רענן בן-יוסף שופט ביהמ”ש מחוזי ת”א: התובעת המשטרתית עו”ד רחל בשארי רימתה את הנאשם עפ”ת 20513-01-20

Spread the love

המשטרה רשמה עשרות דוחות לנהגים על בסיס תמרור בלתי חוקי, שהוצב בידי גורם פרטי. כאשר אחד הנהגים הציג טענה זו בפני רחל בשארי, התובעת המשטרתית, היא רימתה אותו כאשר הציעה לו הסדר טיעון בו יודה בעבירה חמורה פחות. כך התברר (יום ב’, 3.2.20) בדיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף.

יקיר אלימלך נקנס ב-250 שקל על אי-ציות לתמרור “עצור” ביציאה מחניון קניון הזהב בראשון לציון, ומימש את זכותו להישפט. בדיון שהתקיים ב-22.10.19 בפני שופט התעבורה ישראל ויטלסון טען סניגורו, עו”ד יהונתן רבינוביץ, כי מדובר בתמרור בלתי חוקי. ויטלסון דחה את הדיון כדי לאפשר לזמן לעדות את ודים קוזלוב, מהנדס תנועה בעיריית ראשון לציון. ב-3.12.19 העיד קוזלוב, כי מדובר בשלט שהציב על דעת עצמו קבלן הפועל בקניון הזהב. לאור זאת, המשטרה חזרה בה מכתב האישום ואלימלך זוכה.

ויטלסון דחה את בקשתו של אלימלך לפסוק לו הוצאות, ועל כך הוגש הערעור למחוזי. תוך כדי הדיון, מתח בן-יוסף ביקורת קשה על המשטרה – הן בשל רישום הדוחות והן בשל התנהגות התובעים מטעמה. הדברים לא נרשמו בפרוטוקול, אך תועדו בכתב בזמן אמת בידי News1. בן-יוסף לא נקב בשמה של התובעת אליה התייחס. עיון בתיק שהתנהל בפני ויטלסון מעלה, כי שתי תובעות הופיעו בו מטעם המשטרה: עו”ד אלינה פינצי בדיון בספטמבר שעבר, בו לא טען אלימלך שהתמרור בלתי חוקי, ועו”ד רחל בשארי בדיון בו הועלתה טענה זו. בתיק אין תיעוד להצעה להסדר טיעון, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מיהי התובעת אליה כוונו הדברים.

בן-יוסף אמר לנציג המדינה, עו”ד תום קובצ’י:

“כשסניגור אומר שהתמרור לא תקין, אתם יכולים ללכת למשרד ושים רגליים על השולחן? מה פתאום. לכו תבדקו אם הוא חוקי”.

בן-יוסף המשיך:

“זו פשוט שערורייה. בא הנאשם ואומר לתובעת שהוא לא מודה, היא לא צריכה לבדוק את העניין? ובוודאי כשבא הסניגור ואומר שהתמרור לא חוקי – היא לא מרימה טלפון? כשהיא מנסה להגיע להסדר טיעון, היא מרמה אותו. למה היא לא אומרת לו [שהתמרור בלתי חוקי]? רשמו למישהו דוח על תמרור לא חוקי, ואתם לא בדקתם את זה?

“ברגע שהנאשם אומר לתובעת שהתמרור לא חוקי והיא מחכה להוכחות לבדוק את זה, זו רשלנות חמורה. זה יותר קיצוני מאשר [אי בדיקת טענת] אליבי. חזקת התקינות אינה פוטרת את התביעה, כאשר מראים לה שיש בעיה בתקינות, מלבדוק את הטענה. אי-אפשר לשלוח שוטרים לאכוף תמרור חדש בלי לבדוק אם הוא חוקי. והתובע לא יבדוק? הוא ילך ‘עלא באב אללה’ ככה להוכחות?”.

קובצ’י טען, כי מדובר בנטל כבד מדי על התביעה, וכי על הנאשם להוכיח את חוסר חוקיות התמרור.

בן-יוסף הגיב:

“קשקוש. לא נכון. הטענה הזאת נשמעת פעם בשנה בבית המשפט, כי זה כל הזמן אותם תמרורים. כאן זה תמרור חדש, כי זה חניון חדש”. הוא הוסיף: “אם המדינה לא בודקת כשיש בפניה טענה שהתמרור בלתי חוקי – היא פושעת. פושעת. ועל זה יש הוצאות”.

בקבלו חלקית את הערעור בנושא פסיקת ההוצאות, כותב בן-יוסף: “בטרם ישיבת המענה בנוכחות סניגור, הודיע הסניגור במפורש שהוא עומד לתקוף בהליך ההוכחות את חוקיותו של התמרור. בשלב זה לפחות חובתה של המדינה הייתה לבחון את הדברים. נכון, שוב הנני אומר, שנטל הראיה על ההגנה להוכיח שהתמרור אינו תקין, אך חובתה של המדינה ואי-אפשר לומר אחרת משנטענת הטענה בפניה לעשות בדיקה של העניין. למדינה מדובר בבדיקה פשוטה, קלה, אולי די בהרמת טלפון למחלקת התמרור של העירייה הנדונה כדי לבדוק את העניין”.

בן-יוסף קובע, כי אלימלך זכאי לפיצוי משום שלא היה יסוד לאישום נגדו. הוא אומר: “באומרי לעיל שעסקינן במקרה שבו חלה גם העילה הראשונה של אין יסוד לאשמה, אינני מישיר מבטי אל רגע רישום הדוח על-ידי השוטר. במקרה זה משנתברר שמדובר בדיעבד, בגלל רשלנות חמורה של התביעה, בתמרור שהוצב שלא כדין – בוודאי שאין יסוד לאשמה. איך אפשר לומר שיש יסוד לאשמה, בעבירה שלא באה לעולם משום שהתמרור הוצב שלא כדין”. הוא קבע, כי אלימלך יקבל מהמדינה 3,489 שקל – הסכום המירבי הקבוע בתקנות – ולא את הסכום ששילם בפועל לרבינוביץ (5,635 שקל).

בשולי פסק הדין מוסיף בן-יוסף: “לא ניתן להשאיר את המצב על-כנו. במשך 2 תקופה עד מועד הסרתו של התמרור רשמו השוטרים שהעידו בבית משפט קמא דוחות לנהגים על-פי תמרור העצור הזה שהוצב שלא כדין. הנחה סבירה היא ששוטרים נוספים רשמו דוחות בשל עבירה, לא-עבירה זאת. משכך, השארת המצב שבו אזרחים ותושבים במדינת ישראל ואחרים קיבלו דוחות על עבירה שלא ביצעו שברור שכך, על-פי הסכמתה של משטרת ישראל, היא בלתי-מתקבלת על הדעת.

“הנני מורה שהמדינה תודיע לבית המשפט תוך 30 יום מה נעשה, ואם לא נעשה מה ייעשה ועד מתי, כדי לתקן את עיוות הדין שנגרם לכל אלה שקיבלו דוחות, כלומר שילמו קנסות בשיעור של 250 שקל כל אחד וחויבו בארבע נקודות על-פי שיטת הניקוד”.

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-422231-00.html