הפרקליטות רנית בר און, לילך כץ ויהודית לייבה תפרו תיק אונס לאבא משמורן של ביתו מגיל 6 עד 11
פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה להגיש כתבי אישום רשלניים ולא מבוססים ללא ראיות נגד גברים בהליכי גירושין. אחת הפרקליטות המובילות בתחום הפללת גברים, רנית בר און ניסחה כתב אישום שקרי ורשלני בו ייחסה לגבר גרוש מעשי אונס בביתו החל מגיל 6 ועד גיל 11. הפרקליטה לא בדקה שום דבר וששה להגיש כתב אישום. מדובר באותה אחת שתפרה תיק אונס לגואל רצון, למרות שנשותיו של גואל רצון רבו ביניהן מי תזכה לבלות במיטתו לאכול ג'חנון. רנית בר און צירפה לצוות את לילך כץ ויהודית לייבה.
למזלו של האבא הסנגורים שלו הצליחו לאתר ראיות מזכות, ראיות אשר רנית בר און יכלה להגיע אליהן בכוחות עצמן והגבר ניצל מהרשעה בטוחה אצל השופט בני שגיא. קראו כתבה המתארת את המקרה באתר פוסטה:
הפרקליטות ביטלה כתב אישום נגד אב שהואשם באונס בתו לאורך שנים
סנגוריו של האב ערכו מחקר תקשורת ואיכונים עצמאי שהפריך את הטענות, והציגו עוד בשלב החקירה תלונות שווא קודמות של האם הגרושה והבת, אבל הפרקליטות הגישה כתב אישום בלי לבדוק את ראיות ההגנה.
תושב איזור המרכז זוכה (שלישי, 7.1) מעבירות מין בבתו בת ה-14 במשך שש שנים. הפרקליטות הודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת בה ומבטלת את כתב האישום, מבלי שהנאשם יידרש למסור את תשובתו אליו. התובעת, עו"ד לילך כץ, אמרה לשופטים גלעד נויטל, טלי חיימוביץ ולימור ביבי, כי התבצעה הערכה חדשה של התיק לאור "ראיות הגנה חדשות שהובאו לידיעתנו על ידי באי כוחו של הנאשם", עורכי הדין מנחם רובינשטיין וארז אבוהב.
לולא הראיות המזכות שנאספו על ידי הסנגורים, הנאשם צפוי היה לבלות שנים ארוכות במאסר. העובדה שהראיות המזכות לא נבחנו על ידי המשטרה והפרקליטות בזמן אמת, לפני הגשת כתב האישום, מצביעה על מחדל תביעתי שעלול היה לשלוח פעם נוספת נאשם למאסר שווא דו ספרתי של שנים.
בתו של הנאשם, בת 14, היתה בת ארבע כאשר הוריה התגרשו. עד שנת 2015 היה האב המשמורן העיקרי על הבת ועל אחיה הצעיר ממנה. בכתב האישום ובבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשו במרס 2019 על ידי עו"ד רנית בר-און מפרקליטות מחוז תל אביב נטען כי מאז היתה הילדה בת 6 ועד גיל 11, אביה הציג בפניה סרטים פורנוגרפיים וביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים, תוך שהציע לה לחקות את המעשים שבסרטים. כתב האישום, שהוגש בתום חקירת מרחב איילון, תיאר ארבעה מקרים בשנים 2011, 2012, 2013, 2016.
הסנגורים הכינו חוברת בת 60 עמודים של ראיות ההגנה, שהוצגה לשופט בני שגיא בהליך המעצר עד תום ההליכים. על בסיס הראיות, שבקעו שבר במסכת המפלילה לכאורה, הפרקליטות הסכימה באופן חריג, אחרי ארבעה חודשי מעצר, לשחרר את הנאשם למעצר בית. הילדה זומנה לעדות נוספת אצל חוקרת ילדים – מהלך שסימן את הנתיב להמשך.
תחילת הדרך, במהלך חקירתו של האב במשטרה, עו"ד אבוהב התריע על תלונות שווא רבות שאמה של הילדה, גרושתו, הגישה במהלך השנים, הן על אלימות והן על תקיפה מינית שבוצעה כלפיה. תלונות השווא נועדו לתמוך בתביעת הגירושין, טען עו"ד אבוהב, והן גברו לאחר ששני הילדים המשותפים הועברו למשמורת עיקרית של האב, בהוראת בית המשפט לענייני משפחה, לפני מספר שנים.
