ארז שני מתחרפן על בנק דיסקונט וממליץ לסגור חשבונות בתיק אפוטרופסות בו סירב למנות מפקח על האפוטרופוסים אפ 52686-10-15‏ ‏ ל. ל נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב

ארז שני הוא שופט פומפיוזי שמשתולל בדיונים שהוא מקיים, והחלטותיו לא רציוניליות בעליל. לפנינו דוגמא להשתלחות שלו בבנק דיסקונט בתיק למינוי אפוטרופסות. בתיק זה ביקשו למנות אפוטרופוס נוסף שיפקח על האפוטרופוסים הקיימים, והשופט ארז שני לא הסכים לכך. הוא גם הטיל הוצאות על עצם הבקשה. לטענתו הפיקוח מבוצע ע”י מחלקת הפיקוח של הכנ”ר, כך שאין צורך בפיקוח עם היד על הדופק, אלא רק בפיקוח בדיעבד.

אלא שאספרנצה אלון נתנה פסק דין לפיו כאשר אפוטרופוס אחד מתרשל (במקרה זה עו”ס יעל הרמל, לשעבר היועמ”שית של משרד הרווחה), לא מעיפים את האפוטרופוס המתרשל אלא ממנים אפוטרופוס נוסף לפיקוח על האפוטרופוס המתרשל. השופטת אספרנצה אלון מאשרת עמותת שפר בראשות יעל הרמל שמעלה בתפקיד וממנה אפוטרופוס על אפוטרופוס עו”ד גיא הירש א”פ 10176-04-10

לכן על פניו הייתה למבקשים סיבה מספיק טובה למנות אפוטרופוס מפקח על אפוטרופסים קיימים, שכן אספרנצה אלון היא זו שאיפשרה את זה.  לכן לא הייתה כל סיבה להטיל הוצאות כה גבוהות, או בכלל להטיל הוצאות על המבקשים בגין עצם הניסיון, שכן הייתה להם אסמכתא לכך מאספרנצה.

ואז לפתע עובר ארז שני לטפל בבנק דיסקונט, מלכלך על הבנק, ונותן הוראות לאפוטרופסים שלא לעשות עסקים עם בנק דיסקונט, לסגור מייד את החשבון ולמצוא בנק אחר לעבוד איתו. כל הניסיונות שלנו להבין מה העלה את חמתו נגד הבנק עלו בתוהו.

הבנק בסך הכל ניסה להבין למה האפוטרופסים מבצעים משיכות כספיות גבוהות מהמקובל מחשבון החסוי.  במקום לשבח את הבנק על הזהירות הבנקאית, ושמירה על טובת החסוי שהאפוטרופסים לא יעשקו אותו, ארז שני פותח פהעל הבנק, ולמעשה פותח מסלול המהיר לאפוטרופסים לחיסול נכסיו של החוסה במשיכות ללא הגבלה וללא ביקורת, תוך שהוא עוטף את “זכותם” של האפוטרופסים למשוך מכספי החסוי באצטלא של חסינות, וזכות לגיטימית.

אז אמרנו שארז שני הוא שופט פומפיוזי? עכשיו אנחנו אומרים שהוא שופט קפריזי.

כאן תוכלו לצפות בהרצאתו על מינוי אפוטרופסים לחסויים, הרצאה המעידה על פטרנליזם קיצוני, עמדה שהשופט יודע הכל, וצריך לעשות ככל האפשר להפקיע מאזרחים את העצמאות שלהם, לאתר כמה שיותר מועמדים למעמד “חוסה”, ולהפוך כמה שיותר אזרחים לחסויים, משתי סיבות: הראשונה, זה מביא פרנסה לשופטים ונותן להם במה להתעסק. השניה, יש לדאוג לעורכי דין שיהיה להם פרנסה וממה לחלוב כספים.

