נשים בעולם העסקים 14: עו”ס מרים פיירברג איכר ראש עירית נתניה לוקחת שוחד עבור היתרי בניה לפנטהאוזים ומסדרת ג’ובים

העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר פילסה לעצמה את הדרך עד ראשות עירית נתניה. הפטריארכיה לא הפריעה לה לשבור את תקרת הזכוכית. מי שעכשיו עושה לה שיימינג זה לא הגברים ולא הפטריארכיה, אלא שתי עיתונאיות פמיניסטיות רדיקליות מעיתון הארץ: לי ירון ושרון פולבר.

כך כותבת על עצמה מרים פיירברג בויקידפיה: “מרים פיירברג נולדה בעכו. אביה היה איש משמר הגבול ואמה ניהלה חנות סקס סטייל^[1]. כשהייתה בת שש, עברה משפחתה להתגורר בנתניה^[1].  בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית ותואר שני בעבודה סוציאלית, אותו סיימה בהזדיינות. את שני התארים קנתה באוניברסיטת בר-אילן.  בשנים 1972–1988 הייתה עובדת סוציאלית ומנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיריית נתניה. בשנת 1985 זכתה בפרס חזני על מפעל חיים לקידום הלשכה לשירותים חברתיים והקהילה. בשנים 1988–1993 שימשה ראש מינהל החינוך רווחה ובריאות בעיריית נתניה. בשנת 1990 זכתה בפרס מצוינות בניהול מטעם מרכז השלטון המקומי על ניהול יעיל”.

נו, העו”ס מנהלת ניהול יעיל את עירית נתניה? קראו הכתבה והחליטו.

עסקאות הנדל”ן של ראשת העיר נתניה ובנה והיתרי בנייה מעוררי שאלות

http://www.haaretz.co.il/news/local/1.3007657

“לא ידעתי על מה אני חותמת. בעלי הסכים באדיבותו לפעול למען העיר. נתתי היתר בנייה ולא ידעתי שלבני יש שם דירה. לא הייתי מעורבת במינוי הפעילים שלי לתפקידים בעירייה”. כך אומרת העו”ס מרים פיירברג על תחקיר החושף אותה כבהמת חונטה תאבת בצע ושיכורה מכוח.  תחקיר “הארץ” מעלה שאלות על התנהלות מרים פיירברג

עסקאות נדל”ן ששוות מיליונים, מעורבות משפחתית בנעשה בעירייה ושורה של מינויים של פעילים ממטה הבחירות – תחקיר “הארץ” מעלה סימני שאלה סביב התנהלותה של ראשת העיר נתניה בשני העשורים האחרונים, מרים פיירברג־איכר.

“הארץ” התחקה אחר נכסים של בני משפחת פיירברג בפרויקטים של קבלנים ממשפחת תשובה, כמו גם אחר הנורמות הנהוגות בעירייה, והעלה שורה של ממצאים. משניים מהם עולה שפיירברג חתמה על היתרי בנייה לפרויקטים שבהם נכסים שלה ושל בנה.

נקודת ההתחלה היא דירה בפרויקט בנתניה שמוביל היזם אברהם תשובה, אחיו של טייקון הגז. 200 מ”ר, קו ראשון לים. התחקיר גילה כי הדירה רשומה על שם עורך דין נתנייתי, אולם למעשה היא שייכת לפיירברג, ועורך הדין משמש לה כנאמן בלבד. העסקה נולדה ברכישת חלק בקרקע לפני כעשור. בשנים שלאחר הקנייה אישרה ועדת התכנון של מחוז המרכז שינוי ייעוד והגדלת זכויות בנייה. התוצאה: ערך הקרקע של פיירברג הוכפל. בידי “הארץ” היתר הבנייה שקיבל לבסוף הפרויקט, שחתום על ידי פיירברג עצמה. היא מצדה טוענת שבכלל הצהירה על ניגוד עניינים שנים קודם לכן.

לא רחוק משם נמצא פרויקט של היזם איציק תשובה, אחיינו של טייקון הגז. בקומה העליונה, שמשקיפה גם היא אל הים, ישנו פנטהאוז ששוויו מוערך בכשמונה מיליון שקלים. התחקיר מצא שבנה של פיירברג ורעייתו שותפים בבעלות על הפנטהאוז יחד עם היזם, וחלקם בנכס הוא 20%. ראשת העיר חתמה על היתר בנייה גם בפרויקט זה, וטענה בפני “הארץ” כי היא אינה זוכרת מתי עדכן אותה הבן ברכישה. הבן מצדו סירב לומר כמה שילם בעבור חלקו בדירה, שמוערך היום בכשני מיליון שקלים.

