השופטת המחוזית חנה בן עמי: עובדת סוציאלית מן השירות למען הילד הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים לה ילדים מאומצים במחוז צפון

בכנס בשיתוף עמותת עליה לזכרה של חה”כ לשעבר, ד”ר מרינה סולודקין ז”ל, שהתקיים ביוני 2013, ציינה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים כי “מספר הילדים שאפשר להוציא מהבית לצערם (של עובדי הרווחה) הוא לא גדול, מספר ההורים שממתינים לקבל ילד לאימוץ הוא גדול מאד“.

עוד הוסיפה כי “אחד הכשלים העיקריים בנושא של האימוץ, הוא בזה שאיש הרשות שמוציא ילד מהוריו, הוא גם אותו איש שנותן ילד להורה שמחכה לאימוץ“, ובמלים אחרות לא קיימת הפרדת רשויות – התובע הוא גם התליין.

“לצערי, לצורך השגה של המטרה שלהם (של פקידי הסעד, אלו אותם עובדי רווחה שמוציאים ילדים מן הבית), הם מרשים לעצמם לעשות פעולות שבעצם מנטרלות את היכולת של השופט לרדת לחקר האמת“, אמרה חנה בן עמי.

במהלך הרצאתה, ציינה השופטת בפני הנוכחים שעובדת סוציאלית שהוציאה ילדים מהבית, הודתה כי היא צריכה ילדים לאימוץ משום שחסרים ילדים לאימוץ.
כל זאת אירע במהלך דיון בבית המשפט בו ניסו עובדי השירות למען הילד בניצוחה של עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ – אלה בלאס, לחטוף 3 ילדים לאימוץ סגור וכפוי.

כך מתארת השופטת את שאירע:

האמא עברה תאונת דרכים, במקום לסייע לאם ולמשפחה להשתקם, עובדות סוציאליות ניסו לחטוף את ילדיה לאימוץ

מדובר במשפחה בצפון הארץ, הורים עם שלושה ילדים, האב לא תפקד. האם עברה תאונת דרכים, ולכן לא תפקדה. עובדי הרווחה החליטו להוציא את הילדים מן הבית. לילדים היתה סבתא, וכשהם שמעו שהעובדים הסוציאליים רוצים להוציא את הילדים מן הבית, הם החביאו את הילדים אצל הסבתא. רשויות הרווחה לא ויתרו. הם הגיעו עם כוחות משטרה לבית הסבתא, הקיפו את הבית, משכו את הילדים מתחת למיטות, כל זאת בשם טובת הילד…
הילדים הועברו לבית מעבר במרכז הארץ. ההורים גרים בצפון הרחוק, ובית המעבר היה מאד רחוק מביתה של האם שגם כך היתה מוגבלת לאחר תאונת דרכים שעברה. כל פעם שהאם רצתה להגיע מרחוק לבקר את הילדים דחו אותה בתואנות שונות כגון “השעה לא מתאימה, אפשר, אי אפשר…”. בית המשפט לנוער החליט שהיא תראה את ילדיה רק שעה אחת בתקופה, והיא היתה צריכה לבזבז יום שלם להגיע מן הצפון הרחוק אל מרכז הארץ על מנת לראות את ילדיה במשך שעה אחת בלבד. כך החזיקו את הילדים הללו בבית המעבר במשך שנתיים תמימות.

עובדי רווחה ניסו למנוע מן ההורים להיות נוכחים בדיון המשפטי באמתלת “אלימות”

שנתיים תמימות שלושת הילדים הללו היו נעולים במוסד סגור ונעול של משרד הרווחה ללא אמא, וללא משפחה.
לאחר שנתיים הגישו העובדות הסוציאליות בקשה לבית המשפט המחוזי על מנת להכריז על הילדים כברי אימוץ. הבקשה הונחה על שולחנה של השופטת בן עמי ובה דרישה כי הדיון האמשפטי יתקיים ללא האמא משום שהאמא היא אישה “אלימה”…
השופטת בן עמי סרבה להן וקבעה כי האמא צריכה להיות נוכחת בדיון גורלי כזה, שהרי רוצים לקחת את ילדיה לאימוץ. האם הגיעה לבית המשפט, וכך מתארת השופטת את האמא:
“ואז הגיעה לבית המשפט אישה רזה, צמוקה, נראית כמו צל של עצמה, כמו רבע עוף, עם ראש מורד, היא ישבה בקצה האולם הגדול, ואז שאלתי את העובדת הסוציאלית, ממנה את מפחדים? והם ענו לי: סליחה…היא השתנתה…אנו מוכנים להעיד באולם…”

עובדת השירות למען הילד סרבה להחזיר ילדים הביתה משום שיחסרו לה ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון

בדיון המשפטי המליצה עובדת סוציאלית מבית המעבר להחזיר את הילדים הביתה לחיק משפחתם, תוך בניית תכנית שיקומית מתאימה בקהילה, ועובדת סוציאלית זו אמרה לשופטת כי לא יכלה להחזירם הביתה משום שהעובדת הסוציאלית מן השירות למען הילד סרבה ואמרה לה כי אם היא תחזיר את הילדים להוריהם יחסרו ילדים לאימוץ בפרויקט שלה באיזור הצפון. עדות זו של העובדת הסוציאלית מבית המעבר נרשמה בפסק הדין של חנה בן עמי.

העלמת מסמכים בזדון ע”י עובדי השירות למען הילד

במהלך המשפט גילתה חנה בן עמי כי עובדי השירות למען הילד העלימו ממנה מסמכים. היא פסקה כי יש להחזיר את הילדים לאימם, זאת לאחר ששהו 3 שנים במוסד סגור, מנותקים לגמרי מהוריהם. כאשר השופטת פסקה כי יש להחזירם בהדרגתיות הביתה ענתה לה עובדת השירות למען הילד כי אם הילדים לא ילכו לאימוץ אז אין טעם להחזיקם בבית המעבר וההחלטה להחזירם הביתה נתונה בידי השופטת, קרי הם אפילו לא טרחו לנסות להעביר את הילדים למסגרות אחרות של משרד הרווחה ואף לא הגישו ערעור, כי מטרתם היתה אחת ויחידה – אימוץ סגור כפוי שיבוצע במסגרת חותמת גומי של בית משפט.

מאחר ואין גוף בקורת חיצוני המפקח על עבודתן של עובדות הרווחה, ציפתה השופטת שתוקם ועדת חקירה אך המקרה טוייח מצד היועץ המשפטי לממשלה והושתק מעיני הציבור. צפו בעדותה של השופטת בדימוס חנה בן עמי.

הקליקו כאן לפסק הדין המלא של חנה בן עמי.