מיכל שרביט ביהמ"ש שלום ירושלים: חמיס אבו רחמה בן ה-17 שחטף רימון בראש לא יפוצה כי הפגנה של 250 ערבים עם רוגטקות היא "פעולת מלחמה" ולא פעולת שיטור ת"א 29070-01-11
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-59y
התובע הוא פלסטיני שהיה בן 17 בשנת 2009 כשהשתתף בהפגנת מחאה נגד גדר הביטחון, וכוחות הביטחון זרקו לעברו רימון שפוצץ לו את הראש. זה קרה בישוב בילעין כמה קילומטרים ממודיעין עילית. השופטת החליטה לדחות את התביעה בעילת “לא הוכח”. עילת “לא הוכח” היא אחד הטריקים הידועים של שופטים שמחפשים מתחת לאדמה טענות כדי לדחות את התובע.
אלא שמה שמעניין בפסק הדין הם הנימוקים של השופטת, שקבעה שמדובר באירוע של “מלחמה”, ולכן כוחות הביטחון חסינים כי מדובר ב”מלחמה”. סעיף 24 לפסק הדין: “ראשיתה של פעולות כוחות הביטחון נשאה אופי שיטורי, בשמירת הסדר ואבטחת גדר ההפרדה, תוך זמן קצר שינתה הפעולה עורה, והפכה לפעולה מלחמתית לכל דבר וענין“.
בשנת 2009 לא היו מלחמות באותה עת בגזרת מודיעין עילית. מדובר בהפגנה שבועית, כך שאי אפשר להגיד שכל 7 ימים מתפרצת מלחמה חדשה, ולמחרת נגמרת המלחמה ל 6 ימים. לא סביר. לא הגיוני. אם השופטת חושבת שמדובר במלחמה, אז איפה הצבא של הצד השני, של הפלסטינים? איפה הטנקים, הנגמ”שים, הפצצות, החיילים, מדי המלחמה, האפודים של הפלסטינים? הרי מדובר בהפגנה של 250 איש עם רוגטקות. זה שהשופטת כותבת שהאירוע התחיל כפעולת שיטור אבל הפך ל”מלחמה” נשמע הזוי ומטורלל.
ברור לנו שיש מטרה לדברי השופטת. אם היא קובעת שמדובר בפעולה מלחמתית, אז למדינה יש חסינות לנזקים בעטייה. סע’ 5 (א) לפקודת הנזיקים האזרחיים. השופטת סימנה מטרה, והלבישה את ה”עובדות” לתוך המטרה, למרות שכל אדם נורמלי יגיד ש 250 ערבים מפגינים עם רוגטקה, זו לא “מלחמה”.
פסק הדין הזה הזוי גם מעוד סיבה. קחו למשל את מבצע צוק איתן או מבצע עמוד ענן. המדינה עצמה בחרה שלא לקרוא למלחמות האלה “מלחמה”, אלא “מבצע”. אם זה הסטנדרט למלחמות, אז איך 250 מפגינים עם רוגטקה נהפכים לצבא מזויין שמכריז מלחמה על צה”ל ומדינת ישראל?
את המדינה שטענה שמדובר במלחמה ייצגה הפרקליטה גלי בהרב מיארה, ששלחה לבית המשפט את הפרקליט אריאל אררט. אוי לפרקליטות שאלו הטענות שלה. בינתיים הספיקה בהרב מיארה לפרוש מהפרקליטות וערקה למשרד פרטי. פרקליטת מחוז ת”א (אזרחי) לשעבר מצטרפת למשרד תדמור-לוי – גלוב. החמצן לא נראה טבעי.
פסק דין ביהמ”ש שלום ירושלים שופטת מיכל שרביט ת”א 29070-01-11 חמיס אבו רחמה נ’ מדינת ישראל, קובץ pdf