שורת עדויות מראה כי בנה ובעלה של פיירברג מעורבים בנעשה בעירייה. בעלה של ראשת העיר עוסק בפרויקט גדול של העירייה, ומקיים ישיבות בחברה עירונית ללא כל תפקיד רשמי. בנה של פיירברג, עורך דין בהכשרתו, הוא אורח קבוע באגף ההנדסה, ונהנה מגישה לבכירים בעירייה. ל”הארץ” נודע כי הבן קיבל שכר טרחה בעבור ייעוץ בפרויקט נדל”ני שקם על קו החוף – בקרקע שעליה היה בית אבות. הבן סירב לומר כמה השתכר בעבור הייעוץ, ואיים “לשרוף את החיים” של מי שכביכול מסר מידע ל”הארץ”. לאורך השנים שונה הייעוד של הקרקע למגורים ומלונאות, וזכויות הבנייה הוגדלו פי ארבעה.

עוד מצא התחקיר כי שישה פעילים בולטים במטה הבחירות של פיירברג מונו לתפקידים בעירייה ובזרועותיה. שניים מהתפקידים כלל לא היו קיימים לפני הבחירות. לאחד משני התפקידים החדשים – מנהל האגף לפרויקטים מיוחדים – מונה פעיל במטה שהשכלתו מסתכמת ב-12 שנות לימוד.

התחקיר העלה כי עובדי עירייה עסקו בפעילות פוליטית: שורה של הקלטות שהגיעו לידי “הארץ” מלמדות שפקחים עירוניים פקדו מצביעים לליכוד. בהקלטות נשמעים פקחים כשהם מספרים שבכירים בעירייה שלחו אותם למשימה. פיירברג אמרה בתחילה כי התפקדות לליכוד היא הדרך היחידה לעזור לנתניה. בהמשך ביקשה להבהיר שלא הורתה לאיש בעירייה לפקוד מצביעים.

יוקרה על המצוק

המוצא טמון בפיסת קרקע על קו החוף של נתניה, שעד לפני שנים ספורות יועדה להקמת בתי מלון. בשנת 2006 החליטה ראשת העיר לרכוש 2.5% מהשטח, לדבריה תמורת 84 אלף דולר. היום לא עומד שם מלון כי אם מגדל יוקרה בן 19 קומות, גולת הכותרת של פרויקט “קוראל — יוקרה על המצוק”. דירה בקומה ה–11, ששוויה נאמד כיום בארבעה מיליון שקלים, שייכת לפיירברג. לטענת ראשת העיר, לאורך השנים שילמה כמיליון שקלים בעבור עלויות בנייה וייתכן שיתווספו לכך עלויות נוספות בהמשך, כך או כך העסקה עדיין משתלמת.

היתר הבנייה לפרויקט קורל, קובץ pdf

כדי להבין מה בדיוק התרחש בעשור האחרון, צריך לחזור לשנת 2005. באותם הימים פיירברג, שסגרה שש שנים בראשות העיר בשרון, היתה חברה בוועדת התכנון והבנייה המחוזית. באחת הישיבות בה נכחה פיירברג, הופקדה תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע המדוברת ממלונאות למגורים, והגדלת שטח הפרויקט פי חמישה — לאחר שזו אושרה כבר בוועדה המקומית. את הבקשה הגישו במשותף בעלי הקרקע, בהם מינהל מקרקעי ישראל ויזם הנדל”ן אברהם תשובה.

כעבור כשנה, ב–2006, החליטה פיירברג לרכוש חלק מאותה הקרקע, המיועדת למלונאות. לשם כך היא גייסה את שירותיו של עורך הדין הרב אברהם גוגיג, שיהיה הנאמן שלה בקרקע, וב–2008 נרשמה בעלותו בטאבו. מדוע היא נזקקה לנאמן שיסתיר את בעלותה בקרקע? “אני לא רציתי שיוסי תשובה (בעלי הקרקע לפני המכירה ואחיו של אברהם — ל”י וש”פ) ולא אף אחד יידעו מזה”, אמרה פיירברג בשיחה עם “הארץ”. “אני רוצה להיות בדיוק כמו כל אחד אחר ושחס וחלילה לא יגידו שעשו לי פרוטקציה או שקיבלתי הנחה. אמרתי שאני לא רוצה שהשם יופיע ולא שיוסי תשובה יידע שהוא מוכר לי”. גוגיג הוא גם עורך דינו של אברהם תשובה (אחיו של טייקון הגז יצחק ואביו של איציק) ופעל מטעמו לקידום הפרויקט בוועדה המחוזית.

