אליעזר יבלון איש תעשיה אווירית ומנכ”ל משרד הרווחה מת על מגרש טניס

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-8vJ

אליעזר יבלון, ספק הילדים למוסדות, ספק הקשישים לבתי אבות וחמיסת רכושם וכבודם, מת בבוקר יום ו’, על מגרש הטניס בראשון-לציון.

את דום הלב חטף בגלל השחרת שמו ע”י הצ’ילבה של חייו, עו”ד רינת ויגלר, המועמדת לתפקיד יועץ משפטי של משרד הרווחה.

בין “הישגיו” של אליעזר יבלון לקידום הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בוועדות החלטה סטטוטוריות במחשכים ללא סדרי דין וללא ראיות ניתן למנות בעיקר טיוח מסקנות ועדות לזכויות הורים וילדים כגון ועדת סילמן, גילת, סלונים ועוד.

בימים האחרונים הגישה תנועת אומ”ץ, תלונה למבקר המדינה נגד אליעזר יבלון על ניסיונותיו החוזרים והנשנים לפטר את היועצת המשפטית החדשה של משרד הרווחה, רינת ויגלר משום שלא רצתה לאשר מינויים פוליטיים בתפקידים ציבוריים במשרד הרווחה. היועמ”ש לא מאפשר למנכ”ל משרד הרווחה להדיח את היועצת המשפטית; תנועת אומ”ץ לנציב שירות המדינה: “פתח בהליך משמעתי נגד מנכ”ל משרד הרווחה”

הרקע של מינוי יבלון למשרד הרווחה לווה בביקורת ציבורית קשה, לאחר ששר הרווחה הנכנס חיים כץ, פיטר את יוסי סילמן והכניס את יבלון כמינוי פוליטי. במהלך התקופה בה שימש מנכ”ל משרד הרווחה הוציא אליעזר יבלון אלפי ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות סגורים, אומנה ואימוצים תוך קביעת הסדרי ראיה נוקשים עם ההורים. יבלון כרת ברית דמים עם אורלי לוי אבקסיס, המפקחת הראשית על משרד הרווחה מטעמו של חיים כץ, השר. אלא שכאשר יבלון ניסה להכניס כמה מינויים פוליטים ולהחליש את הבירוקרטיה הרקובה של נשות הרווחה, בהנהגתה של רינת ויגלר, הוא נתקל בקמפיין הכפשות, ואיומים להעליל עליו שנגע לנשים בציצי. רק מהבחינה הזו אנו מצטערים על מותו בטרם עת. חבל שלא פתח את הקרב מול רינת ויגלר לעין הציבור, כדי שנדע מי יותר מושחת, הוא או הויגלרית.

שר הרווחה המושחת חיים כץ ספד לו שהביא לשינויים מרחיקי לכת עבור אזרחי המדינה. הרס וחורבן המשפחה. אליעזר יבלון גרם לנזקים מאחורי הקלעים בלתי נתפסים להורים וילדיהם, לקשישים ותמך במדיניות הוצאת ילדים מביתם בכפייה, ומתן סמכויות ללא סייג לעובדות הסוציאליות.

הצפעונית צפרא דוויק אמרה עליו: “מיום כניסתו לתפקיד עבד יבלון ללא לאות לשיפור מעמדם של העובדים הסוציאליים ולקידום המקצוע“. אמירה זו מעידה יותר מכל על הנכלוליות של יבלון. במקום לעשות למען האזרחים, ולפעול לטובת האזרחים עליהם הוא אמון, יבלון פעל לקידום האינטרסים של משרד הרווחה וקידום העו”סיות סוחרות הילדים.

ההספד של צפרא דוויק מעיד על מה שנאמר על העובדות הסוציאליות, שמדובר בנשים רעות שלא יכלו להתקבל לשום פקולטה ששווה משהו, בגלל ציונים נמוכים, ומנת משכל זעומה. נשים כמו צפרא דוויק עוברות חינוך מחדש, שהחברה זקוקה להן לעשות “עבודת קודש” בשם מקצוע העבודה הסוציאלית, ושהן יודעות יותר טוב מהציבור מה הצרכים של הציבור.

בשם עבודת הקודש הזו הן מנתקות ילדים מהורים, משקרות בכל הזדמנות, טופלות עלילות על נשים חלשות ולוקחות מהן את הילדים לאומנה ופנימיות ועוד מקבלות בונוס אישי על כך. המקצוע הזה פרזיטי ואינו תורם גרוש למדינה.

להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן. מי שמגיע אליהן בבקשת עזרה לא יודע שתפקידן לחסל אותו עד דק, כדי להצדיק המשך טיפולים למשך שנים, והמדובר בטיפולים שלא שווים שום דבר. מנציחים את העוני והנזקקות.