תזכורת למעלליו של ארז שני:

בעניין: גב’ א. נ. (חסויה)

<#1#>

נוכחים:

המבקשות וב”כ – עו”ד דוד חזמה

ב”כ היועמ”ש – עו”ד שירי כהן

המשיבה 3 לא התייצבה

החסויה לא נוכחת

מיני-רציו:

* ככלל, ריבוי אפוטרופוסים אינו רצוי ואם שניים הם זוג, אזי שלושה הם כבר קהל. קל וחומר שריבוי אפוטרופוסים המחזיקים בעמדות מנוגדות אינו לטובת החסויה, שכן צפוי אז שהאפוטרופוסים יעסקו, במקום בטובת החסויה, בסכסוכים הפנימיים שביניהם. כן מדגיש ביהמ”ש כי תיק אפוטרופסות עוסק בטובתו של חסוי ושיקולים של שמירת עזבונו לטובת יורש אינם ממן העניין. משכך אין גם כל סיבה עניינית למנות את הנכד בנוסף לאפוטרופסיות הקיימות, על-מנת שישמש כמחלקת פיקוח נוספת על זו הקיימת מכוח דין.

* כשרות משפטית ואפוטרופסות – אפוטרופוס – אפוטרופוס נוסף

תובענה שעניינה מינוי המבקשות – שתי נכדותיה של החסויה – כאפוטרופוס קבוע לגוף ולרכוש לחסויה. בשעתו מונו המבקשות כאפוטרופסיות זמניות לחסויה והמלצות התסקיר, להפוך המינוי הזמני למינוי של קבע. מ’ בתה של החסויה וצ’ – בנה של מ’, מתנגדים לכך ומבקשים כי צ’ יתמנה כאפוטרופוס נוסף.

ביהמ”ש לענייני משפחה קיבל את התובענה מהטעמים הבאים:

ראשית, די בכך שמ’ וצ’ לא התייצבו לדיון בכדי להכשיר מתן פסק-דין בדבר מינוי המבקשות.

— סוף עמוד 1 —

ביהמ”ש מוסיף כי ככלל, ריבוי אפוטרופוסים אינו רצוי ואם שניים הם זוג, אזי שלושה הם כבר קהל. קל וחומר שריבוי אפוטרופוסים המחזיקים בעמדות מנוגדות אינו לטובת החסויה, שכן צפוי אז שהאפוטרופוסים יעסקו, במקום בטובת החסויה, בסכסוכים הפנימיים שביניהם.

במקרה דנא עיון בתסקיר מעלה כי אין מחלוקת לעניין עצם הצורך של החסויה באפוטרופוס, הוצאותיה של החסויה מוערכות, על-פי התסקיר בסך כ- 8,000 ₪ ואילו הכנסותיה הם בסך 9,500 ₪. כמו כן, לחסויה חסכונות בסך 200,000 ₪. עוד עולה כי הגברת מ, בתה של החסויה, ניתקה קשר עם אמה ואחיותיה. היחסים כוללים דיבור חריף מצדה כנגד אחיותיה והאפוטרופסיות ומדובר במחלוקת רבת שנים, על רקע כספי. די בכך כדי להסיר כל היגיון מן הבקשה למנות את הנכד הנוסף כאפוטרופוס נוסף, אשר ממילא לא רק שהוא צפוי לייצג את עמדתה של אמו וקשריה המורכבים עם אחיותיה והחסויה, אלא גם הוא נמצא עד היום בקשר רופף עם החסויה. הסברו כי היה מאוד עסוק לא רק שאין בו די, אלא שמעלה חשש כי גם אם היה מתמנה כאפוטרופוס, היה הוא ממשיך להיות “מאוד עסוק”. מאידך, התסקיר מצביע במפורש על קשר הדוק של האפוטרופסיות עם החסויה.

זאת ועוד, התכלית היחידה שמ’ וצ’ רואים למינוי הינו “פיקוח תאוות הבצע” שהם מייחסים למבקשות. ביהמ”ש מדגיש כי תיק אפוטרופסות עוסק בטובתו של חסוי ושיקולים של שמירת עזבונו לטובת יורש אינם ממן העניין. משכך אין גם כל סיבה עניינית למנות את הנכד בנוסף לאפוטרופסיות הקיימות, על-מנת שישמש כמחלקת פיקוח נוספת על זו הקיימת מכוח דין.

למעלה מן הצורך צוין, כי כל אימת שחסוי יכול להישמע, צריך כי קולו יישמע וקולו יהא בגדר השיקולים הנשקלים על-ידי בית-המשפט. התסקיר מגלה במפורש כי החסויה חפצה במינוי הנכדות, המבקשות ואין היא חפצה במינוי הנכד.