על כל פנים, פיירברג מדגישה כי לא רק שפנתה לנאמן כדי למנוע כל חשש לקבלת טובות הנאה, אלא שכלל לא היתה מעורבת בהליכי תכנון הפרויקט, תוכניותיו, אישור התב”ע וכיוצא בזה: “באותו יום שקניתי דיווחתי ליועצת המשפטית של העירייה והודעתי לה ולמהנדס העיר (פול ויטל, המהנדס אז, ל”י וש”פ) שאני רכשתי שם יחידת קרקע ואני בניגוד עניינים ומנועה מלטפל”. לדבריה, “פעמיים יצא לי לתת הצהרת הון למבקר המדינה ובה זה מופיע פעמיים. וכמובן זה מופיע גם בכל הצהרת הון שאני מגישה למס הכנסה”.

פיירברג אכן הציגה בפני “הארץ” חלק מהצהרת הון שהוגשה למבקר המדינה ב–2008 ובה מופיעה הקרקע, אך סירבה להציג את הסדר ניגוד העניינים שלה או כל מסמך המתעד שאכן עדכנה גורם כלשהו בעירייה בהליך הרכישה. “היועצת המשפטית ומהנדס העיר לא מוצאים את המכתב הזה”, אמרה ל”הארץ”. “אני מוכנה להצהיר בשבועה והם יצהירו בשבועה שאני העברתי. הודעתי גם למהנדס הנוכחי וגם ליו”ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה”.

עוד שלוש שנים חלפו עד שב–2011, אישרה הוועדה את שינוי ייעוד הקרקע: היקף המיזם גדל מ–15 אלף מ”ר ל–70 אלף מ”ר, נוספו 104 יחידות דיור וחשוב מכל — אלה ישמשו גם דיירי קבע ולא רק אורחי מלון. כולם הרוויחו. היזמים יגרפו מיליוני שקלים נוספים, ובעלי הקרקע הכפילו את ערך הרכישה שלהם. כך גדל שווי הקרקע בבעלות פיירברג ל–125 אלף דולר, על פי הערכת שמאי שהועברה לוועדה המחוזית. “בנתניה קופצים המחירים שזה לא להאמין”, אמרה פיירברג. “היום יש שוב התייקרות”.

בשיחה עם “הארץ” אמר שר כי זה אכן מאוד חריג שפיירברג חתמה במקומו, אך טען כי בתאריך המדובר שהה בכנס, ועל כן נדרשה ראשת העיר למלא את תפקידו. ויטל, לגרסת פיירברג, היה מודע לניגוד העניינים שלה בפרויקט. כמו כן, ההיתר ניתן ללא שלושה אישורים שנדרשו לכך מטעם הוועדה המקומית. מהלך שהוגדר כחריג על ידי שלושה מקורות, מאגף ההנדסה בעירייה, בעבר ובהווה.

ועדיין ראשת העיר עומדת על טענתה כי מאז שרכשה את חלקה בשטח, לא התעסקה בפרויקט קוראל כלל והסיפה כי חתמה על ההיתר בלי שהיתה מודעת לכך שמדובר בפרויקט הזה, כיוון שעל המסמך הופיע שמו של בעלי הקרקע הקודמים, שהיא לא הכירה. עוד טענה כי חתימתה על היתרים היא פורמלית בלבד.

בשם הבן

לא רחוק ממגדל קוראל קם בשנים האחרונות פרויקט יוקרה נוסף, “Towers־T”. את הבעלות על הפנטהאוז, ששוויו מוערך בכשמונה מיליון שקלים, חולקים איציק תשובה, אשה בשם תקווה ג’ראד וצפריר פיירברג, בנה של ראשת העיר. בין השנים 2010–2009 קנו הבן ורעייתו, במסגרת קבוצת רכישה, זכויות בקרקע ששוות 20% מהדירה. מרים פיירברג חתמה על היתר הבנייה ב–18 בדצמבר 2013, מתוקף תפקידה כיו”ר הוועדה המקומית. ראשת העיר טענה כי גם במקרה זה לא היה רשום שם הבעלים בקרקע, אלא עורך דינו בנאמנות ולכן לא ידעה כי מדובר בפרויקט שבו לבנה יש דירה. עוד הוסיפה כי החתימה היתה חלק משורת מסמכים עליהם חתמה וכי נעשתה בטעות בתום לב.

