רפאל בשארי אבא גרוש (38) התאבד היום מעל גשר אולגה לאחר שבית המשפט לא איפשר לו להיות בקשר עם ילדיו

הטרור הפמיניסטי גבה את ליטרת הדמים פעם נוספת. אבא גרוש בן 38 ל-3 ילדים, שלא התאפשר לו לממש את אבהותו כלפי ילדיו, בצעד סופי של יאוש, תלה את עצמו בגשר אולגה. הגבר שרד את השירות הצבאי, מילואים, היה טוב להגן על המדינה, טוב להביא ילדים לעולם, אבל כשהחליט להתגרש, התהפכו היוצרות, והוא הפך להיות אויב המדינה.

מערכת ההוצל”פ, רדיפת רשויות הרווחה, תלונות השווא במשטרה, ומערכת משפט עם שופטים מגדריים הביאו את הגבר לסיים את מה שהאישה התחילה.

סיפורו של הגבר, לא מופיע בחדשות הפריים-טיים, ואין הפגנות על פשעי מערכת המשפט כלפי הורים המנוכרים מילדיהם. מבחינת מערכת המשפט, עוד תיק נסגר בתוצאה הרצויה. מודעת אבל. האישה תקבל קצבת תלויים לילדים שלה. השיגה את מה שרצתה.

מיהו האבא? גבר גרוש עם שלושה ילדים, שהרוויח 7,500 ש”ח בחודש וגרושתו 6,500 ש”ח. אחרי הגירושין האישה נותרה עם 10,500 ש”ח, בית מרוהט, והאבא נותר עם 3,500 ש”ח להתקיים מהם.

מהסכום שנותר בידיו של האבא 3,500 ש”ח הוא היה צריך לשכור דירה ולארח את ילדיו, להאכיל אותם, לשלם תשלומים והוצאות הבית. האבא נכנס לחובות תוך שנה אחת. לא הצליח לשלם מזונות, והגרושה הפעילה את ההוצאה לפועל, עיקלה את משכורתו, והוא נאלץ לעזוב את העבודה, ניסה להתמודד עם חייו. בבית המשפט אמרו לו שילך לגור באוהל, והאבא הודיע שהוא כבר גר באוהל, ואין לו מקלחת. רשמת ההוצל”פ גזרה עליו 10 ימי מעצר או תשלום מיידי של 10,000 ש”ח. האבא נעצר. כשהוא השתחרר מהמעצר חיכה לו מכתב שרישיון הנהיגה שלו נשלל עד לתשלום חוב המזונות.

מילות פרידה אחרונות מחברו הטוב

את רפי פגשתי בילדות בפעם הראשונה בבית עלמין הצבאי. ילד יפייפה עם עיניים ירוקות ותלתלים. פעם היינו משחקים בבית עלמין, אני חושבת שפגשתי אותו שהיינו מאוד קטנים, גיל 7-8 בתקופה שעוד ילדים היו משחקים בחוץ לבד. רפי פגש אותי ואמר לי: רוצה לראות את אבא שלי?! אמרתי כן. הוא רץ ורצתי אחריו.

חשבתי שאראה אבא שדומה לו, מישהו שאולי מחכה לו. רפי הראה לי את המצבה של אבא שלו, אמר לי: הנה אבא שלי! ומאז היינו חברים טובים כל הילדות, הוא היה החבר הכי טוב שיכול להיות, היה לו חיוך עם גומות והוא היה מצחיק אותי כל הזמן.

יש לי עוד המון זכרונות טובים ממנו שלא אשכח לעולם. אתמול שצעדתי בבית עלמין בלווייה שלו, זה העיף אותי חזרה לילדות, נפגשנו בבית קברות ונפרדנו בבית קברות. הריח של האורנים, המצבות, ראיתי ילד בן 7 עם חיוך רץ במחשבה. אז עכשיו אני רוצה לחשוב שהוא סוף סוף פגש את אבא שלו במרומים, מקווה שהחיוך היפה הזה שלו שמישהו בעולם הזה העז להוריד לו:חזר לו ושהוא עכשיו מחייך אלינו מלמעלה.

נוח על משכבך חבר יקר, תמיד אהבתי אותך ותמיד אוהב אותך לנצח.

להלן תמונות פומביות מפרופיל הפייסבוק של המנוח רפי בשארי:

  ראו עוד בנושא:

עו”ד נוגה ויזל מומחית בייצוג חשודים בעבירות אלימות במשפחה – המדרון החלקלק להתאבדות

התאבדות בצל הגירושין