עד יום מינויה לתפקידה הרם במינהל.
בספטמבר 2011 מונה ליברמן לתפקיד מנהל המינהל בתקופה מאתגרת במיוחד — הוצאתה לפועל של הרפורמה השאפתנית שביקשה הממשלה לבצע בארגון, שכללה התייעלות, הפניית חלק ניכר מפעילויות הגוף למיקור חוץ, והפיכתו לרשות שתתמקד בראש ובראשונה בשיווק קרקעות המדינה ובניהולן. כלומר — הפיכתו לגוף המוטה פעילות עסקית.
סעיף נוסף ברפורמה, שרלוונטי במיוחד לסיפור זה, קבע כי סמכויותיו של מנהל המינהל בכל הנוגע למינוי עובדי הארגון יורחבו משמעותית. לכן תוקן חוק שירות המדינה (מינויים) באופן שהעביר למנהל המינהל סמכויות שבעבר היו נחלת השר הממונה ונציב שירות המדינה בלבד, בכל הקשור למינוי עובדים לארגון.
מטרת השינוי היתה לאפשר למנהל המינהל גמישות ארגונית רבה יותר בהפעלת הארגון, ובאופן טבעי, שינוי זה העצים משמעותית את סמכויות מנהל המינהל בכל הקשור למינוי עובדים בארגון, קביעת התפקידים הנדרשים וכן הלאה. עם זאת, האצלת הסמכויות לא היתה אמורה להשפיע על כללי המינהל התקין שלפיהם מחויבת גם נציבות שירות המדינה להתנהל בעת מינוי כוח אדם לשירות המדינה, ובכלל זה ביצוע מכרזים פתוחים, שוויוניים ושקופים לתפקידים השונים.
ואולם כבר לפני שנה מצא מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי במקרה של מינוי טושינסקי, כללים אלה לא נשמרו עד הסוף. דו”ח המבקר השנתי ל–2014, שפורסם במאי אשתקד, מצא כמה אי־סדרים בהליך המינוי. בפרט התמקד המבקר בכך שעובדת יחסי העבודה “הקרובים והממושכים” בין ליברמן לטושינסקי, שנמשכו 11 שנה במצטבר עד יום כינוס ועדת המכרזים לתפקיד, לא צוינה בפרוטוקול הוועדה, וייתכן כי כלל לא היתה ידועה לחלק מחברי הוועדה, שליברמן עצמו היה כאמור אחד מחבריה.
עוד נכתב אז בדו”ח המבקר כי אף שמינויה של טושינסקי לסגנית נעשה במטרה לסייע ביישום הרפורמה, בשלב מסוים היא החלה לכהן גם כממונה על משאבי אנוש וכממונה על חטיבת השירות — שני תפקידים שכלל לא נכללו במכרז. המבקר העיר כי מנהל רמ”י אינו מוסמך לבצע מינויים שכאלה ללא כל הליך של מכרז. “יתר על כן, יש במינוי זה פגיעה במועמדים אחרים שניגשו למכרז ואשר יכלו לזכות בו אילו התפקידים האלה היו כלולים במכרז”, כתב שפירא.
במידע נוסף שנחשף כעת לראשונה יש כדי להעיד על עוצמת הקשר בין ליברמן לטושינסקי, והוא כי במהלך השבת שקדמה לוועדה, היו ליברמן ואשתו אורחיה של משפחת טושינסקי ביישוב שערי תקוה שבשומרון, שבו מתגוררת טושינסקי. TheMarker פנה לקבלת התייחסותם של טושינסקי וליברמן בנושא. כל התייחסות לא התקבלה, אך המידע לא הוכחש.
כבר לא דרוש ניסיון עסקי לתפקיד
עובדה נוספת שאינה מצוינת בדו”ח הביקורת של המבקר, היא שמלכתחילה לא נכלל תפקיד סגן מנהל הרשות במבנה הארגון כפי שנועד להיות לאחר הרפורמה, על פי המתווה שגיבש קודמו של ליברמן בתפקיד, ירון ביבי, שהלך בינתיים לעולמו. על פי אותו המתווה, הדמות הבכירה ביותר בארגון אחרי מנהל המינהל אמורה היתה להיות משנה למנכ”ל שהוא גם מנהל החטיבה העסקית. על פי המלצות ועדת גדיש, שלפיהן נבנתה הרפורמה במינהל, החטיבה העסקית היא הזרוע העוסקת בפעולות הייזום, התכנון והשיווק של המינהל, כלומר הזרוע שמרכזת את לב פעילותו כיום. את העומד בראשה הועיד ביבי לשמש מספר שתיים בארגון.
דרישות התפקיד, כפי שגובש, שמו דגש בעיקר על ניסיונו של המועמד בתחום ניהול המקרקעין, וכללו ניסיון של “שמונה שנים לפחות בפיתוח והפעלה של מערך תכנון, פיתוח ושיווק מקרקעין בפרישה ארצית ובהיקף של אלפי יחידות דיור”, וכן “הכרה טובה ביותר עם ענף המקרקעין בארץ”, ו”הכרה טובה של המינהל, תפקידיו ודרכי פעולתו”.
