שר הרווחה משה כחלון גרם למעצר שווא של פעיל חברתי

דניאל ארביב אבא של אגם, ממנה נותק בכפיה חודשים ארוכים, לאחר פרידתו מזוגתו לשעבר. דניאל ארביב ביקש לאכוף הסדרי ראיה עם בתו דרך בית המשפט ושופט מינה פקידת סעד לקביעת הסדרי ראיה.

האבא דניאל ארביב, שימש כמטפל עיקרי בבתו אגם, מיום הולדתה ועד לפרידתו מזוגתו לשעבר. דניאל ארביב, הוא זה שהאכיל, קילח, הלביש, לקח לגן הילדים והחזיר מגן הילדים את בתו אגם.

דניאל ארביב, אבא מסור ואוהב את בתו, לא האמין לרגע אחד, כי יש מישהו שמסוגל להפריד אותו מבתו, שקשורה אליו בנימי נפשה.

מי שהצליח להוציא את דניאל ארביב משלוותו, היתה פקידת הסעד, שפסקה כי האבא יראה את בתו שעה אחת, פעם בשבוע, באמצע יום עבודה של דניאל, במתקן קשר סגור וחנוק.

האבא דניאל, הודיע לפקידת הסעד, כי לא יקום ולא יהיה כדבר הזה. “אני הוא זה שהתעורר בלילה בשביל הבת שלי, אני הוא זה שגידל, אהב וטיפח את הבת שלי, ולא יתכן כי אראה את הבת שלי בתוך מכלאה, כשאני לא מסוכן. נהפוך הוא. בתי זקוקה לי לי כמו שאני זקוק לה”, כך אמר דניאל ארביב לפקידת הסעד.

פקידת הסעד אמרה לאבא דניאל “אם כך, אז גם במרכז קשר לא תראה את בתך!”.

המקרה של דניאל ארביב, משקף ניתוק ילדים מהוריהם של רבבות אבות ואמהות במדינת ישראל, בהם מנותקים הורים טובים וכשירים מילדיהם, ללא סיבה, כשכל “חטאם” של ההורים, הוא פרידה מבן / בת הזוג.

בדרך כלל ההורה המשמורן שהילד/ה נמצא/ת אצלו, משתמש בילד המשותף כבן ערובה לניגוח ההורה הלא  משמורן שרוצה לגדל את בנו / בתו ומנסה לסחוט את ההורה השני שיסכים לתנאיו כדי לראות את ילדו שלו.

דניאל ארביב, פעיל חברתי בתנועת “כח במבה – א’ זה אבא“, החליט למחות על התנהלות פקידות הסעד, והקים אוהל מחאה מול ביתו של שר “הרווחה”, הממונה על פקידות הסעד.

משה כחלון, באמצעות המשטרה שפעלה כמשטרה פרטית של כחלון, הוציא נגד דניאל ארביב, צו הרחקה מביתו, בו נאסר על דניאל ארביב למחות נגד השר כחלון. כשדניאל ארביב הביע תמיהתו מדוע אסור לו למחות מול ביתו של שר הרווחה, שוטרים עצרו אותו בטענה כי הוא “מפריע לסדר הציבורי”.

השופט זכריה ימיני, דחה את בקשתו של השר כחלון למנוע מהורים למחות על הרחקת ילדיהם מהם. מדיניותו האפלה, הנוקשה והמתעמרת של השר משה כחלון, הינה הטלת מכשולים ביורוקרטיים ועינויי דין כלפי הורים וילדיהם המבקשים לראות אחד את השני בהסדרי ראיה.

השר כחלון באמצעות פקידי הסעד ברשויות המקומיות נוקט במדיניות נוקשה ומתעמרת אשר פוגעת בנפשם של הילדים וההורים ומסבה נזקים כלכליים קשים למשפחות. כשביקשו ההורים למחות על המדיניות האפלה של השר כחלון מול ביתו, פנה כחלון אל המשטרה למנוע את המחאה הלגיטימית של ההורים לראות את ילדיהם.

דניאל ארביב שוחרר ממעצר על ידי השופט זכריה ימיני מבית משפט שלום פתח תקוה, שפסק:

“החשוד מבצע משמרת מחאה מול ביתו של השר כחלון, וזאת בהתאם לזכותו כאזרח במדינה דמוקרטית.

לא מצאתי לנכון להורות על הרחקתו של החשוד מביתו של השר כחלון, שכן אין כל חשד לביצוע עבירה כנגד השר כחלון, והרחקתו של החשוד מביתו של השר כחלון תביא לפגיעה לא מידתית בזכותו של החשוד לבצע פעולות מחאה על פי הדין.”

דניאל מוסר לכל הפעילים החברתיים חג חרות שמח, ומבטיח להמשיך למחות מול ביתו של שר “הרווחה” עד אשר יזכו הורים לראות את ילדיהם.

הזכות להפגין: כזכות בסיסית של האדם, עוגן לראשונה בבג”צ סער נ’ שר הפנים והמשטרה. מאז, בוססה הכרתו של בית המשפט בזכות להפגין כזכות יסוד של האדם בשורת פסקי דין, כשברובם, בחן בית המשפט את אופן הפעלת שיקול הדעת של המשטרה, בהפעילה את סמכותה להגביל זכות יסוד זו. בבג”צ 6658/93, עם כלשביא, יעקב נוביק נ’ מפקד משטרת ירושלים, ניתן לראות, כי הזכות להפגין מול ביתו של עובד ציבור, ניתנה.

ההתנהלות הדיקטטורית של משה כחלון, והפעלת משטרה פרטית נגד האזרח דניאל ארביב, מעידה כי השר כחלון בעת מצבי ‘לחץ’ מאבד במידה ניכרת את יכולת השיפוט שלו ובשל כך קיימת דקומפנסציה בתפקודו. השר כחלון נהג במקרה של האבא דניאל ארביב בצורה מכפירה ומזעזעת, שכן במקום שיורה לפקידת הסעד לדאוג להסדרי ראיה מידיים בין הבת לאביה, הוא פעל בצורה מעוותת בה גרם למעצר שווא של האזרח דניאל ארביב, תוך גרימת עוגמת נפש עצומה לדניאל ובתו המנותקת ממנו בכפיה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=nTDpGVVggCE&list=UUsYAZdpT2xmGQtn6onsMmvA&index=3&feature=plcp]