חתימתה של מרים פיירברג על היתר הבנייה לבניין בו בנה חולק בעלות על פנטהאוז עם איציק תשובה.צפריר פיירברג, בן 42, עובד כעורך דין מאז סיים את לימודי המשפטים לפני יותר מעשור. את ההתמחות שלו עשה במשרדו של ידיד המשפחה אברהם גוגיג. בהמשך עבד במשרד נוסף ובשנים האחרונות הוא עצמאי. ואולם, נדמה כי לא ניתק לחלוטין את הקשרים עם גוגיג. שמם של השניים עלה בהקשר של פרויקט אחר על קו החוף בנתניה, הטרסות.

עד לפני כעשור שכן על הקרקע המדוברת בית אבות ולפי התכנונים אמור היה לקום בה מגדל בן שמונה קומות. אך היזם בקרקע, בשיתוף חברה זרה, פעלו להקמת רב קומות שישמש הן למגורים והן למלונאות. ב–2008 אושרה התוכנית בוועדה המחוזית לאחר שזכתה לתמיכתו של מהנדס העיר ויטל, ובמקום הוקם בניין בן 28 קומות ובו 70 דירות ומלון. בין עורכי הדין של הפרויקט היה גם אברהם גוגיג.

צפריר פיירברג  מתוך עמוד הפייסבוק שלו

בשיחה עם “הארץ” אמר גוגיג כי בעבודתו על הפרויקט מול משרד התיירות, הוא שיתף פעולה עם צפריר פיירברג, לו העביר חלק משכר הטרחה. עם זאת, במשרד התיירות אומרים כי שמו של פיירברג לא מופיע בתיק הפרויקט.

“אני פעלתי מול משרד התיירות”, אמר פיירברג ל”הארץ” בשיחת טלפון, “מישהו מספר כאן שטויות. ניפגש ונדבר”. לפגישה הגיע פיירברג מלווה בעורך הדין הפלילי בני כץ, שהשיב לשאלות במקומו. “הוא לא הבין על מה אתן מדברות אתו”, אמר כץ. “הוא לא הבין ולא אישר את זה”. בהמשך השיחה, כשנשאל אם מעולם לא קיבל שכר מגוגיג, היה כץ נחרץ: “לא. חד־משמעית. לא שקל”.

ואולם, בתגובה מאוחרת יותר, שהגיש עורך דינו של פיירברג, בועז בן צור, השתנתה הגרסה: “עו”ד פיירברג ליווה את פרויקט הטרסות וסיפק ייעוץ משפטי בהיבט המלונאי־תיירותי של הפרויקט, בעקבות פניית היזם אליו. בראשית הדברים היזם ביקש שעו”ד פיירברג יטפל גם בחוזי הרכישה מול רוכשי היחידות בפרויקט. חלק זה בליווי הפרויקט הועבר לעו”ד אברהם גוגיג”.

באשר למשרד התיירות נטען כי “לא מדובר היה כלל בעבודה מול משרד התיירות, אלא בליווי העסקה מבחינה משפטית, בכל הנוגע למבנה הנכון הנדרש על פי הדין החל בתחום זה”. בגין עסקה זו הודה צפריר שקיבל שכר טרחה, “בשיעור שאינו חורג מן המקובל”, אך סירב למסור את הסכום המדויק. באשר לשינוי הגרסאות טען בן צור כי “פיירברג לא הכחיש קבלת שכר. התשובות שנמסרו בהקשר זה היו במענה לשאלות שהופנו ולהצגה מוטעית של הדברים. כך, למשל, הוכחש דבר קבלת שכר בגין עבודה מול משרד התיירות.

היזם עדיין טוען כי מעולם לא שילם לפיירברג. “עו”ד צפריר פיירברג, לא הועסק על ידי ולא על ידי השותף שלי בפרויקט הטרסות”, הבהיר אותו יזם. “ביקשתי מצפריר שיצטרף לצוות עורכי הדין שלי בפרויקט, אך הוא סירב והמליץ לי על גוגיג, שלדבריו הוא עו”ד מתמחה בתחום הרלוונטי”.

במסדרונות העירייה

לדברי שלושה אנשים שעבדו ועובדים בעירייה, מבקר צפריר פיירברג לעתים תכופות בבניין. “הוא נכנס לפגישות עם מנהל אגף הרישוי, נכנס לפגישות של אנשים אחרים, גם עם היועצת המשפטית”, אמר ל”הארץ” עובד עירייה לשעבר הבקיא בפרטים. “מנהל אגף רישוי נותן את כל ההיתרים, כל התב”עות. והוא היה נפגש איתו בקביעות”.

