השופטת יעל בלכר האריכה מועד להגשת ערעור רטרואקטיבית: “צפייה יזומה של בעל דין בהחלטת ביהמ”ש באמצעות נט המשפט אינה מהווה המצאה כדין ואין בה להתחיל את מניין הימים להגיש הליך ערעורי” ע”א 5374-08-20 אבי גליציאן נ’ רמ”י ואח’

כל הכבוד לשופטת יעל בלכר. ניכר כי מדובר בשופטת הגונה והיגיונית, שאינה חוששת מאימת הפרקליטות (אזרחית) שמא יתנכלו לה וימררו את חייה, לכל מי שלא מהווה שופר למרורים שהם מאכילים את האזרחים.

כנגד המערער, אבי גליציאן, ניתן פסק דין ביום 9/6/2020 בו נדרש לסילוק ידו ממקרקעין המצויים בשכונת הארגזים בת”א, וניתנה הוראה כי הפינוי יבוצע עד ליום 15/7/2020 מבלי שהמערער זכאי לפיצויים. גליציאן הגיש ערעור ביום 3/8/2020 וגם בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שנדחתה ביום 26/8/2020. עם קבלת הדחייה, הגיש גליציאן בקשת ארכה בדיעבד להגשת הערעור ביום 4/8/2020.

המדינה טענה כי עורך דינו של גליציאן, צפה בנט המשפט בפסק הדין ביום 10/6/2020, למחרת היום בו ניתן ונעשתה לו המצאה כדין באמצעות הדוא”ל ביטום 13/6/2020.

גליציאן טען כי הערעור הוגש באיחור, אולם ציין כי מדובר באיחור בן 6 ימים בלבד והתבקשה הארכת מועד להגשת הערעור עד למועד הגשת הערעור בפועל ביום 3/8/2020. עוד טען כי מועד מסירת פסק הדין הוא יום 14/6/2020, כיוון שיום 13/6/2020 הוא יום שבת, מכאן שהמועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 28/7/2020 ולא כפי שהוצג על ידי המדינה.

השופטת בלכר קבעה, כי מועד ההמצאה לצורך העניין הוא יום 14/6/2020 והוסיפה כי על פי הפסיקה:

“צפייה יזומה של בעל דין בהחלטת בית המשפט באמצעות מערכת נט המשפט, אינה מהווה בדרך כלל המצאה כדין, ומכאן שאין בה כדי להתחיל את מניין הימים העומדים לרשותו להגיש הליך ערעורי על אותה החלטה”.

בנוסף קבעה כי בשים לב לתצהיר עורך דינו של גלציאן ומכלול הנסיבות יש טעם מיוחד לצורך הארכת מועד מאחר ומדובר באיחור שאינו ארוך, והועבדה כי מדובר בערעור בזכות, לרבות הזהירות הנדרשת בהערכת סיכויי הערעור, המטים את הכף לעבר מתן אורכה להגשת ערעור עד למועד שהוגש בפועל.