בכל הנוגע לבקשת המבקשות להורות לבנק בו מתנהל חשבון החסויה, לאפשר לאפוטרופות למשוך כספים מתוך חשבון החסויה, לאחר שעפ”י הנטען הבנק הגביל אותם בסכום מצוין. צוין כי אפוטרופוס רשאי למשוך כספי חסוי, בוודאי בשיעורים המדוברים וללא צורך באישורו של הבנק. אכן, במצב בו מדובר במשיכות עתק בסכומים של עשרות אלפי שקלים, יכול ביהמ”ש להבין כי הבנק חושש לחוסר תום לב. במקרה שכזה יוצא הבנק ידי חובתו אם מבקש הוא הסבר למשיכה ומקבל הסבר סביר. באין הסבר, אכן, רשאי הבנק להתנגד למשיכת כספים מהותית. אלא שאיש לא הפקיד את הבנק להחליף את ב”כ היועמ”ש או את בית-המשפט ולהחליט כי קוצב הוא לאפוטרופות דמי מחיה לחסויה בסך 2,000 ₪ ולא 6,000 ₪. שיקול הדעת במקרה הזה הוא שיקול דעת בלעדי של האפוטרופוס. ביהמ”ש מציע לאפוטרופסיות, בנסיבות המתוארות בבקשה, להעביר את חשבון החסויה לבנק סוחר רגיל אחר, המתנהל על-פי דין בישראל.

פסק דין

בפניי תובענה שעניינה מינוי אפוטרופוס קבוע לגוף ולרכוש לחסויה, גב’ נ. א. ובשעתו כבר מיניתי את שתי נכדותיה, המבקשות כאפוטרופסיות זמניות לחסויה.

בעניין שבפניי ניתן תסקיר, המלצות ב”כ היועמ”ש נשענות כפי המלצות התסקיר וגם על האמור בו וככל הנראה גם הניסיון אשר נצבר, להפוך המינוי הזמני למינוי של קבע.

— סוף עמוד 2 —

הסיבה היחידה בעצם בגינה מתקיים דיון היום, הינו התנגדות בתה של החסויה, הגברת ח. מ. ובנה של אותה בת, תוך שהשניים מבקשים כי אותו נכד (צ.) יתמנה.

ביום 18.12.2016 כתבה הגברת מ. ואזכרה פניה שלה ביום 07.11.2015, לפיה היא מבקשת להוסיף את בנה כאפוטרופוס נוסף לאפוטרופסיות הקיימות ואם תרצה, מכוח הודעה זו לא ייתכן עוד עורר כי המינוי של האפוטרופסיות שבכאן אינו נתקל בהתנגדות כלשהי וכל ההתנגדות, ככל שקיימת, אינה אלא לצירופו של אותו אפוטרופוס נוסף.

הדיון נקבע להיום בשעה 09:30, השעה כעת 09:51 והגברת מ. או הנכד המבקש להצטרף כאפוטרופוס לא התייצבו ודי בכך כדי להכשיר מתן פסק-דין.

אומר ואוסיף, כי ככלל, ריבוי אפוטרופוסים אינו רצוי ואם שניים הם זוג, אזי שלושה הם כבר קהל.

קל וחומר שריבוי אפוטרופוסים המחזיקים בעמדות מנוגדות אינו לטובת החסויה, שכן צפוי אז שהאפוטרופוסים יעסקו, במקום בטובת החסויה, בסכסוכים הפנימיים שביניהם.

המעיין בתסקיר יגלה כי אין מחלוקת לעניין עצם הצורך של החסויה באפוטרופוס, הוצאותיה של החסויה מוערכות, על-פי התסקיר בסך כ- 8,000 ₪ ואילו הכנסותיה הם בסך 9,500 ₪. כמו כן, לחסויה חסכונות בסך 200,000 ₪.

המעיין בסעיף 2 לתסקיר יגלה כי הגברת מ, בתה של החסויה, ניתקה קשר גם עם אמה, גם עם אחיותיה, היחסים כוללים דיבור חריף מצדה כנגד אחיותיה והאפוטרופסיות ומדובר במחלוקת רבת שנים, על רקע כספי.