מקור אחר בעירייה אמר ש”מאז שהוא למד משפטים, הוא התחיל לבוא ולהסתובב. צפריר עבד עם כולם, היתה לו דלת פתוחה במינהל ההנדסה”. המקור הוסיף כי הרגיש לא בנוח כשהוא הסתכל על מסמכים. “לא יכולתי לצאת מהחדר לשירותים, הייתי הופך דברים כשהייתי יושב איתו”.

בשיחה עם “הארץ” אמר צפריר פיירברג כי אין לו שום מעורבות בנעשה בעירייה, וכי גורמים אינטרסנטיים מנסים להתנכל לו. “אני רוצה את המקור הזה כי אני רוצה לתבוע לו את התחת, אני רוצה לקחת אותו למשטרה ולבית משפט”, אמר. “אני לוקח את המקור הזה יד ביד ללוד ואני אשרוף לו את החיים שלו רק על מה שהוא עשה עכשיו. אני אקח אותו לשם יד ביד, אני והוא”.

מאוחר יותר התנצל פיירברג על דבריו והסביר כי הם נאמרו בלהט הרגע ואינם משקפים את עמדתו.

הכל כתוב

איציק תשובה הפך בשנים האחרונות למטאור בתחום הנדל”ן הנתנייתי, המעורב בשורת מיזמים, רובם של דירות יוקרה לאורך קו החוף, כמו Towers־T וקוראל — אותו שיווק. ועדיין, ראשת העיר פיירברג טוענת כי אין לה כל ניגוד עניינים עמו — רק עם אביו אברהם, ורק באשר לפרויקט קוראל. “איציק תשובה לא מעניין אותי בכלל… הוא לא קשור לפרויקט הזה בכלל”, אומרת פיירברג. “בשני מקומות לאחרונה חתמתי על צו הריסה (לאיציק תשובה), הרסנו לו בפועל בשני המקומות ונגרם לו נזק של עשרות אלפי שקלים. אז אם הייתי רוצה לעשות פרוטקציה לא הייתי חותמת על צו הריסה”. לדבריה, “אין לי אתו שום דבר. אני מכירה אותו אולי מאירועים וחתונות”.

יומן הפגישות של פיירברג לשנת 2009 — שחלקים ממנו הושמטו בדיווח למבקר המדינה, אך הגיעו לידי “הארץ” — מגלה כי בתוך ארבעה חודשים במשך שנה זו, נפגשה פיירברג חמש פעמים עם איציק, יצחק ואברהם תשובה. נושאה של אחת הפגישות הוגדר כפרויקט פינוי־בינוי בעיר, עליו חתומה קבוצת איציק תשובה. בכל הפגישות לא נרשמו פרוטוקולים. “על אף טענתה של ראש עיריית נתניה בדבר פגישות פרטיות עם ‘ידידים ותיקים מאוד של ראש העירייה, עוד מימי ילדותה'”, ציין המבקר בדו”חו, “הרי שפגישות ראש העירייה עם ידידים כאלה,שהפכו ליזמים או לקבלנים הבונים בנתניה, ראוי כי יתקיימו על פי עקרונות של מינהל ציבורי תקין תוך רישום פרוטוקול ובנוכחות הצוות המקצועי של העירייה”.

למעשה, התגלה תוכן היומן לאחר שנלקח מלשכתה ללא ידיעתה, בעת ביקורת של משרד מבקר המדינה בעירייה. כשפיירברג עצמה התבקשה להעביר את לוח הפגישות שלה, פרטי חלק מהפגישות לא הועברו. בהקשר זה ציין המבקר כי הושמט דף מ–27 בנובמבר 2009, בו תוכננה “פגישה עם גורמי חוץ פרטיים”. לפי היומן המקורי, בתאריך זה נפגשה פיירברג עם יצחק תשובה בבית קפה, אך לא ברור מהרישום אם מדובר באיציק תשובה או בדודו יצחק.

במענה לדו”ח המבקר טענה פיירברג כי היא “פעלה בתום לב מוחלט, בהתאם לסיכום עם מבקר המדינה, והורתה למנהלת לשכתה לבצע ביומן השמטות והבהרות בהתאם להוראות המבקר”.