במכתב ששלח ב–2008 אל נציב שירות המדינה דאז, שמואל הולנדר, כתב ביבי כי על מינויה של דמות זאת להיעשות באמצעות ועדת איתור, שתאפשר למינהל “לפנות לגורמי מפתח בתחום הכלכלה והנדל”ן בישראל לאיוש המשרה”. עוד ציין ביבי כי “משרת המשנה למנכ”ל מורכבת מאוד מעצם תחומי העיסוק של החטיבה העסקית. מרכזיותה בכלל הפעילות של המינהל מייצרת מציאות שבה בעל תפקיד מנהל החטיבה העסקית יהיה ל’יד ימינו’ של המנכ”ל”.
עם כניסתו לתפקיד החליט ליברמן לפצל את תפקיד המשנה למנכ”ל מתפקיד מנהל החטיבה העסקית, ובכך נפתחה הדרך למינויה לתפקיד של דמות שאינה בעלת ניסיון דווקא בתחום הקרקעות. ואכן, לתפקיד סגנית מנהל המינהל מונתה טושינסקי, שתיאור התפקיד שאליו נבחרה (שבניסוחו היתה כאמור שותפה פעילה) שם דגש על הצד הארגוני שבפעילות המינהל, כפי שבא לידי ביטוי בדרישות כגון “ניסיון בהובלת תהליכי שינוי” או “ניסיון בניהול צוות עובדים רב־תחומי”, וכמעט שאינו כולל נגיעה לפעילות העסקית של הגוף.
לתפקיד מנהל החטיבה העסקית מונה ב–2013 שי יפתח, שלאחר כהונה קצרה עזב, ולפני כשנה מונה לתפקיד עדיאל שמרון, שלפני כשבועיים מונה על ידי שר האוצר, משה כחלון, לממלא מקום מנהל המינהל. החלטת ליברמן על פיצול התפקיד כשלעצמה אינה בלתי־סבירה, וודאי שניתן למצוא לה נימוקים טובים. אלא שלאור הדרך שבה בוצע המינוי ניתן בהחלט לתהות כעת אם השיקולים שמאחורי המינוי היו ענייניים, או שמא יזם ליברמן את הפיצול כדי לאפשר למקורבתו, שניסיונה בתחום הקרקעי־עסקי דל, להתמנות לסגניתו.
הבעייתיות שבמצב הזה נחשפה עם הפסקת כהונתו של ליברמן כמנהל המינהל בפועל בינואר השנה. פשיטת משטרה על משרדי המינהל, וחקירתו של ליברמן לגבי חשדות, שלפיהם קידם לכאורה כמנהל המינהל את ענייניה של קרדן נדל”ן בפרויקט שבו הועסק בעבר כיועץ, הובילו ליציאתו לחופשה כפויה. במארס אף המליצה המשטרה על העמדתו לדין באשמת מרמה והפרת אמונים.
לכאורה, אמורה היתה טושינסקי כמספר שתיים בארגון להפוך לזו שמובילה אותו בשעת המשבר. ואולם בפועל תפס את ההגה שמרון, המצוי יותר מתוקף תפקידו בתחום שיווק הקרקעות, שמהווה כיום את ליבת הפעילות של המינהל, והשתתף באופן קבוע בדיונים בנושא מול אנשי משרדי האוצר והבינוי. מסיבה זו, יש לשער, גם מונה לבסוף שמרון לממלא מקום המנהל במקומו של ליברמן.
“לרשות לא ידוע על הטענות שהועלו”
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: “לרשות לא ידוע על הטענות שהועלו. המכרז המדובר נוהל על ידי נציבות שירות המדינה”. מטעמה של טושינסקי לא נמסרה תגובה נוספת.
מליברמן נמסר: “הנחת היסוד הסמויה העומדת בבסיס פנייתכם היא שהמכרז היה במסגרת הרשות. הנחה זו שגויה. המכרז המדובר נוהל בידי נציבות שירות המדינה, על פי הכללים הנהוגים על ידה ולא בתוקף סמכותי כנציב וכמנהל הרשות.
“במסגרת המעבר ממינהל לרשות וביצוע רפורמה ארגונית מקיפה במינהל מקרקעי ישראל, היה צורך לבנות מחדש הגדרות ותיאורי תפקידים לעובדי הרשות ובכיריה. הרשות, באמצעות יועץ מקצועי חיצוני וועדה שכללה בכירים במינהל ובשירות המדינה, עסקה בבניית התפקידים ובהגדרתם. הרשות התייעצה עם אנשים מבית ומחוץ. תהליך המכרז שנוהל כאמור על ידי נציבות שירות המדינה היה מעמיק ובדק, בין היתר, את התאמת המועמדים לדרישות. תהליך הבדיקה כלל את נציגי הרשות, לרבות היועץ המשפטי של הרשות, עו״ד יעקב קווינט, ובסופו זכתה טושינסקי בניקוד גבוה.
“באשר להיכרות בינינו, דבר זה צוין במפורש בקורות החיים של טושינסקי, שהונחו בפני חברי הוועדה ואף נאמר על ידי לחברי הוועדה. ועדת המכרז, שכללה את המשנה ליועץ המשפטי דאז, עו״ד שרית דנה, קבעה פה אחד שטושינסקי היא המתאימה ביותר לתפקיד”.
אל נציבות שירות המדינה פנינו בשאלה אם בהתנהלות מהסוג שמתואר בכתבה יש משום עבירה פלילית, ואם התנהלות שכזו עשויה להביא לביטול מינוי בדיעבד לתפקיד. בנציבות סירבו לענות לשאלות אלה, והסתפקו באמירה כי “רשות מקרקעי ישראל, לרבות המכרזים למשרות בה, אינם בטיפול נציבות שירות במדינה ולכן אין בידינו מלהתייחס לסוגיה”.