אומר בהקשר זה, כי די בכך כדי להסיר כל היגיון מן הבקשה למנות את הנכד הנוסף כאפוטרופוס נוסף, אשר ממילא לא רק שהוא צפוי לייצג את עמדתה של אמו וקשריה המורכבים עם אחיותיה והחסויה, אלא גם הוא נמצא עד היום בקשר רופף עם החסויה והסברו המצוי בתסקיר, כי היה מאוד עסוק לא רק שאין בו די, אלא שמעלה חשש בליבי כי גם אם הייתי ממנה אותו, היה הוא ממשיך להיות “מאוד עסוק”.

התסקיר מצביע במפורש על קשר הדוק של האפוטרופסיות עם החסויה ואין אני מוצא כל סיבה לצרף להן אפוטרופוס נוסף, עסוק ככל שיהיה, בשל חשש לריב ומדון שהחסויה איננה נזקקת להם.

אבקש סליחה ומחילה מן הקורא ואולם, אולי הגיע הזמן לומר במפורש כי תיק אפוטרופסות עוסק בטובתו של חסוי ואין הוא קדימון למה שהגדיר פעם עורך דין גס רוח, בשם “עיזבון מנוח בפוטנציה”.

— סוף עמוד 3 —

ברור מעמדתה של הגברת מ. גם מעמדתו של הנכד, כי התכלית היחידה שהם רואים למינוי הינו “פיקוח תאוות הבצע” שהם מייחסים לאפוטרופות ולא יסייעו דברי עורכת התסקיר, כי הפיקוח ממילא מתרחש על-ידי מחלקת הפיקוח על אפוטרופסים ומינוי אפוטרופוס מגביל את היכולת לתמרן בכספי מוחלש ולא להפך.

משעה שתיק אפוטרופסות עוסק בטובתו של חסוי ושיקולים של שמירת עזבונו לטובת הנכד או הבת אינם ממן העניין, אינני מוצא גם כל סיבה עניינית למנות את הנכד בנוסף לאפוטרופסיות הקיימות, על-מנת שישמש כמחלקת פיקוח נוספת על זו הקיימת מכוח דין.

לצערי, התופעה של רצונם של יורשים פוטנציאליים לעתיד להצטרף לתיק אפוטרופוס, לא למען החסוי אלא למען ירושתם, היא נפוצה יותר מכפי שסוברים ואין ליתן לה יד.

למעלה מן הצורך אציין, כי גם חסוי אדם וגם אם מוגבלות יכולותיו – כל אימת שחסוי יכול להישמע, צריך כי קולו יישמע וקולו יהא בגדר השיקולים הנשקלים על-ידי בית-המשפט.

התסקיר מגלה במפורש כי החסויה חפצה במינוי הנכדות, המבקשות ואין היא חפצה במינוי הנכד.

אוסיף עוד ואומר, כי חוסר המעש שנקטו גם הגברת מ. גם בנה צ. עד כה, אינו מחזק את הצורך במינויו ואינו מצביע על דאגה לחסויה והסברה של הגברת מ. כי הדברים נובעים מכך שבנה סובל מנכות נפשית, יש בהם יותר מאשר הסבר ואולם, בית-המשפט לא ייטה להוסיף על סבלו של הסובל מנכות נפשית גם צורך להיות אפוטרופוס.

באופן כללי שואף הדין למנות כאפוטרופוס בעל מינוי מיטבי והסובלים מנכות נפשית, יכול ויכבד עליהם התפקיד יותר מאשר מי שאיננו סובל מנכות כזו.

כך, מצאתי עצמי נדרש על-ידי הבת ואולי בנה, לצרפו כאפוטרופוס בהתעלם ממגבלותיו וכדי שיפקח על האפוטרופסיות הפועלות לטובת החסויה.

לטעמי, מדובר בעמדה שאינה סבירה, לא מן הבחינה הלוגית ולא המשפטית וקל לי להבין את עמדת ב”כ היועמ”ש התומך בהותרת המינוי הקבוע לאפוטרופסיות המכהנות.