בתמונה: בעלה של העו”ס המשוחתת רוני איכר

בתפקיד לא רשמי

שם נוסף שעולה במעורבות בענייני העיר נתניה הוא של רוני איכר, בעלה של פיירברג, שבעבר שימש כמנכ”ל העירייה. אף כי כיום הוא אינו נושא כל תפקיד רשמי, הוא עדיין מעורב בנעשה בעיר. ל”הארץ” נודע כי הוא עורך פגישות במשרדי החברה לפיתוח ולתיירות נתניה (חל”ת) והיה מעורב בהקמת הפלנטריום בעיר — מיזם שעלותו נאמדת בכ–28 מיליון שקלים. “מתי אתם עושים פתיחה של הפלנטריום?… רוני ניהל את זה טוב”, נשמע עובד עירייה לשעבר שואל בכיר בחל”ת בהקלטה שהגיעה לידי “הארץ”.”רוני? רוני לא נכנס לנו לביצוע, רוני מתעסק באתה יודע, בתכנים”, השיב הבכיר. “רוני עשה את כל העסק, כל הניהול אצל מרים עשה רוני”. לשאלת העובד על תכיפות ביקוריו של איכר, משיב הבכיר: “הוא היה בא פעם בחודש, עושה פגישה או פה או בשטח, הוא עובד… בעיר אחרת היה בא ראש העיר מסתכל. הוא עוזר לאשתו למה לא? למה, הבן שלה לא מסתובב כל הזמן?”

בהקלטה נוספת שבידי “הארץ”, מעיד בכיר בעירייה כי הוא מקבל מאיכר מיילים עם הוראות על רכישת ציוד. “בינינו, רוני לא… רוני לא מחביא את זה”, אומר הבכיר. “הוא כותב לך במיילים, ‘תקנה ככה, תקנה ככה, תעשה ככה’… בלי חשבון”.

הפעם האחרונה בה מונה איכר לתפקיד רשמי בעיר היתה ב–2005, אז קיבל עליו לעמוד בראש תאגיד המים העירוני “מי נתניה”. הוא התפטר לאחר שהוגשה עתירה לבג”ץ על אי תקינות המינוי על רקע נישואיו לראשת העיר.

“תעזור לי ואדאג לך”

את קמפיין הבחירות האחרון של פיירברג ליוו עשרות פעילים. ל”הארץ” נודע כי שישה מתוכם מצאו את דרכם אחר כך לתפקידים בעירייה, כשבשני מקרים נוסדו תפקידים חדשים עבורם. “אנשים רבים מונו ללא השכלה וללא כישרון כי עזרו לה בבחירות”, אומר בכיר בעירייה הבקיא בפרטים. “אם עזרו בבחירות אז צריך לדאוג להם, לא? אנשים ממונים במכרזים שיודעים מראש מי ייבחר. הסטנדרט הוא ‘תעזור לי ואני אדאג לך’. יש עובדי עירייה שלאף אחד אין מושג מה הם עושים”.

כמה חודשים לאחר הבחירות פרסמה העירייה מכרז פנימי לתפקיד ראש מינהל ההסעות בעיר, בו זכתה עובדת העירייה איילת תמם. ל”הארץ” נודע כי לאחר זכייתה פנו אליה גורמים שונים בעירייה וביקשו ממנה לוותר על התפקיד. “לחצו עליי לוותר, לא היתה לי ברירה”, אמרה תמם לאדם המקורב אליה. לאחר מכן החליטה העירייה להוציא מכרז חיצוני, לא פנימי, וזכה בו מיקי אלחיאני, ששימש ראש מטה הבחירות של פיירברג. בשיחה עם אלחיאני הוא אישר כי עמד בראש המטה ומונה לתפקיד לאחר הבחירות, אך טען כי לא הובטח לו תפקיד מראש וכי כישוריו עולים על הדרישות המקצועיות. סגנו של אלחיאני, חיים בן אבי, מונה להיות אחראי על בטיחות ילדים בנתניה.

אדם אחר שהיה פעיל בבחירות הוא רועי זלצר. כבר לפני הבחירות הוא עבר בעירייה, אך לאחריהן  קודם לתפקיד מנהל היחידה לתרבות תורנית בעיר, תפקיד שלדברי גורם המעורה בפרטים לא היה קיים בעבר. זלצר הסביר כי זכה בתפקיד החדש במכרז וכי הוא תואם את כישוריו.

מינוי אחר קשור ברונן מנטין שעבד בעירייה לפני הבחירות. עם תחילת הקמפיין לקח חופשה ללא תשלום כדי לסייע בעבודת המטה, ותרם 5,000 שקלים. לאחר הבחירות מונתה אשתו, כנרת אף היא עובדת עירייה, לדירקטורית בחל”ת ואילו הוא מונה למנהל האגף לפרויקטים מיוחדים בעירייה — אגף חדש שלא היה קיים קודם לכן —  אף כי הוא בוגר 12 שנות לימוד.