במהלך החקירה, הסנגור הציג למשטרה ולשופט במעצר הימים, עלאא מסארווה, פרוטוקול מבית המשפט למשפחה, ממנו עלה כי הילדה בדתה לכאורה בהשפעת האם אירוע בו האב איים עליה (שלא בהקשר של עבירת מין). לפני אחד החגים, האם ביקשה מבית המשפט שיורה כי הילדים יעשו איתה את החג, וטענה כי האב מכה את הילדים. שופט בית המשפט למשפחה הכניס ללשכתו את הבת, שהיתה בת 10, עם פקידת סעד, והילדה סיפרה שהאבא איים עליה. בהמשך, הילדה חזרה בה ואמרה כי הדברים אינם אמת. השופט החזיר לאב את המשמורת על הילדה, אך האב סירב לקבל אותה בחזרה.
לאחר שהילדה עברה אל האם, בעוד הבן נשאר אצל אביו, נותק הקשר בין הצדדים. לאחר מעצרו בשנה שעברה, האב טען כי ההאשמות החמורות נגדו לא היו ולא נבראו. השופט מסארווה עיין בפרוטוקול בית המשפט למשפחה בו חזרה בה הילדה מהאשמה קודמת, והורה למשטרה לבצע בדיקת עומק של אותו תיק ואירועים מתועדים אחרים בהיסטוריה המשפחתית ובבתי המשפט. דבר מזה לא נעשה.
לאחר הגשת כתב האישום, ההגנה הסתייעה במומחי פורנזיקה למחקר תקשורת עצמאי, אותו המשטרה לא ביצעה. מהצלבת מועדים, מיקומים ואיכונים בטלפונים של הבת והאב עלה כי במועדים קונקרטיים שהקטינה סיפרה שבהם הותקפה ונאנסה על ידי האב, הם לא נפגשו, והילדה היתה אצל אמה. אחד האירועים הנטענים אף היה לדברי ההגנה לאחר שנותק הקשר.
עו"ד אבוהב: "מדובר באבסורד. הדבר המקומם הוא שהשוטרים שיקרו בדיוני מעצר הימים, וזה מתקשר לדברי השופט רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות והתביעות, שאמר כי טועני מעצרים מספרים כזבים על בסיס קבוע לבית משפט. השופט מסארווה שאל אותם – הבאתם את התיק מבית משפט למשפחה? עשיתם פעולות חקירה כאלו ואחרות? כשהם אומרים 'עשינו', נקודת ההנחה היא שהאמת תצא לאור".
עוד לפני הגשת כתב האישום, הסנגור שלח מכתבים גם לפרקליטה שליוותה את החקירה, אבל החומרים שהציג – לרבות תלונות השווא בעבר ושיחות טלפון בין האב לילדה – לא זכו להתייחסות, בטח לא בחינה מעמיקה, לפני החתימה של עו"ד בר און על כתב האישום. במצב כזה, על סמך עדות הילדה, הנאשם היה קרוב לשנים רבות בכלא.
עו"ד רובינשטיין: "למזלנו אחרי כתב אישום מתחלפות פרקליטות. היתה התדיינות ממושכת והסתבר שהצוות שהכין את הבקשה למעצר עד תום ההליכים לא בדק את החומר. זו רשלנות לשמה. אחרי שהגשנו את הראיות, קבענו פגישה עם התובעת שמונתה לתיק, עו"ד לילך כץ, ועם הממונה עליה, עו"ד יהודית לייבה, שאמרה לנו: 'כל החומר הזה לא היה בידיעתי'. בינתיים, האיש היה עצור מעל ארבעה חודשים ואיבד גם את פרנסתו. כבר בימים הקרובים נגיש תביעה מהירה במסגרת ההליך הפלילי נגד המדינה, לפיצוי ראשוני על ימי המעצר".
עו"ד רובינשטיין הודה בבית המשפט לעו"ד לייבה על "הפתיחות והרצון לבדוק את הדברים ולהגיע לתוצאה שמן הראוי היה להגיע אליה מלכתחילה". מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר בתגובה: "לאחר הגשת כתב האישום, התקבלה ראיה חדשה מטעם ההגנה. בעקבות בחינת הראיות מחדש, עלה כי לא קיים סיכוי סביר להרשעה ולכן הוחלט לחזור מכתב האישום. הקטינה, אימה ועורכת דינם עודכנו והוסברו להם השיקולים לכך". במשטרת ישראל היפנו לתגובת הפרקליטות.
