שלומית אהרון מספרת על האחות בת השבוע שנעלמה (כיום בת 60)
לפני כמה שנים גילתה שלומית אהרון שיש במשפחתה סיפור לא פתור על אחות שנעלמה, נחטפה ואולי באמת נפטרה, כפי שסיפרו להם. מי שדחפה לפתירת התעלומה הייתה אחותה הבכורה ריקי מאור, שהייתה יועצת רוחנית ומתקשרת בעלת שם ונפטרה לפני שנתיים מסרטן השד. מאור תהתה אם הגרסה שנמסרה למשפחה בשנות ה־50, שלפיה אחותן הצעירה, תינוקת בת שבוע, מתה – אכן נכונה.
https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5594054,00.html
“כשהייתי בת תשע, אמי הייתה בהיריון ונולדה ילדה בריאה שחיה שבוע”, נזכרת אהרון. “כבר נתנו לה שם, עופרה, ופתאום הודיעו לנו שהיא נפטרה. אמא חזרה הביתה בלי ילדה, והעניין הודחק מתחת לשולחן. אף אחד לא דיבר על זה יותר. המשכנו את החיים כי לא היה לנו כוח נפשי לגעת בזה. לימים התחלנו לשאול שאלות, איך זה קרה אם היא נולדה בריאה לגמרי”.
מה העלתה החקירה שלכן?
“מצאנו מסמכים סותרים על סיבת המוות. פעם כתוב ‘עצירות’ ופעם כתוב משהו אחר. לי היה פחות כוח נפשי להיכנס לזה. אחותי ז”ל טיפלה בזה ולקחנו עורך דין שיבדוק את הדברים. בשלב מסוים הוא הגיע למבוי סתום. בזמנו קברו את הילדים בקבר משותף, אי־אפשר היה לעלות על העקבות של שום דבר. התחושה המיסטית של אחותי הייתה שהאחות שהייתה לנו נשארה בחיים”.
דיברו אצלכם בבית על זוועות השואה?
“להפך, אמא הייתה מדברת על דברים שמחים, למרות שהייתה בגטו לודג’ ואחר כך באושוויץ. היא ידעה שאבא ואמא שלה נרצחו, ראתה את אמה הולכת למוות ושמעה שירו באבא שלה. את אחיה, שנעלם, חיפשנו כל השנים ולא מצאנו. בדרך היא פגשה את אבא שלי, שגם איבד בשואה אישה ושני ילדים. בילדות לא ידעתי על זה, לא דיברו ואני לא שאלתי, אבל תמיד הייתה לי מטרה לשמח אותו. אני יודעת היום שהוא אהב את אשתו ואפילו היה צחוק על זה שאמא שלי קינאה בעבר שלו”.