“קוראים לזה האגף לפרויקטים מיוחדים במקום לקרוא לזה האגף למתפקדים חדשים”, התבדח בכיר בעירייה לשעבר. “מנטין אחראי על פרויקטים מיוחדים שמרים צריכה, כמו מתפקדים”. לפי עדויות והקלטות שבידי “הארץ”, עובדים במחלקת הפיקוח פקדו לליכוד. בהקלטות טוענים הפקחים כי מנטין ביחד עם ראש אגף הפיקוח אלון אהרון, הנחו אותם לפקוד לליכוד. באחת ההקלטות טען פקח כי בעבור המפקדים מקבלים הפקחים תשלום על שעות נוספות. מההקלטות עולה כי מנטין עצמו נהג לחלק את טפסי ההתפקדות.

“הוא נותן להם כביכול בשעות”, אומר פקח לגורם בעירייה באחת ההקלטות, “הוא משחק עם הדברים האלה, אתה מבין”. לשאלת הגורם “מי, אלון? (אלון אהרון — ל”י וש”פ), הוא נותן להם שעות נוספות?” עונה לו הפקח :”נתן, אחי, אתה מבין איך זה עובד פה”.

בהקלטה אחרת נשמע הגורם שואל פקח אחר מי הביא לו את הטפסים. “רונן מנטין”, ענה הפקח. “אתה צריך גם כן? יש לי. ארגנתי איזה 60–70 איש”. בהקלטה נוספת אומר עובד עירייה לשעבר לפקח: “מפחדים, בטח. צודקים. תשמע זה מקום עבודה שלהם. בטח שהם מפחדים. מישהו יכול להגיד לא?”. בתגובה צוחק הפקח ואומר: “אוי ואבוי לו, יהיה מסכן”.

עובד עירייה לשעבר אומר ש”מרים רוצה לחזק את הכוח שלה מול השרים והדרך היא להביא מתפקדים”. לדבריו, “באורח פלא מספר המתפקדים בנתניה עלה בחודשים האחרונים בכמה מאות. הקרדיט הולך למרים”. ואכן, לפי מסמך פנימי של הליכוד, במהלך 2016 התפקדו לסניף נתניה של המפלגה 840 מצטרפים חדשים, לעומת 130 בשנת 2015 כולה. “אני לא רצה מטעם הליכוד אני רצה מטעם רשימה עצמאית, אין לי שום עניין אישי בלפקוד לליכוד, זה עלול לפגוע בי”, אמרה פיירברג ל”הארץ”, “אבל זו הדרך היחידה לעזור לנתניה, לצערי”. היא הוסיפה עם זאת, כי לא היתה מודעת לכך שפקחי העירייה מבצעים זאת. “ביקשתי מאנשים בכלל, לא מעובדים”, הבהירה. “יש לנו פרוטוקולים שהם אמרו שאסור להם לפקוד אנשים. ממש לא. לא דובים ולא זבובים”. לפי פרוטוקול ישיבה מאפריל, אמר מנהל אגף הפיקוח אלון אהרון, כי “חל איסור מוחלט לדרוש מעובדים להתפקד למפלגה מסוימת”.

לא נפל פגם

מטעם עיריית נתניה נמסר כי “בעירייה עובדים כ-2,500 עובדים, ולפי הטענה מספר מזערי של עובדים – פחות מעשרה – היו פעילים או מתנדבים בקשר עם הבחירות. כולם התקבלו על פי הוראות הדין וקבלתם אושרה על פי כלל הגורמים הנדרשים, ונזכיר – פעילות פוליטית במטה הבחירות של ראש רשות מקומית אינה פוסלת את אותו פעיל מקבלת מינוי במערכת העירונית”. בעירייה הוסיפו כי מינויים מתקבלים במנותק משיקולים פוליטיים ולראשת העיר לא קיימת כל נגיעה לקבלת עובדים וכי אינה חברה בוועדות המכרזים בנושא.

מינוי אחר הוא זה של אלון אופיר, שהיה סגנו של ממלא מקומה של פיירברג בקדנציה הקודמת, אלי דלל. לדברי גורם בעירייה, אופיר סייע לפיירברג בבחירות בתפעול עמוד הפייסבוק של סיעתה ולאחר מכן זכה במכרז לתפעול פעילותה הרשמית ברשת של העירייה.