הואיל וכך, ניתן פסק-דין כמבוקש בתובענה ואני ממנה את ה”ה ל. ל. ור. ל. יחדיו תוך שהן רשאיות להתחייב או להסכים לכל טיפול, משיכת או הוצאת כספים על-פי דין, גם לחוד כאפוטרופות במינוי קבוע, לגופה ולרכושה של החסויה.

האפוטרופסיות תוודאנה רישום הערה בדבר המינוי בכל פנקס המתנהל על-פי דין והנוגע בחסויה, תקפדנה על מסירת דיווחים כנדרש בדין ותגשנה פסיקה לחתימתי, ככל שיש בדברים צורך.

— סוף עמוד 4 —

אני מתיר פרסום פסק-דין זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.

לעניין בקשה מס’ 8

בפניי בקשה אשר סופררה במספר 8 – להורות לבנק דיסקונט בו אני מבין מתנהל חשבון החסויה, לאפשר לאפוטרופות למשוך כספים מתוך חשבון החסויה.

למען האמת, לא ברורה לי עמדת הבנק ואלמלא חפצתי לחסוך בזמנן של האפוטרופות וב”כ היועמ”ש, הייתי מבקש גם מבקש מן הבנק הסברים.

אפוטרופוס רשאי למשוך כספי חסוי, בוודאי בשיעורים המדוברים וללא צורך באישורו של הבנק.

יכול אני להבין מצב בו הבנק חושש לחוסר תום לב, כאשר מדובר במשיכות עתק וגם אז יוצא הבנק ידי חובתו אם מבקש הוא הסבר ומקבל הסבר סביר. הסבר סביר יכול להיות משיכת עשרות אלפי שקלים כנגד אשפוזו של חסוי במוסד כלשהו; הסבר סביר יכול להיות התקנת מעלון; הסבר סביר יכול להיות הפקדת פיקדון לעובד זר. באין הסבר, אכן, רשאי הבנק להתנגד למשיכת כספים מהותית.

אלא שאיש לא הפקיד את הבנק להחליף את ב”כ היועמ”ש או את בית-המשפט ולהחליט כי קוצב הוא לאפוטרופות דמי מחיה לחסויה בסך 2,000 ₪ ולא 6,000 ₪.

שיקול הדעת במקרה הזה הוא שיקול דעת בלעדי של האפוטרופוס ולא של הבנק, להחליט אם תתקיים החסויה במשיכת סך 6,000 ₪ פעם בחודש או פעם בחודשיים, שמא תתקיים היא במצוקה בת 2,000 ₪, תוך שהבנק צובר את הפאסיבה בחשבונות הסניף.

הואיל וכך, מציע אני לאפוטרופסיות, בנסיבות המתוארות בבקשה, לסגור את החשבון המתנהל בבנק דיסקונט, להעבירו לכל בנק סוחר אחר על-פי שיקול דעתן ומורה אני לבנק שלא לעכב את סגירת החשבון כלל וכל עוד אין בנמצא חובות אל הבנק שיסולקו גם הם במעמד סגירת החשבון, ככל שקיימות הן, יסגור הבנק את החשבון ויעביר את הכספים לחשבון אותו תפתחנה האפוטרופות מראש ע”ש החסויה, כאמור, בכל בנק הנושא חן בעיניהן ובלבד שמדובר בבנק סוחר רגיל והמתנהל על-פי דין בישראל.

משעה שמלכתחילה לא היה בהתנגדותם של המשיבה, הגברת מ. ושל בנה כל ממש, כעולה אף מן התסקיר, יישאו אלה בהוצאות כל אחת מהאפוטרופות בסך 3,000 ₪ וביחד סך 6,000 ₪ וכן בשכר טרחה לטובת אוצר המדינה בגין טרחת ב”כ היועמ”ש בסך 3,000 ₪ נוספים.

המזכירות תסגור התיק.

— סוף עמוד 5 —

<#3#>

5129371ניתן והודע היום כ”ו טבת תשע”ז, 24/01/2017 במעמד הנוכחים.

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

ארז שני 54678313-/

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

— סוף עמוד 6

אפ (ת”א) 52686-10-15‏ ‏ ל. ל נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב

www.nevo.co.il