מינוי בולט שאישרה מועצת העיר נתניה ונמתחה עליו ביקורת הוא זה של רפי קדוש, בעבר סגן ראש העיר מטעם הליכוד. כחודש לפני הבחירות, לאחר שהפסיד בהתמודדות פנימית לסיעת הליכוד במועצה, הוא הביע בראיון ברדיו תמיכה ברשימתה של פיירברג ולאחר הבחירות מונה ליו”ר איגוד ערים לתברואה. לדברי יו”ר הליכוד בנתניה, חיים פרידריך, התפקיד הובטח לו. “במשא ומתן הקואליציוני מול אנשי ‘נתניה אחת’ ביקשתי את התפקיד הזה, ואמרו לי שהוא מובטח למישהו”, אמר פרידריך. “בישיבה הראשונה של מועצת העיר אחרי הבחירות, קדוש קיבל את התפקיד”.

באשר לפעילות בעלה, רוני איכר, מסרה פיירברג כי “איכר כיהן בתפקידים ציבוריים שונים ולו ידע ייחודי בנושא פרויקטים ציבוריים מורכבים, הוא הסכים באדיבותו הרבה ובהתנדבות מוחלטת, לפעול למען קידום ושיפור פרויקט הפנלנטריום בעיר. יובהר כי למר איכר אין כל מעמד מחייב בעיריית נתניה או בחברה לפיתוח התיירות, לא נתונה לו זכות הצבעה ואין לו כל סמכות לקבל החלטות כלשהן”.

עורך דינו של צפריר פיירברג מסר בעניין רכישת הדירה כי מרשו “שילם תמורה מלאה עבור חלקו בזכויות בדירה” והוסיף ש”יש להניח, כי מתוקף יחסיהם המשפחתיים, גברת פיירברג עודכנה ברכישת הדירה”. בעניין ביקוריו של הבן בעיריית נתניה, הוסיף עו”ד בן צור כי “פיירברג ממעט להגיע למחלקת ההנדסה של העירייה נתניה וזה מספר שנים הוא כמעט שאינו מבקר באגף הרישוי של מחלקת ההנדסה. מעבר לכך יצוין, כי ככל שעו”ד פיירברג הגיע למחלקת ההנדסה במסגרת עבודתו כעורך דין, הרי שהדבר כלל אינו אסור, נובע באופן טבעי מעיסוקו, ולא נפל בכך כל פסול”.

עו”ד אברהם גוגיג מסר כי את המגרש שהוא חלק מפרויקט “קוראל”, רכש מגורם פרטי במאי 2006, יחד עם רוכשים נוספים, במחיר הזהה למחיר ששולם על ידם. לדבריו, “בפרויקט ‘הטרסות’, היו מספר עורכי דין שחלקו בשכר הטרחה ששילמו הרוכשים. צפריר פיירברג הוא זה שהפנה את היזם אלי ואף טיפל בהיבטים התיירותיים בפרויקט, שפרטיהם אינם מוכרים לי. הוא קיבל חלק משכר הטרחה”. עוד הוסיף גוגיג
כי משרדו פעל בנתניה זמן רב לפני שנבחרה פיירברג: “לא זכיתי ליחס מועדף מאף גורם בעירייה, להפך. לא אחת קבלתי על כך שדווקא איתי מחמירים הרבה יותר מאשר עם אחרים, כדי למנוע לזות שפתיים”.

אברהם תשובה מסר כי “עו”ד גוגיג, אשר שימש כעו”ד של בעלי המגרש עליו הוקם פרויקט קוראל ומשמש עו”ד ונאמן של הקבוצה כולה, רכש על שמו, לפני עשור, מאת יוסי תשובה 2.5% מהקרקע בפרויקט, המייצגים דירה אחת. עו”ד גוגיג שילם בעצמו את עלויות הבנייה הנדרשות בגין הדירה בהתאם לקצב התקדמות העבודה”. כמוהו, גם בעלי קרקע אחרים, מחזיקים באחוזי קרקע המייצגים דירות בהתאם. הוא הוסיף כי “כתושב נתניה ומי שבונה בה מעל 40 שנה אני מכיר את הגברת פיירברג ומעריך אותה כאדם וכראשת עיר. מעבר להזמנה שלה לשמחות גדולות משפחתיות כגון חתונות, איננו מקיימים קשרי חברות קרובים”. איציק תשובה ביקש שלא להוסיף על הדברים של אביו.

קבוצת תשובה שבשליטת יצחק תשובה מסרה כי “ליצחק תשובה אין קשר לפעילות העסקית של איציק ואברהם תשובה והוא אינו מעורב בה”.